אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות גזילה › סימן כט

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות גזילה · סימן כט

סימן כח

כתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' ציצית ואין עושין אותן מצמר הגזול וכו'. והבכ"מ אחר שהביא סברת הנ"י ז"ל כתב דרבינו איירי קודם יאוש א"נ אפי' לאחר יאוש לא קני משום דהוי שינוי החוזר לברייתו עכ"ל והרב בט"ז בסי' י"א כתב עליו דצמר ועשאו חוטין הוי שינוי שאינו חוזר ע"י ליבון אלא טעמו של פיסול משום דהוי מצוה הבאה בעבירה עד כאן לשונו ולע"ד אין דבריו נראין דהלא כל שקנאו בשנוי ע"י ליבון מקודם שנעשה המצוה תו ליכא מצוה הבאה בעבירה כמ"ש התוס' ריש פרק לולב הגזול ד"ה הא קנייה ביאוש וכו' והרשב"א שם בשיטתו והר"ן ז"ל וכ"כ הרמב"ן ז"ל בפרק הגוזל בתרא סוף דף מ"ד ע"ב ז"ל או כלך לדרך זו ודאי גבוה קנה מטעם שפי' אבל קרבן פסול הוא לגמרי מ"ט דיאוש כדי לא קני וכיון דלא נקנית לו הויא לה מצוה הבאה בעבירה ומיהו אי יאוש כדי הוה קני כשר ומתכפר בו משום דכשהקדישו לאו מצוה הבאה בעבירה היא שכבר קנאו ואין לנגזל עליו אלא דמים וכן כתבו הגאונים הראשונים במסכת סוכה וכו' עכ"ל ואף שמדברי התוס' בפרק מרובה דף ס"ז ד"ה אמר עולא מנין ליאוש שאינו קונה וכו' נראה דר"ת ס"ל דאפי' כי קנאו כבר הוי מצוה הבאה בעבירה יע"ש הרואה יראה באותו דבור מה שהקשה ר"י ז"ל עליו והכריע דכל או הגזלן מקודם לא הוי מצוה הבאה בעבירה יע"ש פסק דקנמרן ז"ל בש"ע סימן ועוד יש לי לדקדק בדבריהם דאי טעמו של המכשיר הוי משום דאיירי בדאיכא שינוי שאינו חוזר א"כ אמאי איצטריך לומר משום דאיכא יאוש והלא שינוי קונה בלא יאוש כמ"ש רבינו בהלכות גזילה ריש פ"ב והתוס' ז"ל בכמה מקומות בפשיטות ומהר"ם פרק לולב הגזול ד"ה ולקניי' בשינוי השם והטור בח"מ סימן שס"א ס"ג יע"ש וע"כ צ"ל דגם הנ"י ז"ל ס"ל דמשום דהוי שינוי החוזר איצטריך לומר דאיכא יאוש וס"ל כמ"ש התוס' והרא"ש והטור בסי' שכ"ד דשינוי השם החוזר קונה כל היכא דאיכא בהדי' יאוש וכן הוא סברת הרב בעל המאור בפרק הגוזל בתרא דף מ"ג ע"א. והשתא אפשר לומר דהרמב"ם ז"ל דפסל או איירי בדליכא יאוש כמ"ש הכ"מ או אפשר דס"ל כס' הרמב"ן שם בפרק הגוזל בתרא דשינוי החוזר אפי' כי איכא יאוש בהדי' לא קנה. ולפ"ז נסתפקתי במי שגזל צמר ועשהו חוטין ואח"כ נתייאשו הבעלים ומכרו הגנב לאחר אם יוצא בהם הלוקח ידי חובת ציצית כיון דקנאו ביאוש ושינוי רשות או דילמא אפ"ה לענין ציצית ה"ז פסול שהרי בשעת הטוי' הי' גזול ובפ"ק דסוכה דף ט' ס"ל לשמואל דהלכתא כותי' דקרא דכתיב גדילים תעשה לך איירי גם על שעת הטוי' דבעינן תעשה לך לשם חובך ופריך עלה ודילמא דקרא אתא למעוטי גזול ומשני הא כתיב קרא אחרינא ועשו להם משלהם ע"כ משמע לכאורה דבשעת הטוי' בעינן שלא יהא גזול:

כאן הבן שואל ראיתי למורי הרב הגדול זלה"ה שהביא דברי הבעל ט"ז ודחאם ולכאורה דברי הבעט"ז במ"ש על ב"י ז"ל צועקים ואינם נענים ומה שנראה לע"ד הוא דרבינו זלה"ה סמך על המעיין כי עיניו יראה דלא קשה מידי והא דמה שהקש' על תי' הב"י הראשון דאי איירי בלפני יאוש פשיטא ל"ל קרא וכו' לק"מ מתרי טעמי הראשון הוא על פי מ"ש התוס' בריש פרק לולב הגזול ד"ה כי יקריב מכם אמר רחמנא וכו' עד וי"ל דהא דקאמר במרובה לפני יאוש ל"ל קרא משום דלפני יאוש אין יכול להקדיש והרי הוא חולין כדאמרינן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש דאיש כי יקדיש כתיב וכו' עכ"ל ודוק ועוד דהתם אי קרא איירי בלפני יאוש הוי פשיטא משום דליכא לא יאוש ולא שינוי מעשה לא כן הכא גבי ציצית דעשאו חוטין דאיכא שינוי מעשה ואף שחוזר לברייתו מכל מקום איצטריך קרא לאשמעינן דלא מהני דהא איכא מאן דאמר דקני כמ"ש התוס' בפרק מרובה דף ס"ה ע"ב ד"ה הן ולא שינוייהם יע"ש. גם מה שהקשה על תי' ב' דליבון הוי שינוי שאינו חוזר לק"מ מתרי טעמי חדא דאפשר דהב"י איירי בגזל צמר מלובן ועוד דרבינו ס"ל דליבון לא הוי שינוי כמ"ש בהלכות בכורים פ"י גבי ראשית הגז יע"ש ועיין בש"ך בח"מ סי' ש"ס סק"ב אך מה שעומד לנגד עיני הוא דנראה דכל דעשה חוטין הוי שינוי שאינו חוזר וראי' לדבר מדמוקי אביי למתני' דפרק הגוזל קמא בגזל צמר טווי ויכול הי' לאוקמ' בגזל צמר מלובן וטוואו וארגו אי ס"ל דטווי הוי חוזר לברייתו ועוד מתניתין אמאי לא קתני צמר ועשהו חוטין ועוד דברייתא קתני גבי ראשית הגז טוואו וארגו וצ"ע לכאורה:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה