אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת כי תצא › מצוה תקעב

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת כי תצא · מצוה תקעב

מצוה תקעא

ל"ת שמ"ג

מל"ת שלא ללות בריבית מישראל שנאמר לא תשיך לאחיך והא דאין לוקין על לאו זה עיי' מ"ש במצוה ס"ח וקרא דלאחיך לא תשיך לא מנה החינוך וגם הרמב"ם לא מנאו וכבר העיר הה"מ בזה דלפי גירסא דידן בש"ס ס"פ איזהו נשך גרסי' בלוה לא תשיך וגם לאו לאחיך לא תשיך והרמב"ם לא מנה זה ונראה דיש ליישב דמקרא הזה בא ללמדנו בגוי שנתגייר ונתחייב בריבית בעת היותו גוי אפ"ה כיון דלא זקף עליו במלוה בהיותו גוי אסור למלוה ליקח ממנו ריבית ואע"ג דאנן קיי"ל כר' יוסי בב"מ ע"ב דלוקח ממנו ריבית היינו מדרבנן והפקר ב"ד הפקר אבל מה"ת אסור וזה שאמר קרא לנכרי תשיך להרמב"ם היינו מ"ע ואפ"ה לאחיך לא תשיך ר"ל אם נעשה אחיך לא תשיך אע"ג דמעיקרא הי' חיוב ליטול ממנו כנלענ"ד ובש"ס באמת גם הרי"ף והרא"ש לא גרס לי' כמ"ש הגהות רי"פ ז"ל:

ב) והנה הלוה עובר משום ב' לאוין כדאי' במשנה ס"פ איזהו נשך מלבד איסור לאו ריבית עובר על לאו דלפני עור וביו"ד סי' קס"א קיי"ל בריבית דרבנן אין הלוה עובר וזה לכאורה קשה אפי' באיסור דרבנן קיי"ל דהמכשילו עובר על לפני עור לא תתן מכשול כמו שהוכיחו תוס' בע"ז דף כ"ב בד"ה תיפוק לי' וכו' מיהא אין זה הלכה פסיקה ע"י ברא"ש ריש מועד קטן ובתשו' מהרי"א מהגאון ר"י אסאד זצ"ל האריך בפלוגתא בזה אי גם בדרבנן עובר על לפני עור:

ג) ואם המלוה מומר אי הלוה עובר משום לא תשיך עי' ביו"ד סי' ק"ס דאסור ללוה ללות ממנו וכ' הטור שם דהטעם משום לפני עור ותוס' ורא"ש כתבו דעובר גם משום לא תשיך לאחיך ובס' פלתי כתב דהטור בדוקא נקט דמומר לא מקרי אחיך ודוחק לומר דהטור פליג על אביו הרא"ש בפרט שכבר כתב הטור עצמו בפסקי' דמומר נקרא אחיך והא דרשאין ליקח ממנו משום דאינו מצווין להחיותו מיהו בשם הגאון מו"ה יונתן זצ"ל כ' דלכך אין עוברי' משום דהוי הפקעת הלואתו דמותר וא"כ אין כאן הלואה ואין חייב לו הריבית ומתנה בעלמא הוא דיהיב לי' ולכך אין בו משום לא תשיך ולענ"ד היכא דידו תקיפה יש למומר שיעבוד עליו וא"כ לא יכול להפקיעו. מיהו אפשר דגם גזילתו ממתרת היכא דיצא מן הכלל וא"כ כיון שגזילתו מותרת לא מקרי עליו שם מלוה ולוה כלל ממילא רשאי ליתן לו ריבית אבל המומר אינו לוקח אלא משום ריבית וגם חישב לעשות העבירה ילפי' מקרא דפי מטות דה' יסלח לה דחייב ממילא אם הוא עושה עבירה מביאו הלוה את עצמו לידי לפני עור לא תתן מכשול ומטעם זה קשה לי על דברי התוס' ב"מ דף ע"א שכתבו לתרץ אפי' אמרי' דבן נח מצוה על ריבית ולא איצטרך קרא דרשאי ליתן לו דזה כבר ידעי' מלא תשיך לאחיך ואי כדברי הנ"ל א"כ לפעמי' מותר היכא דיכול להפקיע הלואתו ולפעמי' אכתי איכ"ל דאסור וא"כ קשיא מאי פריך דלמא אצטרך דאי מלא תשיך לא הוי ידעי' אלא לפעמי' היכא דיכול להפקיע הלואתו ולעולם היכא דאינו יכול להפקיע הו"א דאסור קמ"ל לנכרי תשיך ואפשר דכונת התוס' מכח יתורא דקרא ויותר נראה דמכאן מוכח דאסרה התורה כל שבא מיד לוה ליד מלוה אפי' אם הי' באופן שיוכל להפקיע הלואתו מ"מ כיון דנותן לו וקצץ לו עבור הלואתו הוא אסור:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה