מור ואהלות· רבי אליהו פוסק
אוהל ארץ נוד · סימן קצב
אציג מה שהשבתי לחכם א' ע"ד שאלותיו באשה אלמנה או גרושה שמת בנה תוך כד"ח שתבעוה להנשא [ומותרת כמבואר אה"ע סי' י"ג סעיף י"א] אם צריכה ז"נ קודם לפי' מ"ד בסי' קפ"ד ס"ז ובסי' קפ"ט סל"ג דמסולקת דמים ואינה חוששת לוסתה א"כ ה"נ לענין חימוד ומה הדין בזקנה עפ"ז וכן בהשולח גט לאשתו ולא הספיק ליתן לידה עד שהגיע הבעל ובטלו וכן בנמצא אח"כ פסול ומחזירה אם צריכה ז"נ תשובה ע"ד שאלה א' פשוט לאסור בלא ז"נ מטעם כ"ש מקטנה שיותר מסולקת דמים שאינה חוששת לוסת שאינו קבוע כמ"ד בסי' קפ"ט סכ"ח [וה"ה זקינה] ואפ"ה חוששת לדם חימוד והוא ש"ס מפורש בנדה ס"ו ובסי' קצ"ב ס"א כ"ש מניקת שחוששת לוסת שאינו קבוע דחמיר עי' ט"ז סי' קפ"ט ס"ק מ"ח ודאי חוששת לדם חימוד וכ"כ במנ"י. סס"י זה לענין מחזיר גרושתו מעוברת שצריכה ז"נ מה"ט וכ"כ בשו"ת גבעת שאול סי' ס"ה דה"ה לענין זקינה ומסולקת דמים והנה לכאורה י"ל כמ"ש הריק"ש הביאו הס"ט ס"ק י"ד להקל במעוברת עיי"ש וא"כ ה"נ במניקת ובפרט בזקינה דאפשר לענין דם חימוד הני מסולקת יותר מקטנה וראיה ממ"ד בש"ס שם ל"ש גדולה ל"ש קטנה ואמאי לא אמר ל"ש זקינה ל"ש מניקת [ואפשר דגדולה פירושו זקינה וכדומה דאל"כ שפת יחר הוא] ובזה יתישב קושית הט"ז כאן סק"א מתמר ורות עי' מ"ש בסי' קפ"ג סק"א] וי"ל דאפשר דתמר זקינה היתה אז ואפ"ה ילדה אח"כ ורות אפשר שהיתה מניקת שמת בנה ובזה י"ל כוונת המדרש רבה רות ע"פ והנה אשה שוכבת מרגלותיו וז"ל והנה אשה טהורה מכל הנשים עי' בפי' מת"כ וזרע אברהם ושמחת הרגל מ"ש בזה ובפשוט י"ל דטהורה מה"ט יותר שאינה חוששת לוסת כי היתה מסולקת דמים וה"נ לענין חימוד] ובהיותי בזה אזכיר שע"פ תירוץ הט"ז דכשהם במטה אין חימוד י"ל דלא הכשיל לבן ליעקב בלאה מה"ט שאין חימוד משא"כ אח"כ ברחל שפיר אמר לו מלא שבוע זאת כי לה יש חשש חימוד. אמנם לדינא ח"ו לחלק בתקנת חז"ל בזה וראיה מפורשת לאסור מיבמות ל"ז רב כי איקלע לדרדשיר ור"נ לשכנצב מכרזו מאן הוי ליומא ומקשה הגמ' והא א"ר תבעוה לינשא צריכה ז"נ ומה קושיא שמא הכריזו באשה כזאת שמסולקת דמים כגון זקינה ומניקת שמת בנה ובזה יתיישב ג"כ קושית הגמ' מהך דלא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא במדינה אחרת שמא אח ישא אחותו דהני ע"פ הרוב אינם מולידים ועי' שו"ת שם אריה אה"ע סי' י"ז שהרגיש בזה וע"כ דאין לחלק בזה ועי' כה"ג בתשו' חת"ס חלק ו' סי' נ"ט ועי' כו"פ כאן ומשבצות סי' פ"ח סק"ב ועי' אה"ע סי' י"ג ס"א וט"ז קי"ט ס"ק י"ב ותשו' מנחת עני סי' ע"א ומ"ש באוהל ראשי בשמים אות י"א ולעיל סי' קפ"ג ס"ק י"א ואכמ"ל וע"ד שאלה ב' עי' רדב"ז ח"א סי' רס"ג מ"ש בגרשה ועתיד להחזירה ובדגול מרבבה סי' רס"ט ובפת"ש שם אך העיקר נלפע"ד ברור דכל שלא הגיע הגט לידה עדיין לא סלקה דעתה מבעלה ואין כאן חימוד חרש משא"כ בנמצא בו פסול וראיה לדברינו מר"פ האשה שלום היכי דמי קטטה אלימא דאמרה לבעלה גרשוני כולהו נשי אמרי כן הרי דאף בהסכים הבעל ע"ז וכתב גט אעפ"כ לא מקרי קטטה ופירוד מדלא מוקי התם דמיירי בכה"ג ועי' בנוב"י מה"ק ח"ב סי' שמ"ו ופת"ש אה"ע סי' צ' סק"ח ואכמ"ל:
ש כ"ד ידידו דו"ש אליהו פוסק