אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה רצב

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה רצב

מצוה רפט (ומצוה רצ ורצא)

והוא להרמב"ם ל"ת קפ"ד ולהרמב"ן מצוה ר"ס ול"ת קע"ד:

מל"ת שלא לסרס זכר משום ומעוך וכתות ונתוק וכרות וכו' ובארצכם לא תעשו וגו' וקיי"ל דאסור לסרס בין אדם בין בהמה בין חי' בין בעוף ולדעת י"א דגם ב"נ מצוה על סירוס כמובא באה"ע סימן ה' אפי' מסרס אחר מסרס קיי"ל דאסור ובת"כ יליף לה מנתוק וכרות דמנתק אחר כורת ג"כ חייב עיי"ש ובפרישה סימן הנ"ל מביא קרא אחר ובארצכם לא תעשו לשין רבים והקשו עליו דהא בת"כ יליף לה מקרא אחר עיי"ש שתי' התורה והמצות. ולענ"ד לבאר עפ"י מ"ש השלטי הגבורים סוף שבועת העדות שכ' דהא דמסרס אחר מסרס חייב היינו אם הוסיף סירוס על סירוס ודבר קשה מאי יכול להוסיף מיהו לפימש"כ בהתורה והמצות דנתיק וכרות דכרות לאו לגמרי אלא מקצת ונתוק הוא לגמרי וכיוצא בזה אפשר להסביר גם באינך. וא"כ לפי דברי השלטי הגבורים דסרוס אחר סרוס היינו מוסיף ואם אינו מוסיף הו"א דאינו עובר קמ"ל סיפא דקרא ובארצכם לא תעשו בשום אופן אפי' אינו מוסיף כלל. ודברי השה"ג צ"ע לי לפי דברי התורה והמצות על ת"כ הנ"ל נראה דכונתו דבמעוך וכתות הו"א דסרוס אחר סרוס אינו חייב רק בקדשי' ומקרא דארצכם לא תעשו דקאי על חולין קמ"ל דגם בחולין אסור סירוס אחר סירוס:

ב) והנה אפילו גורם לסרס לשתות כוס של עקרים אסור כמבואר בש"ע ושם הביא הרא"ש והתוס' בשם שאלתות דאפי' שותה כוס של עקרים לרפואה ואינו מכוון לסרס אפ"ה אסור דאפי' דבר שאינו מתכון אסור כאן והתוס' הקשו עליו מגמ' דבכורות ל"ד דפריך על שמואל דפסק שם הלכה כר"ש בבכור שאחזו דם ואם אינו מתכוון לעשות מום מותר והקשה הש"ס הא אמר שמואל חדא זמנא גבי סוחרי דנזייתא מותר גבי שבת וא"כ מוכח שבת ושאר איסורים שוים וגם הקשו עליו מהא דאמרי' בשבת דף פ"א דר"י ס"ל כר"ש מסתם בנזיר חופף וזו אין קושי' דקושי' הש"ס היא מכח כ"ש כיון דאפי' בשאר איסורים ס"ל כר"ש כ"ש בשבת ואי קשי' גם אנן נפסוק כסתמא דנזיר זה אינו קושי' על השאלתות דאיהו ס"ל דסתמא דגמרא דאסור למשתי כוס של עקרים עדיף למסמך עליה לפסק הלכה אמנם הקושי' שני' היא קשי' טובא מבכורות ל"ד דקשי' שם על שמואל דקאמר שם כר"ש ופריך ועד השתא לא שמיענן דשמאל כר"ש ס"ל דהאמר רבי חייא דשמואל כר"ש ואי סק"ד דיש סברא לחלק בין שבת לשאר איסורים א"כ מהא דרב חייא מוכח רק בשבת אבל בשאר איסורים אכתי לא שמענו ומאי פריך. ולענ"ד ליישב דהנה בדבר שאינו מתכון קיי"ל דשרי ובמלאכה שאינה צריכה לגופא קיי"ל דפטור אבל אסור צריך טעם למה באינו מתכון העמידו על דין תורה ובמלאכה שאינה צריכה לגופא אסרו מדרבנן ובתוס' יומא דף ל"ד ע"ב באמצע הדיבור מרומז הסברא לחלק בשלמא דשא"מ דמותר בכל התורה כולה למ"ד דשרי ולכך לא ראוי חכמים טעם מסברא לאסור משא"כ משאצ"ל אפי' למאן דשרי אינו מותר אלא בשבת ובשאר איסורין חייב על מלאכה שאצ"ל מה"ת ראו לגזור בשבת אטו שאר איסורין והנה זה א"ש לר"ש, אמנם להשאלתות הנ"ל דקיי"ל כר"ש בשבת ובשאר איסורין משמע דחיובי מחייב וא"כ קשי' איך בשבת יהי' שרי לגמרי מ"ש ממלאכה שאצל"ג דרק פטור אבל אסור ונראה ליישב דהואיל וכל דבר שאינו מתכון הוא מלאכה שאינו צריכה לגופה ויש ב' סברות להתיר משום אינו מתכון וגם משום שאצל"ג לכך מותר משא"כ באינו צריכה לגופה דאיכא רק חד סברא גזרו אטו שאר איסורין. אמנם כ"ז למ"ד כר"ש דאצל"ג פטור אבל מאן דס"ל דאינה צריכא לגופא חייב עכ"ח לא שייך טעם זה ועמדה הקו' מ"ש ועכ"ח דס"ל דבכל התורה אינו מתכון מותר ולכך לא גזרו וא"כ שמואל לשיטתו דס"ל כר"י לענין אצל"ג דחייב ואפ"ה פסק דבשא"מ כר"ש דשרי לגמרי אפי' בשבת לצרף מותר, וקשה כנ"ל מ"ש ולדידי' לא שייך לומר דאית תרתי למעליותא ועכ"ח איהו ס"ל דדבר שאינו מתכון שרי בכל התורה אבל השאלתות פסק כסתם הש"ס גבי שתית כוס עקרין ומינה מוכיח דאנן לא קיי"ל כר"ש בשאר איסורים ואפ"ה בשבת שרי לגמרי משום דאיהו פוסק כר"ש לענין מלאכה שאצל"ג וא"ש תי' הב' דשא"מ איכא תרתי למעליותא וא"ש:

ג) והנה בפתחי תשובה מביא בשם תשובת רדב"ז דגם בדגים אית הו איסור סירוס ולפי הנראה מדברי המפרש על ת"כ התורה והמצוה דוקא כלב של ים דהולך ובורח ליבשה והוא בכלל ובארצכם לא תעשו ולפי"ז בדגים אין בהו איסור סירוס וס' רדב"ז אינו בידי. והנה בש"ע אה"ע סי' ה' איתא דבאשה ליכא איסור סירוס ומשמע שם דמותרת לשתות כוס של עקרין ומזה הבאתי ראי' בהגהות בגליון מצות השם דאשה אינה מחוייבת על לשבת יצרה, מיהו אין ראי' כ"כ דאיכ"ל כגון שקיימה כבר לשבת יצרה:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה