אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת ראה › מצוה תנו

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת ראה · מצוה תנו

מצוה תנה

ל"ת רס"ה להרמב"ם

מל"ת שלא יגרע וכ' האבני מלואים בר"ה כ"ח דנראה לו דאם גרע דבר המעכב כגון ג' פרשות בתפילין וג' מינים בלולב א"כ אין כאן שום בל תגרע אלא שבספרי דרשו בהדי' גם על ציצית ולולב אע"ג דמעכבין אלא דקשיא לי לפי"ז מאי צריך לומר בסוכה ל"א ע"ב דלא יביא פריש ורימון אם אין לו אתרוג משום חורבא דאתי' למסרב תיפוק לי' משום בל תגרע ואפי' אי אמרי' דאם אין מכוון למצוה אינו עובר למ"ד מצות צ"כ וכמ"ש לעיל במצוה תנ"ד בשם הרי"ו למ"ד מצ"כ מ"מ הוי לי' למימר דחיישי' לזה דיכוון למצוה ויעבור על בל תגרע וזה חשש טפי ממאי דחששו דלמא אתי' למסרך ולענ"ד לא מבעי' לשיטת הרמב"ם בפ"ב מממרים שהבאתי במצות תנ"ד שסובר כל שגורע ומכווין למעט מצוה ממצות התורה וקובע זה לחוק לא לעשות סייג בוודאי עובר בכה"ג וזה כוונת הרשב"א בחי' ר"ה דף י"ו שכ' לולי שהי' ב"ד רשאין לעשות סייג הי' עוברין במה שאמרו דאין תוקעין בר"ה שחל בשבת על בל תגרע והטורי אבן בר"ה שם הקשה אלא מעתה מי שמבטל מ"ע עובר על בל תגרע ולמ"ד לאו שאין בו מעשה לוקין עלי' וזה לא שמענו:

ולענ"ד לא קשה בוודאי מי שעובר על מ"ע ומבטל אותו בין לתיאבון או להכעיס אינו מגרע ממצות התורה אלא הוא רשע לתיאבון או להכעיס אבל המגרע וקובע חק ואומר שכך הדין וכך ראוי' ומחוייב הוא עובר על ב"ת ולכך דווקא משום סייג מותר כמו שביארתי לעיל שזה צוה ד' לעשות סייג וא"כ הה"ד הכא אם מכווין לגרע ונוטל פחות ממה שקבלנו עובר על ב"ת ולדעת האומרי' לעיל דבלי כוונה עובר הה"ד הכא אלא אפי' לדעת האומרים לעיל בגרוע ועומד אינו עובר על בל תוסיף היינו מוסיף אבל גרוע שפיר מקרי והראי' שהביא והקשה מסוכה ל"א איני יודע מה ראי' מהתם אדרבה יש להביא ראי' להיפך מדלא נקט רק באין לו אתרוג לא יביא פריש וגו' ולמה לא נקט אם אין לו לולב לא יקח דבר אחר אלא וודאי משום דהאי ברייתא אתי' בין כר' יהודא דבעי אגד ובין לרבנן כדמוקי התם וא"כ כשמחסר אחד כיון דמצותן יחד הוא עובר על בל תגרע אבל למ"ד א"צ אגד או באתרוג דלכ"ע דאינו מתאגד עמו נהי דמעכבין זה את זה אבל אינו צריך ללקחן בבת אחד ואי נטלן בזה אחר זה נמי יצא וא"כ אי לוקח עתה ג' מינין ואינו נוטל אתרוג עדיין אינו מגרע שהרי כך הדין דיוכל ליקח בזה אחר זה ואפי' אי אח"כ לא אתרמי לי' מ"מ הוא לא גרע לכך אינו עובר בכה"ג על בל תגרע אבל למ"ד צריך אגד או מפחת חד מג' מינים עובר על בל תגרע והה"ד בג' טוטפת כנלע"ד נכון. ודין אי לוקין על בל תגרע תלי' בפלוגתא לענין בל תוסיף אי בעי' כוונה ואי לוקין על דבר דתלי' בכוונתו כנ"ל אמנם בשערי התשובה לר' יונה באמת כ' דאם מגרע ואינו עושה שום מ"ע ממצות התורה עובר על בל תגרע עיי"ש:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה