אור ברסלב
מהרש חלק ד פתיחה › סימן כ

מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל

פתיחה · סימן כ

סימן יט

להרב הגאון בנש"ק וכו' כש"ת מ' יחיאל נתן ה"ש שליט"א אבד"ק בארדיווב יצ"ו.

בדבר שאלתו באחד ששכר דירה לשנה אחת בסך כו"כ ואח"ז דר שמה כמה שנים בסתם ושילם שכור דירה לכל שנה כפי הסך ששילם בשנה ראשונה כעת אמר השוכר למשכיר באמצע חודש האחרון מכלות השנה שיעקר דירתו מביתו וכן עשה ששכר דירה אחרת וכבר דר בבית אחר וכעת תובע ממנו המשכיר הישן כי מאחר שלא יוכל למצוא שוכר אחר על הדירה ולא הודיע לו עכ"פ שלשים יום מקודם עקירתו מביתו לכן רוצה שישלם לו השוכר בעד שנה תמימה ואם ימצא שוכר באותן הדמים יחזור לו זה תורף הטו"ת וכת"ה הביא הדין המפורש בסי' שי"ב דבשוכר לזמן אז אחר כלות הזמן יוכלו שניהם לחזור אף בלא הודיע זה לזה מקודם והטעם דנכנסו שניהם להעסק אדעתא דהכי שבכלות הזמן יהי' בידם לחזור מהשכירות אך בשכר סתם ורק שקצבו להם כמה לשלם בעד שנה אז מחויבים להודיע זה לזה ל' יום מקודם בימי הקיץ והטעם כיון דלא שכרו לזמן יוכלו כל א' לומר סמכתי א"ע שלא תחזור מן השכירות כיון שלא הי' לזמן לכך באם המשכיר רוצה לדחותו מחויב להודיע להשוכר כדי שיוכל לחפש דירה אחרת ואם השוכר רוצה לעזוב הדירה מחויב להודיע להמשכיר כדי שיוכל לחפש שוכר אחר ולפ"ז כ' כת"ה דבנ"ד אף דבתחילה הי' השכירות בפירוש רק על שנה אחת אפ"ה כיון דדר שמה אח"כ כמה שנים בסתם הוי כשכר אח"כ בסתם בסכום קצוב לכל שנה ושוב הי' צריך להודיעו ל' יום מקודם בימות החמה ומאחר דלא הודיעו הוי כסמך המשכיר דעתו שבוודאי לא יעזוב דירתו ואח"כ חשוב כברי היזיקא והביא כן בשם הגהות חכמת שלמה להגרש"ק ז"ל וגם הביא בשם הג' הנ"ל לחדש דבזה שלא הודיעו ל' יום מקודם הוי כשכר הדירה מחדש על כל השנה ובזה השיג עלין כת"ה דל"ח כשכירות חדש ורק דיש לחייבו שגרם לו היזק עכת"ד:

א) והנה בגוף הדבר יש מקום להעיר מדברי הב"י שם שכ' דאם יוכל למצוא שוכר אחר דתו א"צ לשלם לו ורק אם השוכר השני אינו גרוע מהראשון וכ' עוד בב"י דלאו דוקא אחר כלות זמן השכירות רק אפי' בתוך זמנו ג"כ יוכל השוכר להשכירו לאחר שאין ב"ב מרובין הימנו עיי"ש והובא הדבר בש"ע שם ולפי"ז יש להעיר מהא דמפורש בסי' של"ו דאם הפועל מוצא להשתכר במלאכה כבידה א"צ לשלם לו והעיר בנה"מ דמ"ש מהא דמבואר בסי' שי"ב דאינו יכול להשכיר למי שב"ב מרובין אף אם ירצה להוסיף בדמי השכירות ותירץ בשלמא בפועל אין הבעה"ב מתחייב רק מכח גרמי ושפיר אם יוכל עכ"פ להשתכר במלאכה כבידה א"כ ידעינן דאם לא הי' להפועל להשתכר במלאכה קלה דהי' משתכר א"ע גם למלאכה כבידה ושוב ל"ח היזק ברור אבל בשכירות בית דחייב השוכר לשלם להמשכיר מדינא בעד אותו זמן ששכר א"כ שפיר אם שוכר השני ב"ב מרובין יוכל המשכיר לומר אינו חפץ בזה עיי"ש יצא דלפי"ז י"ל דלענין להשכיר הדירה למי שב"ב מרובין יהי' חילוק דבתוך זמן השכירות דאז השוכר חייב לשלם להמשכיר בעד הזמן ששכר מדינא שפיר לא יוכל להשכירו למי שב"ב מרובין אבל אחר שכלה זמן השכירות ורק שלא הודיעו ל' יום מקודם דאז לשי' הגרש"ק עיקר החיוב מכח גרם היזק בכה"ג שוב הי' מהראוי לומר דאם עכ"פ יוכל להשכיר למי שב"ב מרובין דשוב יפטור הראשון כיון דבכה"ג עכ"פ ל"ח היזק ברור וכדברי הנה"מ הנ"ל ומדחזינן דהב"י מדמה תוך זמנו להא דלא הודיעו ל' יום מקודם ובשניהם כ' דאם לא יוכל להשכירו רק למי שב"ב מרובין דחיוב השוכר הראשון לשלם נשמע לכאורה דגם בכלה זמן השכירות ולא הודיעו לא הוי החיוב משום גרמי רק בתורת שכירות חדש ושפיר השוה הב"י שניהם יחד כן יש להעיר לכאורה אך באמת יפה כ' כת"ה דמוכח בש"ע דבלא הודיעו ל' יום מקודם שכבר שכר לעצמו דירה אחרת ונודע תיכף להמשכיר ששכר דירה דאין חיוב על המשכיר להניחו לדור בהבית רק עד כלות ל' ימים כפי שכלה הזמן ששלם בעד שנה ומבואר דבזה שלא הודיעו ל' יום מקודם לא הוי כשכירות חדש דאל"כ לא הי' יוכל המשכיר לדחותו מהדירה גם כשכלו השלושים יום באם ירצה השוכר לדור גם להבא וצדקו דבריו בזה:

ב) אך בגוף דברי הגרש"ק ז"ל שכ' שחייב את, השוכר מכח גרמי לדידי מבעיא לי טובא בנ"ד דמתחלה כששכר הדירה הרי בפירוש לא השכירו רק על שנה אחת נהי דנשאר גם אח"כ בהדירה ולא דיברו עוד מזמן קצוב אפ"ה י"ל ע"ד הראשונה הוא עושה וכמפורש בחו"מ סי' של"ג וברמ"א חו"מ סי' רכ"א ובט"ז שם והוי כהתנה גם אח"כ על שנה וא"כ תמיד בסוף השנה הוי כזמן קצוב ואף לשי' הג' הנ"ל נ"ל כ"ז באם הי' המשכיר תובע להשוכר מיד בשעה שראה שהולך לעזוב דירתו והי' מעכבו עי"ז שאין לו שוכר אחר אולי הי' יכול לעכבו אבל בנ"ד דבשעה שעזב השוכר דירתו לא הגיד לו המשכיר כלום ורק אחר שכבר יושב בשכירות בבית אחר תובע ממנו היזק בכה"ג יוכל השוכר לומר אלמלא היית. תובע אותי קודם שעזבתי דירתי הייתי נשאר הלאה בביתך והייתי מתפשר עם המשכיר החדש וא"כ אדרבה חזינן שהמשכיר גרם היזק להשוכר בזה שלא תבע אותו קודם שעזב דירתו ונראין הדברים שהמשכיר לא הי' אז בדעתו לתובעו מחמת שסבר שימצא שוכר אחר ושוב י"ל דל"ח ברי היזיקא לגבי המשכיר ובפרט די"ל מאחר שלא הגיד לו כלום בשעה שעזב הדירה נראה כמחל לו התביעה ונהי דמפורש בחו"מ סי' צ"ח דבחוב אף דלא תבע ממנו כמה שנים ל"ח מחילה משום דחשב דלעולם יש לו זמן לתובעו כ"ז בחוב ברור אבל בדבר דיוכל להיות שכל חיובו והי' רק מכח גרם היזק באם באמת לא מחל לו הי' לו לתובעו אז בשעה שעזב הדירה ולא להמתין ומחילה הא א"צ קנין ואפי' א"נ כסברת הג' הנ"ל די"ל דע"י שלא הודיעו ל' יום מקודם חשוב כשכירות חדש ושוב יש חילק מדינא אפ"ה אכתי י"ל מדלא תבעו מיד בשעה שרצה להתחיל לעזוב הדירה בוודאי שמחל לו התביעה ונהי די"ל דל"ח טפי ממחילה בלב וא"כ לשי' כמ"פ מחילה בלב ל"מ וע' בשער משפט סי' צ"ח אפ"ה י"ל לפמ"ש בנה"מ סי' י"ב דרק בחוב שמגיע לו מכבר ל"מ מחילה בלב אבל במידי דאם נימא דמחל לו לא יתחיל החיוב כלל בכה"ג מועיל אפי' מחילה בלב א"כ ה"ה בנ"ד אפי' א"נ דחל שכירות חדש מ"מ אינו מתחיל החיוב רק כשכלו השלשים יום שהי' שייכים עוד להשוכר בעד המעות ששלם בעד שנה העברה וא"כ הכא דהשוכר עזב דירתו עוד מקודם שכלו הל' יום והמשכיר לא הגיד לו אז כלום ונראה שמחל לו בלבו ורק די"ל דמחילה בלב ל"מ מ"מ הכא דאי נימא דאז בשעה שעזב הדירה מחל לו א"כ הי' המחילה עוד מקודם שהגיע זמן החיוב ויהי' נתברר שע"י המחילה לא הי' מתחיל להתחייב בכה"ג י"ל דאפי' מחילה בלב מהני:

ג) וחוץ לזה א"א כלל לומר דנעשה כשכירות חדש דע"י מה חל השכירות מחדש הרי נא נתן ערבון על השכירות חדשה ואף די"ל דחל השכירות חדשה ע"ו השימוש בהדירה אפ"ה י"ל אף לשי' הסוברים דלענין שכירות בית מועיל קנין שימוש כ"ז במשתמש מחדש בדבר שלא נשתמש בו עד כה אבל הכא הרי עיקר דרוצין לומר שנעשה בשכירות חדש בשעה שבא ל' יום מקודם כלות זמן השכירות של שנה העברה וא"כ אז במה חל השכירות וכ"ת ע"י קנין שימוש ז"א הא אז בשלו הי' משתמש דאכתי הי' לו רשות לדור שם בדמי שכירות ששילם בעד אותו שנה וא"כ הרי לא הי' השימוש בתורת קנין וכנודע ממחלוקת הרדב"ז והמח"א אך אכתי י"ל כ"ז אם הי' וודאי שמחל לו בלב עכ"פ אבל הכא מאן מפיס לומר שמחל לו ואולי הי' בדעתו להמתין שמא ישיג שוכר אחר ואם לאו יתבע ממנו אז וא"כ אם נחליט דהחיוב הוי וודאי והמחילה הוו רק ס' א"כ כבר כ' בשו"ת מהרי"ט סי' קל"א דס' מחילה אינו מוציא מידי חיוב ברור ונהי דהכא עדיין לא הגיע הזמן תשלומין דעדיין לא כלתה השנה העברה אבל עכ"פ כיון דנתחייב בהשכירות מיד בזה שלא הודיעו ל' יום מקודם א"כ הרי חל החיוב עוד מקודם ושוב י"ל דס' מחילה אינו מוצא מידי חיוב ברור וקיי"ל דאפי' ס' פרעון קודם להלוואה נמי חייב אולם לפי"מ שהוכחתי דבנ"ד ל"ש כלל לומר דחל שכירות חדש ורק דלכל היותר יש כאן מקום חיוב מכח דד"ג א"כ בזה שוב הדרינן לדלעיל דכיון דלא תבעו בשעה שעזב דירתו בוודאי וחשב שיהי' לו שוכר אחר ושוב י"ל דל"ח בכלל ברי היזיקא ובפרט דיש ס' שמא מחל לו ובכה"ג דלא הוי רק חיוב מדד"ג י"ל דגם מחילה בלב מהני ובפרט די"ל לשי' התוס' בכמ"ק דכל חיובו של דד"ג הוי רק מדרבנן והיכי דיש עוד ס' שמא א"צ לשלם אף את החיוב דד"ג בוודאי די"ל ס' דרבנן לקולא וקולא לנתבע כמו בכל ס' ממון וכמ"ש כה"ג בשער משפט סי' ס"ז לענין שמיטה בזה"ז עיי"ש ע"כ לענ"ד קשה לחייב את השוכר לשלם למשכיר הראשון דמי שכירות בעד שנה כנלע"ד בס"ד לדינא:

ב' חיי תרע"ד ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה