אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת נשא › מצוה שעה

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת נשא · מצוה שעה

מצוה שעד

מ"ע קמ"ו

מ"ע שיגדל הנזיר שערו שנאמר גדל פרע שער ראשו ואם גילח הנזיר תוך ימי נזירתו רוב ראשו ולא נשתייר מן השערות שגילח בכדי לכוף ראשו לעיקרו סותר שלשים יום ואמרי' שם בנזיר דף מ"ד ע"ב דאע"ג דשתיית יין אינו סותר גלוח סותר מקצת משום דבעינן גידול שער ופרע ואע"ג דאם נשתייר כדי לכוף אינו סותר ואמרי' שם דף ל"ט ע"ב דגידל שער עד כדי לכוף הוא רק זמן זי"ן ימים. וא"כ לכאורה קשיא ממנ"פ אי בעינן גידול פרע של שלשים א"כ אפי' נשתייר כדי לכוף יסתור ואי סגי בכדי לכוף לסתור רק זי"ן ימים ונראה לי ליישב דלכאורה קשה לי עוד דלמה סותר אם גלח רוב ראשו הרי בנזיר דף מ"ד אמרי' דלכך סותר תגלחת הואיל ובעי' גידול שער ופרש"י ותוס' כדי לקיים מצות גלוח והרי קיי"ל שם בנזיר דף מ' ששתי שערות מעכבין דהיינו אם גילח כל הראש ונשארו ב' שערות ועדיין לא קיים מצות גלוח וא"כ אם גילח באמצע נזירות רוב ראשו עדיין נשארו שערות כדי לקיים בם מצות גלוח וא"כ לא לסתור ברוב ראשו ונראה דמצות גלוח הוא על כל הראש או רובו שהוא ככולו וכל ב' שערות הם חלק מהמצוה כדכתיב וגילח את ראשו נזרו ולכך אפי' אם גילח באמצע הנזירות רוב ראש אפי' נשאר מיעוטו אינו מקיים המצוה של גלוח טהרה כדינו ולכך סותר ונראה דהה"ד בכלל מצות תגלחת טהרה שנאמר וגילח את ראש נזרו היינו לגלח פרע של שלשים יום דזה ראש נזיר המגודל בפרע דהוא לכל הפחות שלשים יום ולכך סותר למ"ד יום ולדעת השיטה מקובצת בנזיר שם באמת אם נשארו לו עוד ימים שיגדלו שער שלשים יום אינו סותר וכן אם נשארו עוד כ' יום למשל אינו סותר אלא עשרה ימים להשלים פרע אבל הרמב"ם סובר דלעולם סופו כתחילתו כשם שבתחילה אפי' הזיר רק יום אחד צריך נזירות שלשים ה"נ בסופו כל שצריך לסתור אפי' יום אחר צריך לסתור שלשים אמנם הא דתגלחת סותר שלשים למדו בנזיר מ"ד מק"ו הואיל ומחייב המתגלח כמו מגלח עיי"ש וא"כ דוקא אם עבר בלאו דתער לא יעבור על ראשו הוא דשייך לומר דסותר מק"ו וכיון דסותר יום אחד סותר הכל אבל אם נשתייר כדי לכוף ראשו לעיקרו דלא עברי על הלאו כדאיתא בגמ' דנזיר דף מ' דבעינן כעין תער וכיון שנשתייר כדי לכוף לכ"ע לא מקרי כעין תער ולא עבר ולכך בכה"ג אינו סותר ומיושב היטב קושי' שלי שהקשתי למעלה:

ועפי"ז לכאורה קשה לי איך אמרי' שם בנזיר ל"ט דאי שער מלתחת רבי אפי' נשאר כדי לכוף סותר ואמאי הא לא עבר אלאו דתער לא יעבור ואין כאן ק"ו היכא דנשאר כדי לכוף אפי' גילח השער שהקדיש וצ"ע ונראה דשם קאי הש"ס למ"ד דלא יעבור קאי לרבות כל המעבירין אפי' כעין תער והא דכתיב תער ללמד דגילוח טהרה בעינן בתער וכדס"ל שם לפי סק"ד ואיכ"ל אפי' נשאר כדי לכוף עובר ואיכא ק"ו וסותר אבל לפי מה דמסיק ר"ח דאינו עובר אלא אלא כעין תער ולכך כתיב תער בקרא וא"כ אם נשאר כדי לכוף דאינו עובר לכ"ע וממילא ליכא ק"ו ואינו סותר ובזה מיושב היטב קושי' הלח"מ שם בפ"ה דין י"א מנזירות על הרמב"ם דפסק דשער מלתחת רבי ואפ"ה פסק דאם נשאר כדי לכוף אינו סותר וזה לכאורה נגד הסוגי' הנ"ל ולפמ"ש א"ש דלדידן כיון שנשאר כדי לכוף אי אפשר שיסתור כיון דלא עבר וליכא קושי' [ואפי' לפמ"ש לעיל במצוה שלפ"ז שנראה גם אם נשאר פחות מכדי לכוף לא הוי כעין תער ואינו עובר מ"מ כיון דכתבתי דמ"מ לקי משום בל יחל ע"י עשה ואיכ"ל המגלח והמתגלח עובר בעשה דאיתקש ללא יעביר] וא"ש דברי הרמב"ם

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה