מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת ראה · מצוה תנג
ל"ת רס"ג
מל"ת שלא לאכול אבר מן החי שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר והדין אי בחי' לאברים עומדת עיי' בחולין ק"ג ע"ב ורש"י כתב שם דלבשר לכ"ע עומדת עיי"ש מה שהקשו תוס' מהא שאמרו ר"י ור"ל באוכל אמ"ה מן הטריפה אי חייב שתים דפליגי אי לאברים עומדת ושם עכ"ח אכל כזית ותיפוק לי' מכח בשר אמרתי דיש ב' טעמים לומר דלאו לאברים עומדת חדא מי פתי יפסיד בהמתו שהרי ע"י אבר אחד מגנה ומפסידה. וטעם ב' מכח צער ב"ח שאסור ויש ב' נ"מ לכל טעם קולא וחומרא לטעם הראשון גם בגוי לאו לאברים עומדת אבל דוקא לאבר שאינו חוזר ומשביח אבל בשר שהדר גזעו ומחליף בשרו שפיר אמרי' דעומדת אבל לאידך טעם משום צער ב"ח גם לבשר אינו עומדת וכ"ז לישראל אבל לב"נ עומדת וא"כ ר"י ור"ל דפליגי ועכ"ח דלא ס"ל אמ"ה הוי איסור מוסיף לב"נ וכקושי' התוס' שם וצ"ל דבב"נ לאברים עומדת והיתה אסורה מכבר וא"כ עכ"ח הטעם דלאו לאברים משום צער ב"ח וא"כ אין' חילוק בין בשר לאמ"ה ושפיר אמרי' אבל בברייתא שפיר איכ"ל דס"ל לבשר עומדת ומטעם ראשון כנלע"ד:
ובחידושי אמרתי דלשיטת התוס' מיושב קושי' השאגת ארי' המובא בתשובת מרן חתם סופר סימן עי"ן דלמאי נ"מ מנה הרמב"ם דב"נ מצוה על אמ"ה ובשר מה"ח הא אין שיעורין לב"נ ובכל אמ"ה הוי בשר מה"ח ולהנ"ל הי' מיושב דנ"מ בשלם דעל אמ"ה עומד אבל לבשר מה"ח אינו עומד. אמנם סברת התוס' טעמא בעי ונראה האמת דטעם דבשר מה"ח הואיל ואתי' מקרא דבשר בשדה טריפה ובשר בשדה שייך אי נתלש אבל אי לא נתלש לא שייך בשר בשדה וכ"ז לישראל אבל לב"נ דסובר הרמב"ם דתרוויי' מאך בשר בנפשו וגו' אתי' וכמ"ש הלח"מ בהלכות מלכים שם א"כ אין סברא לחלק וליתא לתי' זה, וקושי' שאגת ארי' הנ"ל יש ליישב עפ"י מה שהוכיח השער המלך בפי"ז מא"ב דהרמב"ם סובר חלב ובשר ב' מינים ולא מחייב משום במה"ח על חלב וא"כ נ"מ אלמלי הי' הגוי מצווה רק על בהמ"ח לא הי' חייב משום חלב משא"כ משום אמה"ח שפיר מחוייב:
והנה כתיב לא תאכל הנפש אלא בשר לחודא וכו' אע"ג דאמ"ה חייב במשהו בשר גידין ועצמות וצ"ל לר"י הא ח"ש גם בבשר אסיר ולר"ל הא קרא דלא תאכל גם בבשר מיירי ובשר בעי כזית מיהו באמת לר"י קשיא ניהו דח"ש אסור מ"מ הא קרא בלאו נאמר וצריך לומר דסתם אברין כולל גם אברין דלית בהן רק בשר ובהנך בעי' כזית בשר ושפיר דרשי' ועדיין צ"ע:
והנה המעיי"ח הקשה על החינוך שהביא שהורה זקן שבב"נ אמ"ה נוהג בטמאה שהרי היא סוגי' ערוכה בחולין ק"ג ע"א אפשר שכינתו שאסור לישראל להושיט לב"נ אמ"ה אפי' בטמאים אע"ג שלישראל אינו אמ"ה ולאפוקי מסברת הב"ח המובא בש"ך יו"ד סי' סיב סק"ג: