מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת שופטים · מצוה תקיח
ל"ת ש"ז
מל"ת שלא להתנבאות בשם ע"ז שנאמר ואשר ידבר בשם אלוקים אחרים וגו' ומיתתו בחנק ואזהרה שלו כבר אמרנו משם אלוקים אחרים לא תזכירו, עי' בל"ת שלפ"ז. אמנם כולל לאו זה בין במתנבא בשם ד' לעבוד ע"ז או בשם ע"ז לעבדה ובכה"ג הוא ענין מסית ומדיח ואנן קיי"ל כרבנן בסנהדרין פ"ט דמדיח נביא חייב סק לה ואיך קאמר הרמב"ם דגם בכה"ג יש חנק ותי' הלח"מ בפ"ה מע"ז ולפי מה שבארתי אני לעיל פ"ז ומצוה תנ"ח הוא קצת בענין אחר דודאי אם הוא דרך הסתה בסתר ובפיתויים או שהוא בפרהסי' והדיח רוב העיר ענשו בסקילה כמו מסית או מדיח אבל אם דורש ואומר כן לעם ולא הדיח רוב העיר אז אינו בכלל מדיח אלא בכלל נביא שקר והוא בחנק, אלא שהר"ן בחי' הקשה עוד עליו מסנהדרין צ' דלפי המבואר שם משמע דנביא שהריח אפי' הדיח רק בעשה דנתצתם את מזבחותם חייב סקילה לרבנן וא"כ אין דינו כמסית או כמדיח הדיוט. ולענ"ד דלהרמב"ם קשה לי' סוגי' דסנהדרין ס"א דפריך על מתני' דהמסית זה הדיוט דמתני' ר"ש וקשה הא גם לרבנן בגוונא דמתני' דנקט ענין הסתה דוקא בע"ז ממש והיינו במסית הדיוט אבל אם המסית נביא אפי' בניתוץ מזבחות חייב ולעולם כרבנן. וגם לפי' תי' רבינא ורב פפא שם א' ס"ל כפרש"י קשיא על ר"פ ועכ"ח דס"ל דאי אפשר שיהי' לר"ח חמור נביא משאר מסית כגון דילפי' מיני' די לבא מן הדין להיות כנדון ואע"ג דלקמן צ' אפי' בעוקר מקצת מע"ז היינו דוגמת ברייתא דאמר עבדיהו היום ולא למחר וזה נראה דגם מסית ומדיח חייב דזה הוי כמו כולי דבקרא כתיב לא יהי' לך וגי' על פני ופי' רש"י כ"ז שאני חי וכל רגע, וכיון דמסוגי' דסנהדרין ס"א מוכח דדינו כהדיוט פסק כוותי' דהנה בספרי שלפנינו איתא זה בלשון פלוגתא דאמר שם דבר אחר מן הדרך זו מ"ע וכו' נראה דפליגי בי' והש"ס מקשה מהאי ברייתא דמהאי ברייתא נשמע לחברתה דבזה לא פליגי אבל לדינא שפיר איכ"ל כיון דסתם לן בש"ס סנהדרין ס"א דמסית הדיוט ונביא שווין קיי"ל כוותי':