מור ואהלות· רבי אליהו פוסק
אוהל ברכות והודאות · מו
(דרוש והערות במחלוקת יוסף ואחיו. אם היו השבטים בכלל בני נח. השבטים הרמו מתנות ונתנו ללוי. פי' למ"ש שחשודים על אמ"ה ועריות וקוראים עבדים לאחיהם מה"ט. ביאור מדרש על כתפיו היה טוענו.)
על פי מה שחקרתי לפי הס"ד במנחות מ"ה איך מותרים הכהנים לאכול הקיבה ובפרט כששחטו בעצמם עי' אות מ"ד מ"ה אציג דרוש אחד, שי"ל מה שדרשו חז"ל ע"פ ויבא יוסף את דיבתם שהיו אוכלים אמ"ה ועי' פרשת דרכים דרוש א' שפירש שאכלו ממפרכסת אחר שתצא נפשה כדי שיבריאו ומחלוקותם היה שיוסף סבר שלקולא לא יצאו מכלל ב"נ והשבטים סברו דהוי ממש כישראל עי"ש בדבריו הנעימים, אך קצת יש להעיר דמה לקדושים כאלה לכנוס בעובי הקורה לחלוק עם יוסף החכם שבכולם נהי דלדעתם מותר מ"מ היה להם להחמיר ולא יאכלו מבהמה שהורה בה חכם ואם כדי שיבריאו מצינו שבלא"ה היו גבורי כח וכן יוסף שלא אכל ממפרכסת היה גבור ועי"ש בסוף הדרוש, עוד יש להעיר דמצינו דשמעון ולוי נכנסו במחלוקת יותר עליו כמשה"כ וברצונם עקרו שור. ונלפע"ד ע"פ מ"ש רש"י ותוס' חולין צ"א שהשבטים היו נזהרים בשחיטה בכל פרטיה ולפעד"נ דבכל דקדוקי מצות כן עי' אגדות מהרש"א שבת קל"ט ע"א דלא כתירוץ א' של בעה"נ המובא באליהו רבא סי' ר"מ סק"ח ועי' מג"א ופמ"ג שם סק"ט ומ"ש באוהל בית הרואה אות ג' ובים המלח אות ה' ולפי מ"ש באות מ"ג דבלא הרמו י"ל דהוי ספק שלא נשלמה מעשה השחיטה ואסור לאכול ובפרט ממפרכסת ובני מעים ע"כ מוכרח לומר דהרמו המתנות ג"כ ונתנום ללוי ע"פ מ"ש המפרשים דלפיכך לא יסר יוסף אח לוי דחלק כבוד לו שמשבטו יצאו הכהנים והלוים ובתוך המתנות היה ג"כ הקיבה ואכלו כולם אח"כ מזה, ולא החמירו בזה לצאת דעת יוסף משני טעמים א' כיון דמחנות מצוה הם ובמצוה י"ל דניחר מה שהוא רק חשש להמדקדק כמ"ש הפוסקים בנ"ד להתיר לכבוד שבת עי' אות מ"ד וזה דלא כמ"ש באות מ"ג דיחזקאל לא אכל מחנות ממשוכנת, ב' אם הקיבה אסור לאכול א"כ אינו ראוי לו רק לכלבו וא"צ להפרישו וממ"נפ בלא הרמו יש חשש להמדקדק מלאכול מכל הבהמה ע"כ הרמו ואכלו כולם. וטענת יוסף היה ממ"נפ אם הם בכלל ב"נ אסור להם הב"מ כששחטו בעצמם עי', ש"ך סי' כ"ז סק"ב ובפרט דלא היה אז ישראל דנאמר הסברא דמי איכא מידי דלישראל שרי (וסברא כזו כתב המחנה לוי חולין פ"ט עי"ש ועי' מ"ש באוהל בית הרואה אות ז' ובאוהל ארץ נוד קפ"ג ס"ק י"ג) ואפילו יש ישראל מ"מ עכ"פ השחיטה שלהם אסור לו, ואם יצאו מכלל ב"נ לגמרי והוי כישראל מ"מ איך מותר לוי בקיבה אם דינו ככהן דסבר כס"ד דתשתרי להו כל נו"ט קודם נבואת יחזקאל ואין כאן מא"מ דלישראל שרי דיש הרבה כמו גרושה וכדומה עי' אות מ"ד ובפרט כששחט לוי בעצמו דדינו לענין זה כעכו"ם אבל האמת הדין אתם דיצאו מכלל ב"נ ואף לפי הס"ד רק בליקה מותר אבל מ"ה אחריני אסירי כישראל א"כ שוב מותר גם ללוי לאכול הקיבה.
ויש לומר עפ"ז דגם עה שאמר עליהם דחשודים על עריות הוא ג"כ מה"ט ע"פ מ"ד בחולין דף קל"ד דורשי חמורות היו אומרים הזרוע כנגד היד וכה"א ויקח רומח בידו ולחיים כנגד תפלה וכה"א ויעמוד פנחס ויפלל קבה כמשמעה וכה"א את האשה אל קבתה, הרי שבאו עבור חטא שחטאו הכ"ד אלף משבט שמעון בעריות ועל כן מסתמא היה שמעון ראש המשתדלים ליתן המתנות ללוי לתקן חטא שבטו בהסתר דבר ויוסף חקר הדבר שמזה מוכח דשבט שמעון חשודים על עריות ופגם גם בכבוד שמעון אחיו הצדיק דהלך החבל אחרי הדלי [כמ"ש חז"ל ע"פ ושאול בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני ונשאה שמעון אח"כ ועי' פר"ד שם ולפיכך היה ג"כ זיוג יוסף אסנת שהיתה בת דינה ג"כ] ועי' תורת יוסף פ' במדבר שהאבן פטדה לשמעון לרבינו בחיי לגריעותא סימן הדרוקן על שם שהוריקו פניו של זמרי ולר"י קארו לטיבותא שאבן הזאת מרחיק הזנות ולפיכך היה מצויר על דגלו שכם כי מסר נפשו עבור זנות וכ"ש ששמעון לא חטא בזה, וכן י"ל מה שאמר שקוראין לאחיהם עבדים הוא ג"כ מה"ט שאמרו להם שיתנו להם המתנות שנאמר בהם למשחה ודרשינן בחולין קל"ב לגדולה כדרך שהמלכים עושים ועי' אחרונים ומובא בש"ע הגאון מהרש"ז סי' תע"ג דדרך חירות שימזוג לו אחר שיהיה לו כמשרתו וא"כ מסתמא ה"נ שמעון רצה לזכות בזה לשרתו בעבד לרבו כי זה תיקון שבטו ועי' במדרש רבה ע"פ אחלקם ביעקב, ולדעת יוסף כל הענין היה למותר אם הם בכלל ב"נ ולחנם נקראו עבדים ועי' כבוד חכמים פאה פ"א דהטילו אימה יתירה עי"ש ועכ"פ למ"ש חבין מה שדוקא שמעון ולוי חלקו עם יוסף יותר כי להם היה הדבר נוגע יותר. ואגב י"ל מ"ד במדרש דאלו היה יודע ראובן שהתורה תכתוב עליו למען הציל אותו מידם על כתפיו היה טוענו וראיתי בס' אבני שוהם שחמה דכי ח"ו ראובן הצילו משום התפארות, ולדעתי עוד יש לדקדק בלשון על כתפיו דמה נפ"מ על כתפיו. וי"ל ע"פ מ"ד במדרש דאמר הקב"ה לראובן אתה פתחת בהצלה תחילה חייך שערי המקלט לא יפרישו ישראל אלא בחחומך ובפר"ד שם מביא המדרש דהיו השבטים דנים אלו עם אלו זה אומר בתחומי יבנה המקדש וזה אומר בתחומי א"ל הקב"ה למה תרצדון הרים כלכם צדיקים אלא גבנונים מהו גבנונים גנבים כלכם היתם שותפין במכירת יוסף אבל בנימין שלא נשתתף יבנה בתחומו ויוסף בעצמו נדחה משום דעל ידו היה העונש וידוע שזכות בנימין היה ג"כ מברכת משה ובין כתפיו שכן שפרושו שבתחומו יבנה המקדש וזהו הפי' דבשעה שנמצא הגביע באמתחת בנימין התחילו השבטים לחובטו על כתפיו ואומרים לו אי גנבא בר גנבתא פי' כיון שאתה ג"כ גנב מדוע זכו הכתפים האלו לבנות ביהמ"ק בתחומו ע"ש, ובזה י"ל ג"כ דאלו היה יודע שבתורה תכתוב עליו למען הציל ועבור זה יפרישו ישראל ערי מקלט בתחומו להציל מדה כנגד מדה על כתפיו היה טוענו כדי שיבנה ביהמ"ק בתחומו ואכמ"ל: