אור ברסלב
מהרם שיק תריג מצות חלק ב פרשת אמור › מצוה רסח

מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק

פרשת אמור · מצוה רסח

מצוה רסז

והוא להרמב"ם ל"ת קס"ג. ולהרמב"ן מצוה רמ"א ול"ת קנ"ח:

מצות ל"ת שלא יקח כהן הדיוט חללה שנאמר וחללה לא יקחו וכו' וחללה נקראה בין הנולדה מפסולי כהונה או שנתחללה ע"י ביאה הנאסרת לכהן ולפי מאי דקיי"ל כראב"י דאפי' מחייב' עשה נקראת חללה וא"כ גם בעולה שנבעלת לכהן הגדול היא עצמה חללה והוולד הנולד ממנה מקרי חלל ומשמע מהרמב"ם דכהן הנושאה ובעלה לוקה עליה אמנם בס' החינוך לא משמע כן דלא מנה רק מאיסור לאווין ואפשר דס"ל כדעת התוס' יבמות ע"ז ע"ב ד"ה מצרי שחללה הבא' מחייבי עשה אינה אלא בעשה והמל"מ בפי"ט מא"ב דין ג' כתב דדברי התוס' הם תמוהים. והנה רש"י בתורה כ' דאין חללה אלא הנולדה מאסורי כהונה משמע דלאו זה לא מיירי באשה שנתחללה ע"י ביאת אחד מפסולי כהונה וכן משמע לשון החינוך מיהו נראה דבחינוך יש ט"ס וחסרון וטעמי' דרשינן עי' ברא"מ שכ' דאי נבעלה לפסול תיפוק ליה דהוי' בעולה והמל"מ בפי"ח מאיסורי ביאה סוף דין ב' השיג ע"ז ואמר דאכתי איצטרך או בעולה שלא כדרכה או לעבור בעשה ול"ת עיי"ש. אמנם לפענ"ד כראה דרש"י בא ליישב דהרי באמת ילפינן ביבמות ס"ח דגם הנבעלת לאחד מן הפסולין נאסרת ונתחללת לכהונה וכבר כתבתי לעיל במ' רס"ו דנקראת זונה ואפי' לא נקראת זונה מ"מ אסורה היא ואין לומר דנהי דאסורה אבל שם חלל אין לה ונפקא מינה לענין התרא' דצריך לאמור לה בשעת התראה מקרא דבת כהן ולא מכח חללה היא גופא תיקשה למה באמת לא נקראת חללה שהרי גופה נתחלל ונאסר בתרומה ובכהונה ואין לומר דחשיבא כזרה לענין תרומה אכתי קשה להרמב"ם אשר יבוא בעהי"ת במ' רפ"ד גם הנבעלת לפסולי כהונה לא נעשית כזרה לענין תרומה ואפ"ה נקראת חללה ועכ"ח צריך לומר דשם חלל הוא דוקא שמחולל עולמית וזרעו וזרע זרעו ואשה נקראת חללה רק מטעם זרעה הואיל וזרעה הנולד מביאה זו פסולה לכהונה מחולל לעולם. וזה דוקא בזרע הנולד מפסולי כהונה אבל הנולד משאר פסולין אפי' למ"ד הנולד פגום מ"מ דוקא הבת הנולד' אבל בת בתה אינה נתחלל ולכך האם אינה נקראת חללה דאין חלל אלא הנולד מפסולי כהונה שהוא זר גמור לדורי דורות ועל שם זרעה גם היא נקראת חללה. והנה הנבעלת לחלל כתב החינוך כאן דהיא נקרא' חללה ולכאורה זה סתירה לעיל במ' רס"ו כ' דנעשי' זונה וזה כדעת הרמב"ם וכאן כ' דנעש' חלל' וזה כדעת הראב"ד רפי"ח מהלכות איסורי ביאה וכדעת הר"ן בקידושין דף ע"ד סע"ב שכ' הנבעלת לחלל נעשית חללה עיי"ש ואפשר דס"ל להחינוך דלהרמב"ם נהי דנעשית זונה גם חללה עכ"ח נעשית דהרי דרשי' בקדושין ע"ז ולא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא עשה חללה גם זרעו עושה חללה. והא דכתב החינוך דאפילו לא נבעלה לפסולי כהונה אלא נכנסה לחופה עם איסורי כהונה נעשית חללה כן כ' גם הרמב"ם והב"ש בסי' ז' סקל"ו כ' דהתוס' כ' ביבמות כ"ז דלרב דסובר יש חופה לפסולות גם בחופה נפסלת ובאמת צ"ע דמל' הש"ס ביבמות ס"ט ע"א מבואר שאמרו מה כה"ג באלמנה בביאה מתחלל' ועי"ש בתוס' מוכח דרק בביאה ולא בחופה מתחללת:

והנה אם נפסלת לפסו' כהונה בלי קדושין כ' הרמב"ם נהי דס"ל דבביאה בלא קידושין אינו עובר מ"מ היא מתחללת נהי דלאו ליכא איסור איכא מה"ת וכן מבואר מלשון הרמב"ם במנין המצות ל"ת קס"א וקס"ב, ובפרמ"ג במג"א ס' קכ"ח כ' זה בדרך ספק שאסורה מן התורה בלי קידושין אולם בבעולה לכה"ג בלי קידושין כ' הרמב"ם דאינה מתחללת ועי' במל"מ שם ראי' לזה:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה