מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות גביית חוב · סימן ה
כתב הטור בח"מ סי' ס"ט מי שהוציא כתב יד הלוה על יורשיו אם מודים שהוא כתב יד אביהם אם הוא תוך הזמן גובים מהם ע"כ וכתב הבש"ך דין זה צ"ע כי מה בכך שהם מודים מ"מ אלו היה אביהם קיים והיה מודה שהוא כתב ידו אע"פ שהיה בתוך הזמן היה נאמן לטעון פרוע במיגו א"כ נטעון ליתמי ונראה דהטור לטעמיה אזיל דס"ל דלא טענינן ליתמי נאנסו וכן י"ל דס"ל להבעה"ת משום דמלתא דלא שכיח לא טענינן ליתמי וא"כ קשה על המחבר שהביא לקמן גבי נאנסו ב' דעות וכאן סתם כדברי בעה"ת והטור ואפשר דס"ל דחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו גרע טפי ממלתא דלא שכיח אבל באמת נ"ל דמאן דפליג התם פליג הכא עכ"ד ולע"ד דברי המחבר עיקר וראיה לזה דהרב ב' התרומות ס"ל דטענינן ליתמי נאנסו כנראה מדבריו ריש שער ה' והביאו הבש"ך סי' ק"ח ובשער י"ג כ' הבעה"ת דאם הוא תוך זמן גובים מהם וע"כ צריכין אנו לחלק דחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו גרע טפי ממלתא דלא שכיח וראיתי להרב מוהר"א ששון סי' ק"ל ז"ל הכלל העולה שאפי' בחששא רחוקה שהיא שהאב הודה ואח"כ הוציא כ"י הלוה אם אין היתומים מודים שהיא חתימת יד אביהם מיפטרי והטור כתב דברי בעה"ת ולא חילק עליהם וכו' עד הן אמת שמתוך דברי בעה"ת נראה שיש מקום לדחות זה שהרי כתב אבל טענו יתמי דמשמע דווקא שהם טוענים אבל אנן לא טענינן להו מכל מקום המעיין יראה שמה שטוענים הוא טענת שמא הרי לך דאפי' בטענת שמא מהניא טענתם עכ"ד ומלבד דהטור ס"ל דלא טעני' ליתמי מלתא דלא שכיח כאמור עוד דבריו צ"ע במה שרצה לייחס דאית ליה להטור דמלתא דלא שכ"ח אי טענו יתמי אף שהיא טענת שמא מהניא וזה אינו דבסי' רצ"ז ושס"א נראה בבירור דאית ליה להטור דבמלתא דלא שכיח טענת שמא לא מהניא ליתמי יע"ש בב"י גם מה שראה מדברי הרב ב' התרומות דדוקא שהם טוענים דמשמע דמלתא דלא שכיח לא טענינן להו קשה דהא כבר כתבנו דאית ליה דטענינן ליתמי נאנסו וי"ל ועדין צ"ל במ"ש דחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו גרע ממלתא דלא שכיח ושגם הרב בעה"ת מודה בזה דלכאורה קשה דמדברי הבעה"ת בסוף שער כ"ז אין נראה כן וז"ל הצ"ל ואיכא לעיוני אם מת אביהם תוך הזמן של שטר זה שהאמין המלוה ללוה מהו כיון דכ"ז שיאמר כתב ליה דליהוי נאמן אישתכח דלוה אפי' תוך זמן מהימן ומסתברא כיון דאתני אתני ואינו מהימן אפי' תוך זמן וטענינן ליתמי דאלו אבוהון הוה קיים הוה טעין פרעתי תוך זמן ומהימן אינהו נמי מהימני עכ"ל: