אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות גזילה › סימן יב

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות גזילה · סימן יב

סימן יא

ואם נשתמש בה שמעון ולא על מנת לגזול אלא להשתמש בחנם לכאורה היה נראה דפטור דהא קי"ל דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה אבל לא שכר מה שנשתמשו ואף ששמעון לא רצה לגזול גזלן מיקרי ופטור כמ"ש הטור ז"ל בסי' שס"ג ס"ה וז"ל לא נטלה על דעת ליתן שכר דינו כגזלן ומשלם מה שקלקלה וכן הדין אם נטלו על דעת שאלה דשואל שלא מדעת הוי גזלן עכ"ל. הן אמת דהתוספו' לא ס"ל הכי כמבואר בדבריהם בפרק איזהו נשך דף ס"ה גבי עובדא דר' יוסף תקיף עבדא דאינשי וכו' שכתבו ז"ל וא"ת בלאו הכי פטור דהא תנן גזל עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה וכו' וי"ל דיש לחלק בין נחית אדעתא דגזלנותא לנחית אדעתא דמלאכה עכ"ל. מדבריהם אלו מוכח דלא ס"ל כסברת הטור ואף שדברי התוס' בקושייתם נראין תמוהים דר' הוא דקאמר לה ורב ס"ל עבדא כמקרקעי דמי ומש"ה איצטריך לטעמא דלא ניסתריה עבדיה כמבואר בסוגיין דפרק הגוזל דף צ"ז יע"ש מ"מ למדנו מדבריהם דכל דלא נחית אדעתא דגזלנותא אלא אדעתא דמלאכה חייב לשלם לבעלים וכן כתב בשה"ג בסוגיין דהגוזל יע"ש. וכד דייקינין עוד בנ"ד אפשר דאף הטור ז"ל מודה דחייב שמעון לשלם אף שלא היה רוצה להשתמש אלא בחנם דגזלן ושואל שלא מדעת שאני משום דברשותיה קיימא הגזילה ובדידיה קא משתמש דרחמנא אוקמיה ברשותיה לאונסין משום דכל הנאתו שלנו כמבואר בסנהדרין דף ע"ב אבל מידי דלא מיגזלא כגון קרקע ועבדים אפילו ירד בהו בתורת גזילה צריך להעלות שכר לבעלים על מה שנשתמש בה כמבואר בפרק הגוזל דאמרינן התם ואי עבדא כמקרקעי אמאי אין צריך להעלות לו שכר. וה"ה בנדון דידן דלא מיקרי גזלן כיון דלא משך הכלי אלא עודנו במקומו נשתמש בה עדיין לא קנה הגזילה כדאמרינן בפרק המפקיד גבי שולח יד בפקדון והא לא משך ופירש רש"י ז"ל הא לא משכה בשליחות יד כדי לקנותה ומטלטלין אינן נקנים אלא במשיכ' לא במקח ולא לענין גזל וכדתנן במתני' דהטה את החבית דאינו משלם אלא רביעית אלמא בעינן דלקנייה וכפי' גם כן במתני' דהטה את החבית. וכ"ת דעדיין יש לומר דרשותו של גזלן קונה לו כמו שקונה לענין מקח וכדאמרינן בכופר בפקדון דנעשה גזלן ומוקי לה תלמודא בפ"ק דמציעא כגון דאתו סהדי ואסהידו ביה דההיא שעתא איתיה לפקדון בביתיה ומשמע אף על פי שלא שלח בה יד וההיא דהטה את החבית דמשמע דרשותו לא מהני אפשר דהתם שאני משום דגילה לן הכתוב דבעינן שישלח בו יד ממקום למקום ואין ללמוד משם דשליחות יד חידוש הוא. ועדיין מספקא לי אי נדמייה נ"ד לגזלן או נימא כיון שאין רוצה לגזול הגוף אלא להשתמש בה דמי לשולח יד בפקדון ועיין בפרק האיש מקדש דף נ"ה ד"ה אין מועל אחר מועל ועיין במהרי"ט בח"מ סי' פ"ח דף צ"ט ע"א:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה