אור ברסלב
מור ואהלות אוהל ברכות והודאות › ג

מור ואהלות· רבי אליהו פוסק

אוהל ברכות והודאות · ג

ב

(קושיא על הרמב"ם שהשוה סוכה לתפילין דלכאורה סוכה דמי לרשות. י"ל בזה כונת ירושלמי ברכות בהחילוק מסוכה לת"ת. השגה על רעק"א:

תירוצים על מה שמברך על ציצית בכל יום. חילוק בין מזוזה לסוכה בענין אם מתכוין לבטל המצוה. ראיה מצל"ח דרק מי שהוא בדרך רחוקה אינו מחויב להתקרב כדי שיקריב ק"פ. הערות בזה. עוד ראיה מענין אם מחויב בכל המצות לחזור על הפתחים כדי לקיימם. ב' פרושים בירושלמי ברכות. צ"ע בברכת המפיל.)

הנה לכאורה יש להקשות על הרמב"ם ז"ל המובא בריש אות א' דהשוה סוכה לתפילין שהם חובה דהלא גם סוכה לכאורה דמי לרשות שיכול לפטור ממנה כאשר ירצה להיות מהולכי דרכים עי' או"ח תר"מ ס"ח וכן כשהוא שומר גנות ופרדסים שפטור בין ביום ובין בלילה עי' רמב"ם הל' סוכה פ"ו ה"ד, וזהו לכאורה כוונת הירושלמי ברכות פ"ג לענין החילוק מסוכה שאינו מברך ברכתה רק ביום א' לדידי' מ"ש מת"ת התיב ר' יעקב דרומי וכו' סוכה אפשר לה להבטל ת"ת א"א לה להבטל ועי' במפרשים, ולפע"ד זהו כוונתו דלפיכך מברך רק פעם א' בסוכה מחמת דדמי למזוזה שיכול בכל עת לבטל מעליו המצוה שלא ישכון בבית החייב במזוזה לפיכך לא אלים המצוה לחייב ברכה בכל יום [ובזה תראה שלא כיון יפה רעק"א בתשו' ססי"ט במה שר"ל דהולך מביתו וחזר שיהי' צריך לברך מחדש על המזוזה דהא בנתים לא היה החיוב עליו דאדרבה עפ"ז היא הנותנת שא"צ לברך בכל פעם] וה"נ בסוכה לדידיה [ולא קשה מציצית דג"כ יכול לפטור שלא ללבוש טלית המחויב בציצית ואפ"ה מברך עליהם בכל יום, די"ל בכמה אנפי. א' ע"פ מ"ש באות הקודם על דברי הדו"פ דלא נדחה תדירתן ביום חיובם ואלים טובא. ב' י"ל כיון דבלילה פטרה התורה ממנו החיוב בע"כ לפיכך בכל יום מתחדש לו המצוה. ג' י"ל ע"פ מ"ש באות י"ג דאין יכול לברך בתחילה כמזוזה דלא נטעי דחובת מנא היא עי"ש] משא"כ ת"ת א"א להבטל דהחיוב עליו תמיד בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. עכ"פ חזינן דסוכה דומה לרשות כמזוזה מה שאין כן תפילין אף אם יקרא תמיד בתורה לא יפטור מהם עי' מג"א סי' ל"ח ס"ק י"ג [ומ"ש באוהל ראשי בשמים אות ו'] ופמ"ג ומחה"ש שם דבשעת ק"ש ותפלה חייב בהם ומדוע השוה הרמב"ם סוכה לתפילין. ע"כ נלפע"ד לחלק דבמזוזה אינו מחויב כלל לישב בבית החייב במזוזה מעיקר הדין ויכול בכוונה לבטל המצוה לשכון בבית הפטור ממזוזה זולת ממידת חסידות צריך אדרבה להשתדל לבוא לכלל חיוב עי' מ"ש באות י"ז, אבל בסוכה נהי דאיכא צד קולא דמותר לילך לדרכו אף שיתבטל מחמת זה ממצות סוכה וכמ"ש הר"ן מובא ברמ"א סי' תר"מ שם הטעם דכמו בכל השנה אינו מניח דרכו משום ביתו ואף מדת חסידות להחמיר ליכא, עי' סוכה כ"ו הוי גני ארקתא דסורא ועי"ש מ"ז גמירי דמאפר אתי מ"מ בודאי מי שמתכוין להלך לדרך כדי לבטל מצות סוכה שוה ממש כלא הלך לדרך ואכל בביתו וביטל מ"ע מעיקר הדין, ולולא דמסתפינא אמינא דגם להסוברים דעוסק בתורה פטור לגמרי מתפילין מ"מ כשקורא בתורה בכוונה כדי לבטל מעליו מצות תפילין הוי ממש מבטל מ"ע] וכמ"ש הצל"ח פסחים ג' דמי שהוא בדרך רחוקה אינו מחויב להתקרב כדי שיקריב קרבן פסח במועדו עי"ש וזה ודאי דמי שבכוונה מתרחק קודם פסח כדי שכשיגיע פסח יפטור מקרבן פסח הוי ממש כמו שבדרך לא היה וחדל לעשות הפסח, וה"ה בלא תעשה כגון שהולך לקבל פני אביו וכו' או לשמור פירותיו כדי לעבור במים ביו"כ אסור עי' או"ח סי' תרי"ג ועי' ס' המנוחה הל' שביתות העשור פ"ג ה"ו דדוקא שהיה שומר אותם קודם יו"כ דאל"כ איך נתיר ול"ק מסוכה כנ"ל [וצ"ע מפסחים דף פ' משלחין א' מהם לדרך רחוקה ועי"ש דף ע' רש"י ד"ה וישב לו בדרום ומ"ש באות ו' ועי' קדושין ל"ג יכול יעצים עיניו קודם דלמטיה זמן חיוביה ועי' מג"א סי' רמ"ח ס"ק י"ד ואכמ"ל] וראיה לזה דאל"כ אין כאן כמעט שום מצוה חיוביות שלא יכול לפטור עצמו ממנה וכמ"ד בשבת קל"א הואיל ובידו להפקירן וה"נ דאי בעי מפקיר לנכסיה והנה לשאול על הפתחים כדי לקנות תפילין ולולב וכדומה אינו מחויב מעיקר הדין, עי' ירושלמי פאה פ"א כבד את ה' מהונך מפריש לקט שכחה ופאה וכו' עושה סוכה לולב שופר תפילין ציצית מזוזה אם יש לך אתה חייב בכל אלו ואם לאו אין אתה חייב באחת מהן אבל בכיבוד אב אף שאין לך כבד ואפילו מחזיר על הפתחים, ועי' יד שאול סי' ר"מ סק"ז אלמא דבשאר מצות אינו מחויב לכ"ע להחזיר על הפתחים [וצ"ע ממ"ש הרמב"ם בפ"ה מהל' שבת דשואל על הפתחים ולוקח נר ועי' רמב"ם פ"ד דחנוכה ובאו"ח תרע"א ובשו"ת שפת הים או"ח סי' ח'] ואיך תמצא מצוה חיוביות כמעט, אלא ע"כ נהי דאינו מחויב לשאול על הפתחים כדי לקיים המצות מ"מ ביש לו ומפקיר נכסיה כדי להפטר ממצות דינו כיש לו ואינו עושה המצות וה"נ. והנה י"ל עוד כונת ירושלמי ברכות הנ"ל דסוכה אפשר להבטל פי' כשהוא עני שאינו מחויב להחזיר על הפתחים משא"כ ת"ת א"א להבטל דגם עני חייב בת"ת עי' יו"ד רס"י רמ"ו לפיכך בכל יום מברך עליה

. עוד י"ל כונת הירושלמי דברכת הסוכה אפשר להבטל כשלא יצא כל ז' מן הסוכה דהחיוב גם על השינה משא"כ בת"ת א"א להבטל הברכה בכל יום דמוכרח לישן ואז פקע החיוב הראשון לזאת צריך לברך בכל יום, ועי' ירושלמי סוף ברכות כל ברכיא טבין וברכיא דאורייתא בישין וי"ל בזה ואכמ"ל ועי' תוס' ברכות י"א ע"ב ד"ה שכבר ומ"ש שם דלפיכך אין מברכין לישן בסוכה דשמא לא ישן והוי ברכה לבטלה צ"ע מברכת המפיל עי' או"ח סי' רל"ט, ושמעתי מגדולים שאין מברכין המפיל מה"ט וטעות הוא בידם עי' פמ"ג שם סק"ג:

תוכן העניינים

מור ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה