מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת אמור · מצוה שלג
והוא להרמב"ם מ"ע קל"א ולהרמב"ן מצוה ש"ב מ"ע ק"י.
מ"ע שיקדשו הב"ד הגדול שנת החמישים שנ' וקדשתם את שנת החמישים שנה. ובר"ה דף ח' ע"ב דרשי' הדיוק של החמישים שנה שלא להוסיף לא בתחילה ולא בסוף ואידך מ"ד ס"ל שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים דחדשים אינו צ"ל הב"ד הגדול מקודש מקודש ומכאן ק"ל דברי הרע"ב שפי' שם בפ"ב מ"ש טעמא דר"א בר צדוק דאמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו דס"ל הדרש דשנים אתה מקדש ואין אתה מקדש חדשים רק לפרסומי ולעשות חיזוק עיי"ש וזה תימא דהא הש"ס פסק כר"א בר צדוק וגם הא פסקינן כר' ישמעאל וכמו דסתם משנה זאת וכמו שהכריחו שם בתוס' דף ט' בד"ה לאפוקי ולר' ישמעאל הא בעי' קרא וקדשתם שנת החמישים ללמד שמתקדש מתחילת השנה וצ"ע. ובאמת הרע"ב דמתני' בריש מכילתין לא ביאר דמתני' דיובלות אתי' כר' ישמעאל אלא סתם דמאחד בתשרי אסור לחרוש ולזרוע והי' אפשר לומר דמשום תוספות יובל כמ"ש הפנ"י וכ"ת א"כ בשביעית שלשים יום קודם תשרי אסור החרישה כבר ביאר בפנ"י דאיכ"ל בזמה"ז ביטלו לתוספות דשביעית דמתני' ולכה"פ דשביעית לא פסיקא לי' משא"כ יובלות דהוי דוקא בזמשבה"ק ועיי"ש. ובאמת דברים שכ' עוד בזה דל"ל קרא וקדשת לר' ישמעאל ת"ל מכח תוספות קשים קצת דתוס' לאחריו דשביעית שייך רק בדברים שנתגדלו שליש בשביעית עיי"ש ותבין שדברים קשים. וגם אם הי' אפשר לפרש כן למה תירץ הש"ס כן ולפי מ"ש במק"א דזה אם תוס' יהי' דינו לגמרי כשביעית תלי' בפלוגתא דלרבא אליבא דר"ע אפשר דהוי רק עשה משא"כ אביי אליבא דר"ע עכ"ח תוס' דינו לגמרי כשביעית א"כ י"ל קצת הסוגי' לרבא כמ"ש המהרש"א שם וא"כ תוס' אין דינו כשביעית ולא כיובל וא"א שיהי' בכלל שביעית ויובל אבל הרע"ב איכ"ל דס"ל כמ"ש דאנן דקיי"ל כרבא וכר"ע וגם ס"ל הלכתא דעשר נטיעות עכ"ח דין תוס' דינו לגמרי כשביעית ויובל עצמו וא"כ אפשר לומר דביובל מתני' מטעם תוס' כמ"ש הפ"י הנ"ל: