אור ברסלב
מהרש חלק ד פתיחה › סימן י

מהרש חלק ד· רבי שמואל אנגל

פתיחה · סימן י

סימן ט

להרב הגדול חריף ובקי כש"ת מוה"ר יעקב פפלאנצענגראבין נ"י בק"ק נויארק.

בדבר שאלתו באחד שהי' לו פרה מבכרת ומכרה לנכרי בקנין כסף לחוד וביום ע"פ שלאחריו מכר כל בהמותיו עם כל החמץ שהי' נו לנכרי בקנין כסף ובשטר מכירה אגב שכירת החצר וגם והפרה מבכרת הו' בכלל המכירה ובחוה"מ ילדה בכור ונשחט הבכור בלי ידיעת הבעלים ונתערב הבשר כשהי' שלם בשאר בשר ונמלח ביחד ונסתפק כת"ה אין כשר הבשר וכת"ה כ' דממ"נ אי כסף קונה א"כ כבר הי' של נכרי ע"י המכירה הראשונה וא"נ דכסף לא קנה שוב נקנה לערל השני עם החמץ ביחד ע"י השט"מ:

הנה באמת עדיין יש לפקפק דבאמת בעיקר ע"י קנין שט"מ העירו דהא א"נ דחצר ל"מ מעכו"ם א"כ קנין אגב נשי' התוס' ב"ק י"ד אינו רק קנין דרבנן וי"ל דל"מ לענין איסור ב"י רק שכ' המק"ח דחמץ שנמכר הוי ג"כ בכלל הביטול ועכ"פ בלא נמכר כדינו כ' הח"ס דודאי הוי בכלל בערתיו א"כ מה"ת אינו עובר ולענין דרבנן מהני קנין דרבנן או כמ"ש בספרי ובכ"מ כיון שכותבין חצר במכירה א"כ החמץ מונח ברשות העכו"ם ושוב אף בלי קנין י"ל דאין הישראל עובר בב"י דל"ח בבתיכם ורק שכ' הרא"ש דכיון שנתן לו רשות להניח שם חמצו קונה בשימוש ולפ"ז אם הקנה עכ"פ בקנין דרבנן עכ"פ החצר משמר החפץ לצורך הנכרי שוב ל"ח בבתיכם ואינו עובר מה"ת ולענין דרבנן מהני קנין דרבנן אבל עכ"פ יש לחוש דקנין אגב לא קני מה"ת ושוב י"ל דהבהמה נשארה מה"ת ברשות הישראל ושוב יש בו קדושת בכור.. דקנין הראשון לא מהני שלא הי' רק קנין כסף וקנין השני ג"כ ל"מ דקנין השני הי' ג"כ בכסף ול"מ בעכו"ם ואגב ל"ח רק קנין דרבנן אך לפמ"ש בלח"מ פ"ד דמכירה דאף א"נ דקנין דרבנן ל"מ לענין איסור דבר תורה מ"מ אם בשעת שהתחלנו לדין על דרבנן לא ידענו שיצמח מזה קולא לענין ד"ת וכבר החלטנו את הדרבנן אז אף שנצמח מזה אח"כ שיש נפ"מ לענין איסור תורה מ"מ הוי קנין שכבר הוחזק ומהני ומש"ה בהבטיח טלה לזונה לא נאסר כיון דמדרבנן כסף ל"ק וכבר החלטנו דלא קנתה הטלה ממילא מותר אח"כ להקריבו על המזבח עי"ש א"כ ה"נ כיון דבער"פ לא הי' נ"מ בקנין אגב רק לענין דרבנן דב"י מה"ת בלא"ה ליכא מכח ב' הספקות דלעיל ורק מדרבנן החלטנו דמהני קנין אגב לענין חיוב ביעור דרבנן שוב אף כשנולד אח"כ דבר שצריכין לדין מכח הקנין אגב לד"ת מ"מ כוון שכבר החלטנו דמועיל קנין אגב שוב מהני אח"כ לענין ד"ת ובפרט כיון שיש כמה ספיקות להתיר שמא כסף לחוד בעכו"ם מישראל קונה כשי' רש"י והרמב"ם ז"ל ושמא קנין אגב מהני ד"ת כשי' התוס' קידושין ד"ה ושמא קנין דרבנן מהני לד"ת כשי' הר"ן ושמא חצר קונה בעכו"ם כשי' הקצוה"ח בסי' קצ"ד א"כ קרוב לודאי שאין בו קדושת בכור ועכ"פ אחר שכבר נשחט ונתערב א"כ מה"ת גם חה"ל מה"ת בטל ועכ"פ ל"ח רק ס' איסור וי"ל דגם בחהר"ל בטל דהוי ספק דרבנן ואף דנודע הס' קודם שנתערב מ"מ היכא שיש כמה צדדים להקל מפורש בספרי ח"ג סי' צ"ז דמתירין התערובות אף בנודע הס' מקודם ובפרט בס' דדינא דל"ש לומר דכבר הוחלטנו וודאי איסור וכמו דמתירין בסי' ס"ו בביצה שיש בו טיפת דם בנתערב ברוב אף דהוי ס' בנתגלגל וגם בס' איסור לשי' כ"פ סומכין אשי' הראבי"ה דסגי בקליפה ובא"י מקום הקליפה בטל ברוב ע"כ מכל הני צדדים הדבר פשוט דבשר שנתערב בו הס' בכור מותר כנלע"ד בס"ד:

בעה"ח פ' מטות מסעי תרפ"ו לפ"ק מרחץ הארשפאלו, הק' שמואל ענגיל אבד"ק ראדאמישלא.

תוכן העניינים

מהרש חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה