מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת אמור · מצוה שח
והוא להרמב"ם מ"ע קט"ז ולהרמב"ן מצוה רע"ז מ"ע צ"ד:
מ"ע להביא שתי הלחם בעצרת הוא חג השבועות שנ' והקרבתם מנחה חדשה לה' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים עשרונים סולת תהיינה חמץ תאפנה בכורים לה' ובאין מן החיטין ולהקריב עמהן שבעת כבשים ופר אחד ושני אילים כולן עולות ושעיר אחד חטאת ושני כבשים זבחי שלמים. והנה בשתי הלחם אמרי' במנחות דף צ"ה לישתן ועריכתן בחוץ ואינו דוחה שבת עיי"ש בגמרא דמתני' אתי' כמ"ד מדת יבש לא נתקדשה וממילא כשלא נתקדשה אינו פסול בלינה לכך אינו דוחה שבת וברמב"ם פסק לישתן ועריכתן בפנים ואינם דוחים את השבת בפ"ה ובפ"ח מתמידין ומוספין ותמהו עליו כיון דרמב"ם פוסק דמדת יבש לא נתקדשה ולכך פסק דבפנים וממילא פסיל בלינה ואיך פסק דאינו דוחה שבת. וכבר כתבתי ישוב לעיל בפ' תרומה במצות לחם הפנים ובחידושי אמרתי עוד להאריך ואין הפנאי מסכים להעתיק כאן. ולא באתי אלא לרמז על דברי רש"י שם דפי' על הא דאמר ר"א מאי בפנים במקום זריזים כדי שלא תחמיץ והקשו האחרונים והוא גם בנוב"י מה"ק סי' ט"ו הרי בשתי הלחם הוי חמץ כדכתיב חמץ תאפינה וכו' ומאי פי' רש"י כדי שלא תחמיץ. ונ"ל דהנה לעיל דף נ"א הקשו' התוס' בד"ה אפי לה' וכו' למ"ל לרבי קרא דמועדי ה' דלחה"פ דוחה שבה תי"ל דתנור מקדש וכיון דאקדיש אפסול בלינה ועכ"ח דדחי שבת ותי' דה"א דאתי קרא דמועדי ה' דיאפנו בתנור של חול ע"ש אלא דלכאורה הא לפי מה שביארתי בחי' שם דמקרא דחמץ תאפינה מוכח משם דהמצוה דשיקדש התנור האיך הו"א לומר דיאפנו בתנור של חול. אמנם איכ"ל דודאי מצוה מן המובחר הוא שיאפנו בתנור של קודש ורבי' לטעמי' אזיל דס"ל דמצוה מן המובחר לא דחי שבת גבי קצירת העומר וא"כ שפיר איכ"ל דאי לאו קרא הו"א דיאפנו בתנור של חול. וא"כ לפי"ז קש' טובא מאי פריך הש"ס הא אי תנור מקדש ואינו דוחה שבת איפסלא בלינה דלמא ה"ק תנא דמתניתן ואפייתן בפנים והיינו למצוה מן המובחר אבל בשביל זה אינו דוחה שבת וכשחל בשבת באמת אפייתן בחוץ אלא דכ"ז איכ"ל בשתי הלחם דרוב פעמים הוי בחול ורק פעם אחת איתרמי שהיה בשבת איכ"ל כן אבל בלחם הפנים דבכל עידן בשבת הוי ליל"מ הכי וא"כ עיקר קושי' הש"ס הוא רק מלחה"פ ולהכי שפיר כ' רש"י במקום זריזים שלא החמץ וא"ש כנלע"ד נכון:
ב) והקושי' על הרמב"ם הנ"ל אמרתי דאפשר להסביר עפ"י מ"ש התוספ' בסוף חגיגה ד"ה סילוקו כסידורו וכו' והרד"ק בשמואל שם במעשה אחימלך כ' הרד"ק שם לחם חם ביום הלקחו שמואל א' פר' כ"א] וכ' הרד"ק שם אי אמרי' כר' יהודה דאמר שבשבת היו נאפות ולדבריו פשוט הוא כי חם הי' הלחם בעת סידורו ולדברי חכמים שאומרי' כי לא הייתה אפייתו דוחה את השבת ובע"ש הי' נאפה אפשר שהי' חם בעת סידורו כי אפשר שבלילה הי' בתנור ולא היו מוציאין אותו מן התנור עד שעת סידורו והי' חם עדיין. ונר' דזה תלי' בפלוגתא אם השלחן שהי' באולם הי' של כסף או של שיש עיי' בפ"י בשקלים הלכה ג' פלוגתא בזה ועי' בתוס' מנחות דף צ"ט ע"ב ד"ה אחד של כסף וכו' עי"ש וע' בהגהות ר' אלי' מווילנא שם בשקלים שהסכים לגירסא של כסף שיהי' חם והוא כהרד"ק הנ"ל ולפי"ז אפשר לומר ולבאר דברי מרן הגאון בעהח"ס זצ"ל חאו"ח סימן... דיש לומר כמו דאמרי' בשבועות י"א גבי קטורת שאינו נפסל בלינה משום חזותא נשאר עליו עיי"ש בתוס' פירושים ולפי' הנ"ל איכ"ל כיון דחום הנשאר עליו כל הלילה והוי כאלו השתא נאפה ודמי לחזותא ולכך אינו נפסל בלינה. מיהו להרמב"ם א"א ליישב בזה דרמב"ם פ"ג מה' בית הבחירה דין י"ו פסק דשולחן של אולם הי' של שיש: