אור ברסלב
מחזה לאברהם קונטרס חזון למועד › דרוש ב

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

קונטרס חזון למועד · דרוש ב

דרוש א

בשבת קודש מצוה להתענג בתענוגים בישר יין ודגים מו"ח הגאון זצללה"ה אמר שהם שייכים לשבת"ק מצד בחי' חיבוב השביעיות שהוא בחי' שבת והיינו שכל אחד מהשלש אלה עולה במספר ז' ד"ג כפשוטו בגימ' ז' בש"ר במספר קטן עולה ז' וכן יין במ"ק ג"כ עולה ז' ושמעתי הרב מ"מ המפורסים בש"ט מוה' צ"ה ע"ה א"כ בק"ק נדבורנא שבשר יין ודגים שמצוה לענג בהם בשבת קודש הם מעוררים שפע טוב לעב"י בבני חיי ומזוני וי"ל שהכוונה בביחי' בשר נגד חיי בבחי' מש"ה חי בשרים לב וירפא וג"כ ע"י בחי' לב הבשר המציל מלב האבן והיינו לב חכם לימינו שממנו בחי' ח ים כמש"ה החכמה תחיה בעליה לכבוש לב כסיל וכו' ודגים מרמזים אברכה דבני כמ"ש ויפרו וכו' וידגו לרוב ויין מרמז על מזוני כי כל הסעודה קרויה על שם יין כמו שאמר הכתוב במשתה היין וכו' כידוע:

והנה י"ל שמרומז במה שאמרו חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא כי בענג שבת"ק יש התעררות מזל העליון שהוא בחי' הידיעות הקודמות להבחירות ונותן להם גבול עד פה תבא ועד פה ישית בגאון גלים בשוא גליו אתה חשבתם. וזהו בחי' הנותן בים דרך היינו דרכיה דרכי נועם מצד עוה"ב שיש ממנו הארה בש"ק שהוא מעין עוה"ב ביום שבת חורש יפתח וכו' דעת עליון הכובש את כל הבחירות ונותן להם גבול ע"פ משפטיה העליונים הנכונים שבהם פשטי מוסרות דרכי הבחיר ת וזהו בחי' נועם המבטל כל המרירות דים הבחרות בבחי' מי ירפא לך מי הוא בחי' י"ה נסתרות שממנו מקור הברכת לבחור בברכת טוב וחיים נצחיים עד העולם וזהו מה שאנו מתפללים ותן בלבנו לאהבה וליראה שמך גם שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים עכ"ז יש בזה בחי' הבא לטהר וכו' מצד מה שבבחי' דעת גם הבחירות בידו כחומר ביד הי צר ופלגי מים לב שהוא מלך ביד ה' וי"ל שבחי' שמים היינו מקור כל ההפכיות בחי' אש ומים והיינו מש"ה שתים זו שמעתי וזהו בחי' מקצה השמים עד קצה שמים אתה שואל וכו' וכידוע מ"ש בזה האריז"ל ותלמידיו הק' שבחי' שאלה וחקירה והשגה גדולה נמנעת במה שלמעלה מבחי' שמים ועכ"ז נתגלו כל הסודות עליונים עד א"ס כי אין זה דרך שאלה והסתכלות רק ידיעה דרך חידה ומשל ברצוא ושוב ועכ"פ השאלה היא בבחי' סדרי הבחירות ושכר וכו' אך מה שהוא טעמי פרטי משפטי סדרי מקורות מוסדות הבחירות אין לנו עסק בנסתרות ומופלא ומכוסה לשאול ולחקור רק לשער דרך הקבלה שבידינו בזה בהבחנה כללית וזהו מקצה השמים אתה שואל וכו' דהיינו בההנהגה שעפ"י דרכי הבחירות שהיא בח' שמים כוללות ההפכיים כולם בבחי' ב' זו שמעתי ולמעלה מזה אין לשאול בבחי' אחת דיבר אלהים כי הרי כבוד אלקים הסתר דבר ומי יאמר לו מה תעשה גם שידענו שהכל בחכמות פרטיות א"א שיהיה לנו השגה בפרטיות בזה כיון שהוא למעלה ממקור מציאותינו וכמו שאין ה' שואל מאתנו כ"א ליראה כי אין לנו לשאול כ"א בדרכי הבחיר' שבזה בחי' יראה ובחי' אחת דיבר וכו' הוא בחי' ע-ן שהוא בחי' קשר ואחדות כידוע שבחי' עוד ועדן הוא בחי' קישור וחיבור ולזה נקרא בחי' אחת דיבר אלקים וכו' דהיינו בחי' מקור האחדות וכמ"ש בתיקוני זוה"ק בהקדמה דבהון איהו וכו' חד והיינו בבחי' עוה"ב י"ה נסתרות וזהו עכ"ג עדן נהר גן שהנהר יוצא מעדן וכו' הוא מבחי' אחדות דעוה"ב ריעין דלא מתפרשין ושייך תחנונים ליתן בלבינו ליראה על ידי מה שאנו בבטחון בהש"י ובאמונה בידיעתו העליונה כנ"ל ע"י זה אנו מושרשים בשרשי ידיעות הנ"ל ושייך בזה בחי' וחנותי אשר אחון שע"י שאנו באמונה שמצד שרשי הידיעה הרי גם בחי' בחירה שלנו הוא בחי' מעשה אלקינו ולכך אנו מבקשים מהש"י תמיד מתנת חנם בבחי' מ"ש במק"א עמש"ה קטונתי וכו אשר עשית את עבדך דהיינו שאתה העושה לבדך וכמ"ש בספה"ק עמש"ה ולא רשעתי אלקי וישב ה' לי כצדקי כאלו אני הצדיק והרי מה שלא רשעתי היה מעזר אלקי עי"ז הש"י נותן לנו מתנת חכם לעזור לעב"י ליראה מהש"י ובבחי' יהיו מזונותי מרורים ומיד הש"י שמידו כל מר נהפך למתוק בבחי' וימתקו המים ומה נעמת אהבה בתענוגים ולא מתוקים ביד ב"ו שהמתוק ג"כ מר בבחי' הנה לשלום מר לי מר כי דרכי שלום הם תיקוני הבריות ומה שמקבלים תועלת זה מזה ולפי משאחז"ל שהכוונה מצד שתלו לו בזכות אבות ולא בזכותו היינו ג"כ בחי' המרירות שהרי מתנת חנם מידי הש"י לא היה צריך לתלות בזכות אבות וכיון שנמשך ע"י אנשים הרי זה מתנת אנשים ולא מידי הש"י בעצם בלי שליח וזהו בחי' מרירות ואולי בחי כפל הוא בבחי' מ"ש בספה"ק שזכות אבות נעשה מזל נבכים והרי זה כמיצוע בין מתנת ב"ו למה שהיא מיר הש"י בלי שום מיצוע ולזה הר"ז בבחי' מצוע שמה שהיא מתוק נשאר מתוק רק מה שהוא מר הוא נשאר מר משא"כ מה שהיא מיד הש"י עצמו בלי מצוע גם מר נהפך למתוק וכנ"ל וזהו מר לי מר גם י"ל שכפל מר הוא מצד שלא יתבשר על טוב שלימה רק לפי שעה וא"כ היה בזה צד מרירות והיה ג"כ ע"י מציע שגם מתוק נהפך ע"י למר כנ"ל הנה בבחי' זו נקרא עוה"ב נועם בדרכי מצד שהוא בחי' אחת דיבר אלקים והיינו בחי' מיד הש"י בלי מנוע וזהו נועם וזהו מש"ה ולמוכיחים יונעם וכו' כיון שע"י נמשך תיקון הבחירה נמדד להם במדה שמידו שיושפע להם רוח חן ותחתונים מנועם עליון מיד הש"י שבידו כל הבחירות כנ"ל ועי"ז עליהם תבוא ברכתי טוב כי הברכה היא בסמוי מהעין בחי' יה' נסתרות בחי' עוה"ב וזהו מה שסיים ולך ה' החסד דהיינו בחי' מזל עליון נוצר חסד כידוע מהאר"י ז"ל הכובש מצולות ים בחי' הבחירה לא טובה בחי' שמים כעשן נמלחו בבחי' מקצה שמים ועד קצה השמים שבזה דהיינו בחי' תאוה וגאוכ לא טובה כמ"ש במקום אחר והיא בחי' קץ שם לחושך שיש בזה בחי' מחשכים חושך כפול בבחי' מצולות ים שמתנשאים גליו על ידי גאוה כמש"ה בגאות הים ובבחי' אשר הלך חשכים. וכן תאוה לא טובה הוא בחי' מים זדונים כבשערי קדוש' למוהרח"ו כי מקור התאות הם מבחי' מים ע"ש אך בחי' חסד כובש בחי' מצילות אלו וזהו בחי' מזל עליון הנותן בים דרך דרכי נעם מפולש בבחי' ענני במרחב יה לתקן מיצר דהבחירה והוא ע"י בחי' י"ה נסתרות כנ"ל וצריך לעיין בפסוקים הק' אלו בדרך זה במש"ה כי עוז לאלקים וכו' ובמים עזים נתיבה דהיינו תיקון הבחירה מצד הנהגת הבחירות שבעולם וזהו נתיבות שלום שהוא בחי' מרבה צדקה מרבה שלום ובחי' צדקה הוא בחי' מה שאנו כמשלימין מה שחסרה הבריאה ולא השלימה והניחה מקום לנו להתגדר ולהשלים לטוב ע"י בחירתינו והש"י אוהב עניי עב"י ונתן דרך לנו שנזכה בהם ועל כל זה כ' ולך ה' החסד ולך ה' הצדקה וזש"ה רודף צדקה וחסד עיקר צדקה הוא מהש"י שהוא משפיע חיים כמ"ש ואורח נתיבה אל מות צדקה שמיוחסת לפעולתינו היא רק בחי' נתיבות שלום והוא רק בחי' אל מות אבל אין בידינו כח ליתן חיים רק שאנו כמבריחין ארי שלא יעלה מות ח"ו רק טוב סנה:

ואולי זהו בחי' מש"ה באר רחובות כי הרחיב ה' לנו שבידו כל הבחירות ושמו ג"כ שלום בבחי' לך ה' הצדקה ונתן שלא רבו עוד ע"י זה הכיר ע"י נתיבות שלום שהש"י ענהו במרחב בדרכי נועם וזהו בחי' כי עתה הרחיב ה' שאין ועתה אלא תשובה והיינו עילם הנועם היינו עולם התשובה כידוע שהיה השלום ע"י שהרחיב ה' והיינו בחי' מזל עליון שמשם בני חיי ומזוני וזש"ה ופרינו בארץ שנזכה לבנים מצד מזל נוצר חסד המסיר בחי' קנאה כידוע מכוונת תשליך וזכה לזרע השלום ומצד שרק עפ"י דעת עליון מקור הבחירות יש בחי' הצפיה בעתידות הכל צפוי גם שהרשות נתונה ולא זולת זה לא בזכותא תליא ג' הנ"ל כי היכל זכות ששם סנהדרי גדולה שלמעלה דנה רק באשר הוא שם כי הרי העתיד עד ין נעלם כיון שניתן לבחירה אי אפשר להבחין ג' אלו שהם נבחנין ע"ש העתיד ולזה במזלא תליא בבחי' מזל עליון מקיר הבחירות שורש הידיעות וחיים ברצונו (נוצר אותיות צנור רצון והיינו מזל עליון כיצר חסד) וצדיקים שקרוים חיים זהו הכרעת הבחירה בחי' בא לטהר מסייעין לבחי' חיי בשרים לב מרפא שיהיה שלום בעצמיו ע"י תיקון חטאותיו זהו בחי' מזלא כנ"ל נחלת ה' בנים נחלת שפרה טוב ינחיל בני בנים בבחי' הצפיה בעתידות שיהיה מהם איזה תועלת טוב משא"כ אותה שבהחלט לא יהיה מהם תיקון וטוב להם שלא נבראו משנבראו בהחלט שהרי כל אשר ה' עשה הוא טוב או למכשירי איזה טוב ומעיינו של נח ע"ה נכבש מלהוליד כידוע וכל זה מצד הצפיה בעתידות בידיעה הקודמות לבחירות מזוני הוא ג"כ בחי' למעלה מקצה השמים כנ"ל בבחי' מה שאמרו חז"ל מזונות ו של אדם כקרי"ס ויושע ה' ביום ההוא כ' בזוה"ק בעתיקא תליא דהיינו בחי' מזלות הנ"ל למעלה מסדרי הטבע שע"פ הבחירה וכן הוא מזונות בבחי' שאחז"ל אנחתי' לסילתאי וכו' בעיתיה ולא אשכחיה וכו' איכא גנבי הכא גלגלא הוא דהדר דהיינו שבחי' נותן לחם לכל בשר כל"ח היינו נוצר חסד עליון מזל עליון הנ"ל שהוא למעלה מקצה השמים בחי' גלנלא דהדר זה ישפיל וזה ירים בבחי' התיקלא ולא לאדם דרכו ואין עניות ולא עשירות מהאומנות וזהו בחי' חסדו גימ' מזל"א גימ' לחם וכן חיים הוא בחי' חסדו בבחי' חסדך מחיים והיינו בחי' נחלה לישראל עמו כל"ח שהיא ג"כ בחי' נחלת בנים כנ"ל וזה מש"ה בורא שמים ונוטיהם רוקע ארץ וצאצאיה כמ"ש בזה בזוה"ק בורא שמים לעילא לעילא דהיינו בחי' הידיעה כנ"ל נותן נשמה לעם עליה (מהרב המפורסים בש"ט מוהר"ר משה יודא ליב ע"ה שמעתי בשמו דרך צחות בבחי' שאחז"ל ריש יבמות עליה בחייה וכתבתי בזה במק"א ואולי כן הוא בזה שבחי' נשמה הוא בחי' בריאה דמקנן תמן וה' נסתרות הדעת העליון כנ"ל מקור החיים כידוע וזהו עליה בחייה) השמים גימ' נשמה והיינו בורא השמים ונותן הנשמה ורוח להולכים בה היינו בחי' הילוך הבחירה ואשר בדרך לבך לבי הלך וכו' אתהלך בארצות החיים וזהו בה ולא עליה דהיינו בתוך בחי' הבחירה אך בחי' כשמה הוא עליה למעלה ממקור הבחירה:

ואולי י"ל שזהו כוונת חז"ל דנשקי ארעא ורקיעא וכו' דהיינו בחי' חיבור הידיעה עם הבחירה כווי כווי היינו בחי' הכלל הגדול מת שיחסר הטבע ישלים הנס בחי' עומד אחר כתלינו וכו' מה יעשה אדם ויעשיר יתפלל למי שהעושר שלו ויעסוק וכו' בחי' חלו נא וכו' כמ"ש בתיזוה"ק וההשגחה הוא ליתן קיום לכח הנתון בידינו ע"י הבחירה בחי' אורות פנימיים עצמיים שלנו ומה שיחסר בזה משלים הש"י בסבות שלו מבחוץ למעלה מהשגותינו בבחי' עושה נפלאות לבדו הוא לבדו ידע טיבו דעביד ואחרא לא ידע זהו כווי כווי כפל אנחתיה לסלתאי בבחי' גול על ה' וכו' שגם שהרבה עשו כרשב"י ע"ה ולא עלתה בידם (מצד שהיה בבחי' כטל מאת ה' אשר לא יקוה לאיש וכו' שהוציא לו הש"י חרוב ומעיינא ע"י זה לא היה בו שום צד חשכות הראית כל דהו בעניני הבחנת המשקל בפרנסה שע"י בחי' זבולון ולזה נתיסד על ידו דרך התעוררות התיקון בזה כמ"ש ברעווה"ק נשא כמ"ש במק"ר בזה) הי נו מצד שלא רבים יחכמו לנכון והוא עול ציבור שיהיה פרנסת רבים מוטל עליהם שיספיקום עפ"י היסח דעת המתפרכסין וכמ"ש במק"א והיינו מצד שאדם אחד מאלף מצאתי בבחי' שרי אלפים נגד אחד דאדנות שממנו מיתוק כל בחי' הדינים והם לבדן שתורתן אומנתן הם בבחי' כרשב"י ע"ה שבתא דכולא שתא שגם אוכל נפש אינו עושה רק הכל מוכן לו מזולתו כבשבת קודש וכהדרגה שהיה בקצת אוכלי מן שלא נצטרכו לשוטט לחזור אחריו כמ"ש בזוה"ק וזהו מה שאמרו חז"ל לא ניתנה תוה"ק אלא לאוכלי המן ואין צריך להיות בבחי' כקר"ס שאחר תפלה הוצרכו לילך אליו רדים וכו' וד' דאדנות מתחלפת בק' בא"ת ב"ש והיינו בחי' ק' ברכות יברכך בכל אשר העשה היו בבחי' איש תרומות שצריך לחזור לגרנות והוא בחי' שטו העם ולקטו שעסק יהולל חכם וגרם קצת שטות כמ"ש בזוה"ק וזהו בחי' מזונותיו של אדם שהוא המשתדל הוא כקרי"ס לילך לשם והוא שניה לבחי' האלפים והוא בבחי' יו"ט שעושין מלאכת אוכל נפש ובחי' שרי חמישים הוא בחי' חוה"מ מלאכת דבר האבד או לצורך יו"ט וזהו בחי' נ' דאדנות בחי' נאמן פשוט וכפוף מו"מ באמונה בחי' זבולון ועל כל זה לעתות הפנאי תורתן קבע רק שטרודים יותר במו"מ מבחי' המאות שזכו לברכה בחי' אוכל קמעה ומתברך במעיו וכן עוסק מעט ומרויח הרבה ובחי' החמישים עולים ממיצר טרדתו ביותר במו"מ ונראה להם שהוא דבר אבד האדם לנפש חיה שאם אינו יגע אין לו מה לאכול עבד מכוין כבב"ר שם ובבחי' העשרות הם הטרודים ביותר בעשיה י' בחי' עשיה והם בעל אומניות ונהנים מיגיעם ועל כל זה יוצאים ידי מעשר כספים מיגיעם והם בבחי' ר"ח שג"כ יש בו הארה ביום חודש יפתח וכו' וצלע"ע בזה ואחד מאלף ראוי שיהיה בבחי' כרשב"י ע"ה בבחי' גול על ה' והוא יעשה בחי' חסד עליון כנ"ל בחי' גדול מעל שמים חסדך בחי' עדן אחדות א'. האלף והיא בחי' בירור מעשיו לשם שמים וע"י בחי' בטל רצונך וכו' רצונות זולתו בטלים וטפילות לו וזהו בחי' מצאתי בחי' בחנם שלא על מנת לקבל פרס ובחי' היסח הדעת שהוא מופלא מסגנון דעת ורוח הבריות בבחי' נזיר אחיו כו' ולזה היה נאה להשלם ההוא להניח סילתיה בבחי' גול על ה' דרכך אדמצלינא בעותיה ולא אשכחיה דהיינו תפלה צריך להיות כנ"ל ולזה ירד מן דבר יום ביומו כדי להתפלל כידוע משאחז"ל בעיתיה ולא אשכחיה בדרך היסח הדעת ובחנם בבחי' מציאה לא הגיע לידו ובבחי' ר' אליעזר בן פדת ע"ה שמזלו גרם כן מטעמים כמוסים עליונים מצד גלגולים קודמין לתקנם וזש"א איכא גנבי הכא שלפעמים כשהשפע יורד מהש"י כשהולך ע"י שלוחים יש עיכוב וחסרונות ע"י השלוחים בבחי' תוחלת ממושכה כמ"ש במק"א בזה כמ"ש בזוה"ק בזה וכתיב ואלי דבר יגונב וזהו אם יורד דרך שרי אוה"ע להתפרנס עליהם ואמר גלגלא הוא דהדר בחי' זה ישפיל מצד גלגולים הקודמים כנ"ל היטב

מצד טועמיה חיים זכו מצוה לטעום בעש"ק ממאכלי שבת"ק. נראה דהיינו מבחי' מן שהוכפל בעש"ק. ואכלנו בעש"ק מהמוכן לשבת"ק כידוע ולזה כמו שבמן כתיב ויאכילך מן וכו' כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. וע"י עש יתינו מעין דוגמא דמן אנו זוכים לחיים טובים מרחייא דטחנין מכא לצדיקייא בבחי' מוצא פי ה' יחיה. גם י"ל שע"י הטעימה בעש"ק יובחן מה שאחז"ל תבלין יש לנו ושבת שנה כידוע. וי"ל שהוא ג"כ מצד משאחז"ל בראתי הוה"ק תגלין ליצה"ר להמתיקו. ולא ניתנה הוה"ק אלא לאוכלי מן ותוה"ק היא חיינו וכו' והוא מוצא פי ה' כנ"ל ובעש"ק מיוחד ללימוד יותר מבשבת"ק שת"ח מרבים בו עונג כמו דאיתא בש"ע לזה טועמיה בעש"ק בבחי' טועמיה חיים זכו וכו':

כל מקדש שביעי כראוי לו:

כ' במק"א מה ששמעתי בזה שהכוונה כל מקדש שביעי כל אדם מקדש את יום השבת כראוי לו כל אדם כפי מה שהוא ואולי הרי זה מעין בחי' שכתב בזוה"ק פ' פנחס לכל חד וחד ועב"י נחית ליה נפש יתירה בשבת כפי מה שהוא אם הוא חסיד נותנין לו נפש יתירה ממדת חסד ואם הוא ירא שמים נותנין לו ממדת גבורה ואם הוא תם נותנין לו ממדת אמת עיי"ש והיינו כראוי לו כפי מדריגתו וכנ"ל:

המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא. נשאלתי מדוע נקיט המשורר המאחרים לצאת מן השבת קודם וממהרים לבוא. דסדר הזמן הוא הכנסת שבת"ק. ואח"כ אפוקי שבתא. והגם שכן הוא דרך המשורר לשמור נעימת שווי החרוזים ואינו חושש לסדר המאמר כ"כ:

עכ"ז מה דאפשר לשנויי משנינן והכוונה הוא מצד לא זו אף זו כי במוצאי שבת"ק הסברא נותנות לאחר מצד שהביה"ש יש לו חזקת היום משא"כ ביה"ש דעיולי שבתא יש לו חזקת חול ומ"מ ממהרים לבוא ועיין מג"א ז"ל בה' עירוב כתב בזה אודות החזקה. גי"ל פשוט דשאני מיגנא ממיקם כמשאחז"ל ביומא. וכן הוא איחור של אפוקי יומא יש לדונו מצד עצלות משא"כ זריזות דעיולי שבת"ק הוא רק לש"ש באהבה:

פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים י"ל עפ"י מ"ש בזוה"ק שבחול נחת רוח הש"י מברכת המזון שלנו לבד ובשבת קודש נ"ר הש"י אף מהנאתיני בגשמיות וז"ש פוסעים בו פסיעה קטנה שאנו נוהגים בקטנות ובענוה וכן הוא דרך ענוים בפסיעה דקטנות וחנו מחזיקים עצמינו בקטנות המדריגה שגם בשבת נ"ר הש"י הוא רק לברך שלש פעמים כי גם בשבת יש להש"י נ"ר גדול מברהמ"ז יותר מהנאות נו וכל מגמותינו לנ"ר על צד היותר טוב.

נחלת יעקב יירש בלי מצרים נחלה. שמעתי מהותיק מ' יעקב ני' בהחסד מוהר"י מיכל מ"ק זאלישטשיק שבחי' נחלה בלי מצרים הוא מבחי' הרודף אחר תיקונים של חביריו ע"כ:

וי"ל דהיינו מדה כנגד מדה היטב שכמו שהוא אוהב תיקונים של זולתו שבעם ב"י. כמו שנצטווינו על אהבת עב"י זה לזה מצד הכלל דכנס"י שהוא בגדר אחרות כמ"ש ומי כעמך ישראל גוי אחד. וכל שהוא נוגע חוץ לאדם עצמו. הרי זה בלי גבול כלל ואין לזה שיעור וסוף שאפשר שיתרבה זה יותר מגביל סיפוק זמן חיותו בעוה"ז. כי רק במה שנוגע לתיקון של עצמו יש שיעור וגבול כי אין השי"ת חפץ משום בריה יותר מכפי כחה. משא"כ בהנוגע לזולתו כשמתנדב את עצמו לתיקוני זולתי. אפשר שלא יוספק לו זמן חיותו בעוה"ז לרבוי השתדלות השייך בזה ומ"מ מקבל ע"ע לעשות תיקון כפי שיוכל. ומ"מ בנדיבות זה כלול גם מה שהוא יורש מהגבול ועי"ז מכחילו השי"ת נחלה בלי מצרים כפי כל יכולתו של השי"ת. ושייך זה לשבת"ק שהוא זוג לכנס"י בחי' הכלליות ולזה נקראת שבת"ק כלה מלכתא לשון כלליות. ולזה שייך לשבת"ק נחלה בלי מצוייים כי כח הכלליות מתרבה הרבה שיש לכל אחד ואחד זכות מעין כל הקבוץ כמ"ש במק"א גם אמר. שיש מכניס אורח. שיאכל רק כדי שיאכל גם האורח. כן שמע מהרב החסיד המפורסם בש"ט מ' יוסף ז"ל מ"כ ב"ק יאס יצו. וי"ל שזהו מרומז במהש"כ צדיק אוכל לשובע נפשו, שבחי' נפש הוא נפישותא כנ"ל כמ"פ. ונפש של הצדיק. הוא להרבות צדקה. וזה שאמר שהצדיק אוכל כדי שיהיה שביעה לנפשו נפש צדיק להשפיע:

הלוכך תהא בנחת עונג קרא לשבת. היינו הצדיק שהוא הולך הילוכו בקידש בנחת ולא בהפלגה בלי הדרגה לזאת עונג קרא לשבת על שם העונג הגופני כי אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך ובאמת להתענג בהענוגים ברבורים ושליו ודגים שיהיה עונג נפשיי העיקר בתענוגים גופניים:

ובשבע כלכלתני. שמעתי ממו"ה צבי הירש בי' במו"ה משה ז"ל מפה מגזע הגאון בעל בית הלל ז"ל שהכוונה ע"ד שאמרו חז"ל נפיש נפיחי כפין ח"ו מדלית איסר ולמשא ומתן טוב שלא יהיה זול לגמרי כן אומרים העולם. וי"ל שבחי' כלכול לשון צמצום כמ"ש במק"א מלשון כלי כי בלי גבול לא טוב וכן הוא בחי' מכלכל חיים בחסד גם שהוא התפשטות כידוע וכמ"ש במק"א.

בכוונות כתוב כי ר"ת "מנוחת "שלום "השקט ר"ת משה. והנה זה מכוון לבחי' עת רצון שמתגלה אז במנחה דשבת"ק רצון גימ' משה עה"כ וגימ' צינור כי משרבע"ה הוא מקור כל הצינורות של השפעת דעת טוב וכל הטובות כמשאחז"ל משה שפיר קאמרת על אנשי הדעת טוב שבדור. כי ע"י צינור דמשרבע"ה יש השפעת כל חכמה ובינה ודעת טוב. אשר ה' יתן חכמה מפיו דפת ותבונה. ומשרבע"ה הוא בגדר מש"ה אני כפיך לאל. כי שכינה מדברת מתוך גרונו של משה ויהי בישירון מלך. פה מלכות. בחי' כלל מלכות דכל העולמות והזמנים ובההוא שעתא אסתלק משה נביאה כידוע ממאמר זוה"ק אז ולזה עת לחננה להתחנן על נפשו אז דהוצאת ספר תוה"ק שיפתחו לו שערי השגה טובים. זמן מנחה דשבת קודש היא עת רצון ורעוא דרעוין מנחה גימ' חס"ד א"ל שהיא בחי' רחמי גו רחמי וגם שבחול בשעתא דמנחה דינין מתערין עכ"ז יש בחי' חסד אל בחול ג"כ כנ"ל לראשי חדשים

אולי י"ל הטעם שמצוה להרבות בסעודת ראש חודש כי בר"ח ניתן מעלה לנשים לשבות ממלאכה. לזכרון טוב. מעלתם שלא פרקו נזמיהן לעגל רק הער"ר פרקו כידוע ובכך יש תיקון על מה שאכילת עה"ד ע"י אשה גרם כל הקלקולים ע"י זה מצוה להרבות בסעודה ומהפכים סגנון אכילה לתיקון ע"י מעלה שיש בטב"י בכך גם הוא מצד שבראש חודש יש עליה לכנס"י בסגנון עטרת כירוע מהאר"י ע"ה ע"י זה רומז מעלת אשה בבחי' אשת חיל עטרת בעלה כידוע וממשיכים שפע לסעודות ע"י סעודה ההוא במעלה הנ"ל ובבח' בינה יתירה שבאשה שייך ר"ח בבחי' חכמתכם ובינתכם לעיני העמים שקאי על קידוש החודש וקבועות המועדים שהוא ע"י חשבון תקופות ומולדות:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה