מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
דיני אסמכתא · סימן ז
כתב הרמב"ם ז"ל בפי"א אבל האומר אם תעשה כך אתן לך דבר פלוני הרי זו אסמכת' והרמב"ן ז"ל חלק עליו דלא אמרינן אסמכת' אלא במתנה על עצמו כגון אם אוביר ולא אעביד אבל האומר אם תעשה כך אתן כך אין אסמכת' אלא זה תנאי בני גד ובני ראובן עכ"ד. ואני אומר דלא דמי דתנאי בני גד ה"ט משום דהחזיקו במתנה מיד ומהאי טעמא בעינן תנאי כפול דכיון דהמעשה נעשה מיד אין התנאי הבא אחריו עוקר המעשה אם לא שיתנה תנאי גמור וכ"כ הרמב"ן ז"ל בפ"ב דביצה גבי ההוא דישא את בתי ויתנו לו ר' זוז יע"ש ובכה"ג ליכא אסמכתא כמ"ש הרמב"ם בדין הקודם דכל שהחזיקו בדבר ליכא אסמכת' ועיין בטור סי' רנ"ג סעיף מ"ב ובסוף סי' רמ"א ומה שכתב בסי' ר"ז היה נראה דסובר כסברת הרמב"ם ז"ל: