מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שלח לך · מצוה שצה
מ"ע קנ"ז
מ"ע שהלוים יעבדו במקדש שנאמר ועבד הלוי וגו'. ועבודתו כולל ג' דברים להיות שומרים בבית המקדש וב' להיות שוערים לפתוח ולנעול שערי בהמ"ק וג' לומר שירה על הקרבן או בפה לדידן דעיקר שירה בפה ולאיכא מ"ד עיקר שירה בכלי המזמרו בכלי שיר' והנה הרמב"ם פ"ג מכלי מקדש דין ב' כ' ויהי בהם משוררים לשורר על הקרבן בכל יום שנאמר ושרת בשם ה' אלוקיו ככל אחיו הלוים איזהו שירות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה וכן איתא בעירוכין י"א בשם שמואל ור"י יליף ממקרא אחר שנאמר ולעבוד עבודת עבודה עבודה לעבודה וזה שיר ובמעיי"ח הקשה למה לא פסק כר"י מלעבוד עבודה ולי בלא"ה קשה דברי שמואל מהא דדרשי' בספרי והובא ברש"י פ' שופטים על האי קרא דוכי יבוא הלוי דמיירי בכהן דאי אפשר לומר דמיירי בלוי דכתיב ושרת ואין הלוי ראוי לשרת וזה תימא שהוא ממש להיפך מדרש דשמואל ושוב ראיתי שהתויו"ט שם בעירוכין עמד בזה ולא יישב. ועוד תימא שהרמב"ם בפ"ד מכלי מקדש דין וי"ו הביא דרש אחר ללמד דמיירי בכהנים מדכתיב חלק כחלק יאכלו ואין ללווים חלק במקדש וכבר הקשה כן בס' גור ארי'. ונראה ליישב הכל על דרך שתי' במעיי"ח בודאי למ"ד עיקר שירה בפה זה עצמו מקרי עבודה ומקרי שירות בשם הו' אבל אי עיקר שירה בכלי זה אינו שירות בשם ה' ומקרי רק עבודה לעבודה וא"כ א"ש שמואל סובר שירה בפה ומקרי שירות ובאמת ראי' מדרש דספרי דמיירי שפיר בלוי ולכך הוכרח הרמב"ם להביא קרא אחר דחלק כחלק והתיר הקרא לכהן ברגל להיות משורר דכשם שאינו מוזהר על עבודת כהנים אחרים שנזהרו לעיל במצוה שצ"א ה"נ אינם מוזהרים על עבודת ולוים שנאמר שם ולכך מסיים הקרא ככל אחיו הלוים וזה נראה ודאי דכולל גם הלוים כיון דכתיב ככל אחיו הלוים והיכא דכתיב כל ראוי שנאמר דמיירי מכל שבט כהנים ולוים אבל הספרי קאי למ"ד עיקר שירה בפה ולכך שפיר קאמר דאין לוי ראוי לשירות דשיר בכלי לא מקרי שירות אלא עבודה לעבודה כנלע"ד נכון:
עוד נראה ליישב קו' התויו"ט הנ"ל דהנה הקרא דפ' שופטים כולל ב' דברים אחר שברגל מותר לכהן לעבוד קרבנות מחמת רגל וזה נכלל בכלל וכי יבוא מאחד שעריך ודרש ספרי היינו ברגל וגם כולל שאם בא באמצע שנה יוכל להקריב קרבן שלו וזה נכלל מקרא דובא בכל אות נפשו כדאיתא ב"ק דף ק"ט:
ושירה אינו נאמר אלא בקרבן ציבור והיינו דקאמר ספרי דאין שירות ללוי היינו ביחידות ובקרבן יחיד אלא דאכתי רישא דקרא בקרבן ציבור אפשר מיירי בלוי ע"ז הוכרח הרמב"ם לומר שהרי על קרבן ציבור קאי חלק כחלק ואין ללוים חלק ותרוויי' דרשות צריכי זה לזה ולכך הרמב"ם בפ"ד מכלי מקדש דמיירי בקרבנות ציבור מביא מקרא דחלק כחלק וא"ש ליישב הרמב"ם וקושי' הראשונה גם לפי תי' זה איכ"ל כדלעיל דנהי דהקרא מיירי בכהנים מ"מ מרומז שם בקרא דשירת בשם ה' אלוקיו לומר שירה וקמ"ל דרשאי לומר שירה ככל אחיו הלוים ולוים זה גם לוים ממש בכלל מדכתיב כלל אחיו הלוים כדלעיל ולכך יליף מכאן שירה והיינו כמו שפרשתי דברגל הי' מותר לכל כהן לעשות עבודת לוים לומר שירה וא"ש: