מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות אונאה · סימן ג
ובלקח בהמה מחברו ונמצא בה טרפות מחמת סירכא כתבו ר' אפרים וב"ה כיון דטרפות מחמת סירכא משכח שכיח ורמי איניש אדעתי' כיון דלא אתני לוקח ודאי אחולי אחיל ולא הוי מקח טעות והרמב"ן ז"ל כתב דהוי מקח טעות שהרי מוכר שור לחברו ונמצא נגחן אי לאו דמצי א"ל לשחיט' מכרתיו לך הוי מקח טעות ואע"ג דלא אתני לוקח אע"ג דרוב שוורים בחזקת נגחנים כדאמר רוב שיורים לאו בחזקת שימור קיימי ע"כ ולא הבנתי זה דהא קי"ל בפ"ק דנזקין דפלגא ניזקא קנסא משום דסתם שוורים בחזקת שימור קיימי ועוד הביא הרמב"ן ז"ל ראי' ממוכר עבד ונמצא גנב או קובייוסטוס הגיעו משום דכולהו הכי איתנהו אבל אי לאו כולהו הכי איתנהו הוי המקח טעות ואע"ג דרובא הכי איתנהו ואף על גב דלא אתני לוקח ע"כ ולע"ד גם זה לא הבנתי דההיא איירי כשלא נתן עדין הדמים וכיון שהלוקח מוחזק אין צריך להתנות וכה"ג מחלק תלמודא בפ"ב דבכורות גבי לוקח גרוטאות מהעובד כוכבים ומצא בהם ע"ז אם עד שלא נתן המעות הרי זה מקח טעות אם משנתן המעות אינו מקח טעות דאיבעי' למיבדק תחלה ואח"כ ליתן הדמים והתוספות בפ"ק דקדושין דף י"א כתבו בשם ר' אליהו ז"ל כמו כן: