אור ברסלב
מור ואהלות אוהל ברכות והודאות › ב

מור ואהלות· רבי אליהו פוסק

אוהל ברכות והודאות · ב

א

(וישבתי קושית הכ"מ וקושיתי ברמב"ם הל' תפילין פ"א הט"ו דמזוזה א"צ עיבוד לשמה. ישבתי קושית דו"פ מציצית. הערה לענין עיבוד לשם חול השגות על ספר בית אל. חקירות אם שרטט תפילין לשם מזוזה, ומזוזה לשם ס"ת וכן גט לשם ס"ת מה הדין. יש לדחות דברי ס' ב"ה. אם סוכה ולולב קודמין למזוזה, מגילה לא הוי חובה"ג, לכאורה ס"ת תוקדם לתפיליו. בזה י"ל שאלת הנוב"י, י"ל דדוקא ס"ת שלימה קדוש מתפילין בחנם התרעם על חכמי לוניל. אין לומר דס"ת תוקדם לתפילין, י"ל דמזוזה קודם לס"ת צ"ע אם ה' מזוזות יוקדמו לתפילין, אם תפילין קודמין למזוזה וציצית ביחד אם כשיקנה לולב בחוה"מ לא ישאר בידו ממה לקנות תפילין לאחר יו"ט מה הדין.)

ועל פי זה י"ל כוונת הרמב"ם בהלכות תפילין פ"א הלכה ט"ו דס"ת ותפילין צריכים עיבוד לשמה ומזוזה אינה צריכה ועי' כ"מ שהביא תשו' הרמב"ם לחכמי לוניל וז"ל שם וא"ת מ"ש ס"ת ותפילין צריכים עיבוד לשמה ומזוזה א"צ לפי שעצמו של הס"ת ותפילין הם המצוה לפיכך צריכין חשיבות יתירה וכו' ועצמה של מזוזה אינו המצוה ולא תחשב מצוה רק מפני הבית שחייב בה ואם אין בית אין מזוזה אבל ס"ת ותפילין חובת הגוף התדירה. ותמה הכ"מ דמ"ש שעצמה של מזוזה אינה המצוה אין לנו לומר כן כל זמן שלא מצינו חילוק ביניהם בדברי חז"ל ועי' הגמ"י ומג"ע, וביותר תמוה לפע"ד מ"ש מלת התדירה הלא זה ודאי דמזוזה תדירה יותר מתפילין שנוהגת בשויו"ט. ועפ"ז הכל ניחא דרמב"ם קבל טעמו מירושלמי הנ"ל שמוכח טעמו של ר"ה שתפילין חוה"ג שאין לו מנוס ממנו והוי מקודש וכתדיר ג"כ נגד מזוזה שנדחית תדירתה כנ"ל. ועפ"ז י"ל ג"כ קושית הדרישה ופרישה בסי' רפ"ח על הרמב"ם וז"ל ואע"ג דגם בציצית אמרינן הכי דאם אין בגד אין ציצית ואפ"ה אמרינן שצריך טויה ושזירה לשמה עי"ש, ועי' אור זרוע הל' תפילין סי' תקל"ג תקל"ד, ובזה ניחא דבציצית לא מצינו יום א' שיהיה נדחית תדירתן משא"כ מזוזה ועי' ירושלמי יומא פ"ג ה"ו עור שעבדו לשם קמיע ובש"ק שם דהרמב"ם פסק כת"ק דרשב"ג ועי' מתא דירושלים שם ובשו"ת שפת הים או"ח סי' ט"ו ט"ז י"ז שפלפל בעומק בשיטת הרמב"ם מסוגיא דשבת ע"ט ומ"ש שם אם נעבד בפירוש לשם דבר חול מה הדין להרמב"ם נעלם ממנו הך ירושלמי דעור שעבדו לשם קמיע ומ"ש בש"ק. וראיתי בשו"ת בית אל ח"ב חדר נ"ח אהא דמנחות ל"ב דפריך אברייתא דס"ת ותפילין שבלו אין עושין מזוזה דאין מורידין הא מורידין עושין והא בעי שירטוט והקשו תוס' דדלמא מיירי דשירטט ותירצו דלא היו רגילין לשרטט ס"ת ותפילין דכל הפטור מן הדבר וכו' ועי' אור זרוע שם סי' תקמ"ג] והקשה הוא דדלמא מיירי שהי' מתחילה רוצה לעשות ממנה מזוזה ושרטטה ואח"כ נמלך ועשה ממנה תפילין ואח"כ כשבלו רוצה לעשות מהן מזוזה ולדעת הרמב"ם אתי שפיר דס"ל דמזוזה א"צ עיבוד לשמה וא"כ סתמא לא עיבדה לשמה דכל הפטור מן הדבר וכו' וא"כ איך עשה מזה תפילין עכ"ל, ולפע"ד צ"ע דבריו דמלבד מה שיש להשיב דנהי דתפילין א"צ שירטוט מ"מ כששרטט לשם מזוזה ובכונה שלא לשמה גרע [וכה"ג כתב המשבצות סי' ל"ב סק"ד דאפשר אף לדידן אם שרטט לס"ת ואח"כ נמלך למזוזה פסול ועי' מ"ש באוהל מנורה הטהורה אות ג', אך התבוננתי שיש לומר כיון דבמזוזה לכ"ע צריך שרטוט א"כ פוסל בה השרטוט לשם ס"ת אבל בהיפוך כששרטט לשם מזוזה אינו פוסל לתפילין דדמי כעיבוד לשם קדושה חמורה דמותר לכתוב עליו מה דהוי קדושה קלה וה"נ לענין זה הוי מזוזה, חמיר, וכן י"ל דאף שרטט לשם ס"ת כשר למזוזה וראיה מגט צריך שרטוט מה"ת עי' ב"ש קכ"ה י"ד בשם רש"י והך לה לשמה ע"כ קאי גם על זה ואפ"ה מלשון הרמ"א סי' קל"א ס"ז שכתב ומיהו אם עשה אלו הדברים שלא לשמם אינו פסול משמע דקאי אף על שרטוט ואף אם כיון בפירוש שלא לשמם דאל"כ הול"ל ומיהו אם לא עשה אלו הדברים לשמם וכו', דלא כמו שמשמע מס' זכור לאברהם וראיה מפורשת להרמ"א מגיטין י"ט האי גברא דיהיב ס"ת לדביתהו ואמר לה הא גיטך וכו' הרי אף שהשרטוט הי' לס"ת אפ"ה הי' כשר לגט וה"נ למזוזה] עוד יש להשיב לפי דבריו דהלא סוף סוף משכחת דרצה לעשות ממנה תפילין ועיבדה ונמלך לעשות ממנה מזוזה ושרטטה ונמלך [דבן אדם עביד דנמלך ב' פעמים עי' תרגום ירושלמי ורש"י בלק כ"ג י"ט] ועשה תפילין וכשבלו רוצה לעשות מזוזה ואין מזה ראי' להרמב"ם להתיר יותר ממ"ש ביו"ד סי' רפ"ח ס"ה ועי' ט"ז וש"ך שם ועי' או"ח תרצ"א ס"א וכשלא עיבדה כלל אף לרמב"ם פסול עי' שו"ת שפת הים שם ואסור לקבעה. ועם האמור תראה שיש לדחות דברי הס' בית הלל שכתב בסי' רפ"ה שחובת הגוף מקרי רק מה שהוא דרך מלבוש כמו תפילין להם משפט הקדימה משא"כ סוכה ולולב הוי דומיא דמזוזה ועי' תשו' רעק"א שם שהשיגו והרי מהרמב"ם הנ"ל משמע דגם ס"ת הוי חוה"ג כמו תפילין דכל שהמצוה על האדם חובה ולא נדחית תדירתה ביום חיובה מקרי חוה"ג וא"כ ה"נ סוכה ולולב ובמגילה שא"צ עיבוד לשמה להרמב"ם י"ל דלא הוי חוה"ג משום דרק חיובה מדרבנן:

והנה לכאורה י"ל דבר חדש דס"ת תוקדם לקנות יותר מתפילין דגם זה נוהגת בכל מקום אף במפרשי ימים והולכי מדבריות כתפילין ונוהגת בכ"ז אף בשויו"ט כמזוזה וא"כ שייכים בס"ת טעם שמואל וטעם ר"ה [ובזה יהי' מקום ישוב לשאלת הנוב"י מה"ח חיו"ד סי' קע"ד באיזה מקום נמצא לחכמי הש"ס שתפילין יהיו נקראין קדושה קלה נגד ס"ת ובזה נכון דבס"ת שייכים ב' הטעמים של הירושלמי, ועי' ספר האשכול הלכות ס"ת סי' י"ד כתב בפירוש דס"ת קדושה חמורה מתפילין ועי"ש בהלכות תפילין סי' ל' כתב הרי ס"ת מקודש מתפילין שיש בו כל הפרשיות והוא שלם, והנה מזה משמע דדוקא כשהוא שלם יש בה יותר קדושה מתפילין אבל בחסר יהי' מותר לכתוב על גליונותי' תפילין עי' נוב"י שם, ובעיקר מה שתמה הנוב"י על חכמי לוניל מה שקראו לתפילין קדושה קלה הנה כי כן כתב הכ"מ, אך אני ראיתי גוף התשובה המבוארת בפאר הדור סי' י"ח וז"ל שם ואי דקרו למזוזה קדושה קלה הלא ג"כ קורא לשל יד קדושה קלה וזה מבואר במנחות ל"ד, וכוונתם דא"כ יהי' חילוק דתפילין של יד לא תהיה צריכה עיבוד לשמה ובחנם התרעם עליהם הנוב"י] אך ראיתי דא"א לומר כן דבס' האשכול שם מייתי עוד טעמים דתפילין קודמין למזוזה דמי שאינו מניחן מקדי פ"י בגופן עי' ר"ה י"ז וחשובין כת"ת וכשאינו מניחן עובר בשמונה עשה ובמזוזה רק שני עשין, וא"כ עפ"ז י"ל דמזוזה קודם גם לס"ת דאינה רק עשה א' של ועתה כתבו ועוד י"ל דמזוזה הוי מצוה השוה בכל גם בנשים משא"כ ס"ת אשה פטורה לרוב הפוסקים

עי' משנת אברהם סי' א' סל"ו ועי' שם אריה חיו"ד סי' ל"ז ועי' שו"ת שאגת אריה סי' ל"ו דהאידנא ליכא גם מצוה דרבנן בס"ת ואכמ"ל. וצ"ע ג"כ באם צריך חמשה מזוזות לחמשה פתחים מדוע לא יוקדמו לתפילין שבהמזוזות עשרה עשין עפ"ז ובתפילין רק שמונה, ועי' אגדות מהרש"א מנחות מ"ד ד"ה א"ר ששת ועי' פת"ש יו"ד סי' דפ"ה סק"ב שהעלה בצ"ע דאם יוכל לקנוח תפילין ועי"ז יתבטל משני מצות מזוזה וציצית מה קודם, ועפ"ז י"ל דתפילין קודם דיש עשה יתירה דציצית רק ה' עשין עי"ש בגמ' וכ"ש לציצית גרידא בודאי תפילין קודמין מה"ט ועי' מג"א סי' ל"ח ס"ק ט"ו ובאה"ט ושערי תשובה ריש סי' כ"ה:

ואגב אזכיר מ"ש הגאון רעק"א שם דאפילו למ"ד חוה"מ לאו זמן תפילין אם ע"י שיקנה לולב לא ישאר בידו ממה לקנות תפילין לאחר יו"ט ודאי תפילין עדיף דהם מה"ת ולולב ביו"ט ב' דרבנן, והפמ"ג באשל אברהם תקצ"ה סק"ב נסתפק בכה"ג ועי' כללי הפוסקים לכנה"ג הנ"ל אות נ"ט ואכמ"ל:

תוכן העניינים

מור ואהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה