אור ברסלב
מהרש חלק ד פתיחה › סימן סד

מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל

פתיחה · סימן סד

סימן סג

להרב הה"ג וכו' כש"ת מ' דובעריש ז"ל מוצד"ק דעמביץ יצ"ו.

בדבר שאלתו בשם אבי המגורשת שנקרא לתורה בשם אליהו חיים ובפ"כ נקרא עליש בסגול וצריכים לכתוב מתחילה שני השמות ועל השם שנקרא בפ"כ צריכים לכתוב או דמתקרי או המכונה ונסתפק כת"ה אי צריך לכתוב עליש בעי"ן כפי שנקרא כמו בשם עבירל אף שנגזר משם אברהם אפ"ה כותבין בעיין זה תורף השאלה:

א) והנה לכאורה גם שם עלי קורין בסגול ואפ"ה כותבין לפעמים אליהו דמתקרי אלי' וכותבין באלף וע' בע"ג בש"א אות נ' סק"ה לענין שם הירש שכ' דגם בשם אלי' נהי דנקרא בסגול אפ"ה כותבין באל"ף ומה שהביא כת"ה מדבר חיים בש"א אות ע' לענין שם עלטשא הנה באמת אדרבה הרואה שם בס"ק ד' יראה דהעיר שם דכמו באיליש אם קורין בחיריק צריך לכתוב הכינוי ה"ה בעלטשא דהוי שינוי מאליהו דאליהו קורין בצירי ועלטשא בסגול ויש לכאורה לכתוב עלטשא, ותירץ דלפי מבטא הברתנו גם אליהו הוא כמו בסגול ואפ"ה כותבין באל"ף וה"ה בעלטשא ידעינן דהוא כינוי לאליהו ושפיר א"א לכתוב כלל שם עלטשא עיי"ש וע' בט"ו בש"נ אות ע' לענין כתיבת שם אשה עלא שהעיר דהואיל דנגזר משם אלקנה אמאי לא יכתוב באל"ף, ובד"ח כ' דמנ"ל שהוא כינוי מאלקנה שמא הוא בא משם אלי' דבקצת מקומות קורין שם אלי' נוטה לשם עלא וסיים דיותר נראה שבא הכינוי משם אלי' באיש ואפ"ה יהי' איך שיהי' כותבין רק עלא והטעם דבאשה הוי שם חול כותבין בעיי"ן וע' שו"ת בי"צ חאה"ע סי' ל' לענין אליק שכ' דאף דנקרא בסגול אפ"ה כותבין באל"ף והביא ג"כ מדברי הט"ג והד"ח הנ"ל דרק בשם אשה דהוי חול כותבין עלא ע אבל באיש דאליהו נכתב באל"ף ה"ה הכינוי ג"כ יש לכתוב באל"ף והא דעבריל כותבין בעיי"ן אף דהוי כינוי מאברהם שאני התם דאברהם הוי בפתח אבל אליק דנקרא בסגול ע"כ כמו שכותבין עיקר השם באל"ף ה"ה דכותב קיצוה"ש באל"ף עיי"ש עכ"פ נשמע דבנ"ד כיון שכותבין שם העלייה לתורה אליהו מנחם באל"ף ה"ה דיש לכתוב הכינוי באל"ף וראיתי בספר באר יצחק שהביא בשם גדול א' דלכתחילה יש לכתוב בעיי"ן ובדיעבד אם כ' באל"ף כשר אולם לדעתי נכונים דברי הבי"צ דרק בשם אשה דעיקר השם הוא עלא או עליש כותבין בעיי"ן אה שנגזר משם אלקנה לשי' הט"ג או משם אליהו לשי' הד"ח אבל באיש כמו דכותבין שם הקודש באל"ף ה"ה דעל קיצוה"ש יש לכתוב באל"ף וז"ב:

ב) נראה לכאורה בגוף הדבר ידוע שיטות רוה"פ דשמו ושמה מעכב מה"ת כפשטות דברי הש"ס גיטין ד"כ דקאמר למאי ניחוש לה הא בעינן שמו ושמה ומוכח דל"ח אף ריח הגט דאי הוי' הגט כשר מה"ת עכ"פ הי' חשיב ריח הגט לפוסלה מכהונה ומה"ט כ' הרשב"א והר"ן דל"ג בש"ס שם עירו ועורה לפי שזה לא מעכב מה"ת ושוב הי' מין הראוי שיהי' עכ"פ ריח הגט אבל שמו ושמה דמעכב מה"ת שפיר ל"ח אף ריח הגט עיי"ש אולם שיטת ר' יואל מובא במרדכי דשמו ושמה נמי אונו מעכב מה"ת וקשה עליו מש"ס הנ"ל מאי פריך והא בעינן שמנו ושמה הרי כיון דאיני מעכב מה"ת שיב עכ"פ הי' למו לחוש לחומרא שיהי' עכ"פ בכלל ריח הגט וכבר הרגישו בזה המפורשים אך באמת י"ל דגוף סברת הר' יואל דשמו ושמה אינו מעכב בגט הטעם דבאמת מודה ר' יואל דבעי שיהי' מוכח מתיך הגט מי הוא המגרש והמגורשת ונהי דהר' יואל כ' שם אליבא דר"א דס"ל ע"מ כרתי מ"מ כבר כ' בתוס' גיטין ד"ג דגם לר"א הואיל דבעי עכ"פ שיהי' כתוב לשם כריתות בעי שיהי' מוכח ממי כורת וע' בתוס' גיטין דכ"ד שכ' דגם לר"א אין הע"מ מדקדקים לידע אם זה אשתו רק סומכים עצמם על מה שכתוב בגט שמו ושמיה ועיקר טעמו של הר' יואל י"ל דלענין שמה תפיסתה בהגט מוכיח עליה שבוודאי הגט היא שלה דחזקה כ"מ שהוא תח"י האדם הוא שלו וכמ"ש הרמב"ן מובא בש"ך סי' מ"ז דלא מהימן המלוה לומר שטר אמנה אעפ"י דיש לו מיגו משום דהוי נגד חזקה שכ"מ שהוא תח"י האדם הוא שלו ואף לשי' התוס' החולקים מ"מ רק בשט"ח דעיקרו אינו רק לראי' א"כ בשיעבוד הרי אינו מוחזק אבל בגט דעיקר הגירושין הוא מכח נתינת הגט שפיר י"ל חזקה כ"מ שהוא תח"י האדם הוא שלו ושפיר מכח תפיסתה בהגט מוכח שהגט הוא שלה ולענין שם המגרש י"ל או דמכח הע"מ חשוב כמוכח מי הוא המגרש או די"ל לפי"מ דמפורש בש"ס נדרים ד"ו דאף א"נ ידים שאינן מוכיחות לא הוי ידים אפ"ה לא בעו מינאי דהוי מוכיח מצד עצמו דאין אדם מגרש אשת חבירו א"כ גם בלי שם הבעל חשיב מוכיח דמי שרואה הגט ביד האשה ומכח החזקה דכ"מ שתח"י האדם הוא שלו יודע שהגט הוא שלה וא"כ מכח הסברא דאין אדם מגרש אשת חבירו ידוע שבעלה מסר לה הגט ושפיר מכח זה שוב השמות אינו מעכב לכתוב בהגט וכ"ז בכותב גט ונותן לאשה א"כ כל הרואין יודעין שזה גט ומכח החזקה הוי כיודעין שזה גיטה אבל בנתן לה ס"ת אף אי נכתב ב"כ לשם כריתות מ"מ בס"ת הרואים אינן יודעים כלל אם נמסר לה בתורת גט ואם נכתב ג"כ לשם כריתות ושוב שפיר גם מה"ת פסול דהא אינו מוכח מתוך מה שבידה אם נמסר לה בתורת גירושין ושפיר ל"ח אף ריח הגט וז"ב ודו"ק:

ג) באופן אחר י"ל דהנה לשי' כמ"פ בעי שליחות בכתיבה ואף להפוסקים דא"צ שליחות בכתובה אפ"ה בעי שישמעו מפיו דאם נכתב שלא בציווי הבעל חשוב כנכתב שלא לשמה ע' בב"ש סי' ק"כ והנה ידוע שיטת כמ"פ דגם באיסור דרבנן י"ל אשלד"ע והמעשה בטלה ע' שו"ת מהרי"ט סי' קט"ז ובמלמ"ל פ"ב מרוצח ובבית מאיר סי' ל"ה ובנוב"י שכ' דבגירש בע"כ ע"י שליח הגט בטל אף דגם לדעתו חדר"ג ל"ח טפי מד"ק ולפ"ז י"ל דאם הבעל בעצמו כתב הגט אף שלא פורש השמות אפ"ה כשר מה"ת אבל בצוה לסופר לכתוב גט אז ממנ"פ אם הבעל צוה לכתוב השמות ורק הסופר לא כתב השמות אז נהי דבזה ל"ש לומר אשלד"ע כיון דהמשלח לא צוה לכתוב גט הפסול עכ"פ מדרבנן וכמ"ש בקצה"ח סי' קפ"ב מ"מ שוב בלא"ה הגט פסול כיון דהשליח שינה בשליחותו א"כ ממילא בטל השליחות ושוב פסול מכח שלא לשמה וע' במלמ"ל פ"ז מאישות ובים התלמוד ב"ק דע"א מ"ש בזה ואם המשלח גופא צוה לכתוב גט בלי שמות דפסול עכ"פ מדרבנן שוב י"ל אשלד"ע ובטל השליחות ושוב חשוב בכלל שלא לשמה ושוב פסול מה"ת וא"כ זה כוונת הש"ס דאו לא הי' בעי לשמה בגט שפיר הי' יוכל לגרש בס"ת מכח הכריתות שבתורה אף דלא נכתבו השמות מ"מ לשי' ר' יואל מה"ת לא בעי לכתוב השמות ושוב הי' חשוב גט לחומרא אבל אחרי דלפי האמת שלא לשמה פסול מה"ת ורק שי"ל שמא כתב הסופר הכריתות שבתורה בציווי הבעל לשם כריתות ע"ז פריך הש"ס והא בעי שמו ושמה הכוונה דעכ"פ מדרבנן פסול גט בלי שמות ושוב ממנ"פ בטל השליחות או מכח אשלד"ע או מכח שינה בשליחות ושוב חשיב בכלל שלא לשמה דפסול מה"ת נשמע דאדרבה מקושית הש"ס הנ"ל יש עוד ראי' לשי' הר' יואל מדחזינן דהש"ס מקדים שם הקושיא והא בעי לשמה וצ"ע וכי לא ידע הש"ס דיש אופן שנתן שכר לסופר לכתוב הכריתות שבתורה לשם כריתות וע"כ דעיקר פירכת הש"ס הי' רק מחמת חסרון השמות א"כ תיכף ומיד הו"ל להש"ס למיפרך והא בעי שמו ושמה, ועפ"ז ניחא דמכח חסרון השמות לחוד לא הי' הש"ס יכול למיפרך משום דהוי מצי למימר דשמות מעכב רק מדרבנן ושוב הי' חשיב גט לחומרא ולכן פריך הש"ס מקודם מכח שלא לשמה ונהי דלענין זה י"ל שמא כתב הסופר הכריתות שבתורה בציווי הבעל, אבל עכ"פ כיון דחסר השמות שוב בטל השליחות ושוב אכתי חשיב שלא לשמה דפסול מה"ת וז"ב בס"ד עכ"פ חזינן דלשי' ר' יואל שמות אינו מעכב מה"ת אבל לשי' רוה"פ שמות מעכב מה"ת:

ד) נחזור למה שהעלה כת"ה דיש לכתוב או דמתקרי אליש או המכונה והביא משו"ת ד"ח ח"א סי' ע"ב לענין מי שקורין אותו יעקיל ונקרא לתורה נפתלי ועקב דמסיק לכתוב דמתקרי, ובשו"ת בי"ש סי' קי"ט חולק ודעתו לכתוב המכונה ובהג"א שם הביא משו"ת חא"ש סי' קכ"ה לענין שם איצי וואלף דפסול אם כ' המכונה הואיל דאיצי יוצא משם הקודש ובד"ח בשער התשובות חולק עליו שנעלם ממנו דברי הב"ש דגם בשם היוצא משם הקודש ג"כ יש לכתוב המכונה עיי"ש. ובאמת בשו"ת ד"ח ח"ב סי' קכ"ג לענין מי ששמו אלי' יעקב לתורה ובפ"כ אלי' יאטשא כ' דצריך לכתוב דמתקרי אלי' יאטשא היכי שנקרא בסגול, הרי מפורש דאף דאם הי' נקרא בשם יאטשא לחוד בוודאי דהי' כותבין המכונה אפ"ה אם נקרא גם בשם אלי' אף שנק' בסגול אפ"ה כותבין דמתקרי הואיל דיוצא משם הקודש וחזינן דהד"ח סותר א"ע והנה ידוע דמתקרי במקום המכונה כשר ולהיפך רבו הפוסלין ונהי דבשו"ת חא"ש סי' קע"א לענין כתיבת שם יצחק אייזיק המכונה אייזיא כ' דכיון דהכינוי אינו אותו שם ממש ליכא קפידא אם כ' המכונה אכן בד"ח תמה עליו למה לעיל בסי' קכ"ה גבי איצי פסק דיש לכתוב דמתקרי וכן בהא דכ' בסו' ר"ג לענין יעקב דוד המכונה יאקל דהעלה שיש לכתוב המכונה אכן הד"ח תמה עליו ג"כ מהא דסי' קכ"ה דפסק דכיון שיוצא משם הקודש יש לכתוב דמתקרו ע"כ לדעתי לצאת ידי כל הדיעות יותר טוב להקדים שם הנקרא והיינו לכתוב אליש דמתקרי אליהו חיים וכמ"ש בט"ג בלק"ש אות ה' ואות ו' דיש לכתוב אנא ליבר דמתקרי אליעזר זאב דאם יכתוב המכונה ליבר יש חשש עפ"י שיטת הב"ש דהמכונה קאי על השם ולא על האדם כמ"ש הב"ש בסו' קכ"ט סקכ"ד ע"כ יש להקדים שם הקריאה וכן כ' בשו"ת חא"ש בכמ"כ דהיכי שוש ס' אי יכתוב המכונה או דמתקרי יקדים שם הקריאה ועל שם שעולה בו לתורה יכתוב דמתקרי עיי"ש בסי' ק"נ וסי' קנ"ז, וכן כ' בשו"ת שו"מ מהד"ת ח"ג סי' ק"ב להקדים שם הקריאה ודמתקרי טל שם שעולה בו לתורה ע"כ לצאת ידי כל הספיקות עצתי לכתוב אליש דמתקרי אליהו חיים והן אמת דבדיעבד אם יכתוב דמתקרי אליש בוודאי כשר וגם אם יכתוב המכונה ג"כ והי' כשר דיש כמה ספיקות להיתר דשמא צריך לכתוב המכונה כשיטת הב"ש ושמא בכתב המכונה במקום דמתקרי נמי כשר כשיטת הב"ח המובא בט"ז ס"ק כ"ה ובפרט בשם אבי המגורשת דלשי' העיטור ועבוה"ג והג"פ גם בשינוי יש להכשיר ואף דרבו הפוסלים בזה אבל באינו שיטי גמור כבר הביאו כל האחרונים בשם הישי"ע להכשיר באבי האשה אבל לכתחילה דעתי להקדים שם הקריאה ועל שם עליה לתורה לכתוב דמתקרי ואף דבשם אליהו דעת רוה"פ לכתוב ב' גיטין אך אם קשה לכתוב ב' גיטין דעת רוה"פ לכתוב רק גט א' אליהו מלא ודלא כמ"ש בנוב"י סי' צ' ע' שו"ת בי"צ סו' ט"ז ובפרט דמסתמא ידוע לכת"ה שנקרא אליהו מלא א"כ סגי בגט א' ובפרט שכותבין גם שם שנקרא בפ"כ בוודאי דסגי בגט א' ובפרט בשם אבי האשה דעכ"פ חסר כשר ואף דשינוי פוסל מ"מ זה ל"ח שינוי גמור דהא נקרא כן לתורה ורוב אנשים שמם אליהו מלא וכמ"ש הפוסקים דבאינו שינוי גמור לכ"ע יש להכשיר בשם אבי האשה ע"כ הדבר פשוט דסגי בגט א' ומה שעלה על דעת כת"ה להשמיט שם הקריאה ולכתוב רק שם שעולה לתורה אליהו חיים אין דעתי נוחה בזה וכמו שהאריך מרן בשו"ת ד"ח בח"ב ליו"ד סוסי' ק"ז והעיקר כמ"ש לעיל להקדים שם הקריאה וטל שם העולה לתורה לכתוב דמתקרי כנלע"ד בס"ד לדינא:

ועש"ק בא תרס"ב ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל

תוכן העניינים

מהרש חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה