מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
פרשת אמור · מצוה ער
והוא להרמב"ם מ"ע ק"ו. ולהרמב"ן מצוה רמ"ג ומ"ע פ"ד
מ"ע לחלוק כבוד לכהן שנאמר וקדשתו לקדשו לנהוג בו כבוד להקדימו לכל דבר שבקדושה לפתוח בתורה ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה בראשון. ועי' במג"א סי' ר"א להקשות על הרא"ש והנראה דמה"ת מחוייבים אנו לכבדו אבל במאי נכבדנו הא אמרי' וקיי"ל גבי כיבוד אב דכיבוד הוא משל אב וא"כ אין לנו אלא מעלת כיבוד אבל לא חיוב ממון והה"ד דלאו דווקא בהני דברים יש לנו לקדשו כיון דקריאה גופא לאו דאורייתא רק השתא שתקנו חכז"ל קריאה לדבר שבקדושה ראוי' לן לכבדו מה"ת בקדימה זו מ"מ כיון דקריא' זו אינה מה"ת ומה"ת לא נקרא זה כבוד לכך המקדים שפיר כתב הרא"ש דלא עבר אדאורייתא:
ב) ואמרתי לבאר יותר בעזהי"ת מ"ע עלינו לכבד זרעו של אהרן וכמ"ש הרמב"ם במנין המצות מצוה ל"ב שציונו השי"ת לפארם ולנשאם ולשום מדרגתם מדרגה קודמת ואפי' ימאנו לא נשמע להם [לכאו' מדברי רמב"ם זה נראה דלא מהני מחילת כהן וזה תימה דמבוא' בגיטין דף נ"ט ע"ב דאם הכהן רצה למחול יכול למחול ואמרתי ליישב עפ"י מה ששמעתי ממרן הגאון בעמח"ס זצ"ל ששמעתי ממנו כד הוינא טליא על מה שהביא הטו"ז ס"ס קכ"ח דלר"ת תי' דדווקא כשבגדיהם עליהם אז כהונתן עליהם ורבינו פטר תמה ע"ז ותי' הא דרשאין לשמש בכהן הוא משום דמוחל ושמעתי ממרן זצ"ל דגם ר"ת מודה דמצד מחילה מהני רק כשבגדיהם עליהם שאז הוא גם כבוד שמים שעושה עבודה אז אינו יכול למחול] וזה הגדולה לה' שהוא בחרם וקרבם לעבודתו שנאמר וקדשתו ואמרו בספרי בע"כ והי' קודש לרבות בעלי מומין וכן כתוב בחינוך מ' רס"ט ותימה על הפרמ"ג בסי' קל"ה שרצה לומר דאי ילפינן מוקדשתו אין בעלי מומין בכלל ומצוה זו נוהג אפי' בזמה"ז וכ"כ החינוך ומ"ש התוס' והרא"ש בפ' כסוי דם דוקדשתו הוי אסמכתא כבר תמה המג"א בסי' ר"א סק"ד דבגטין ס' מבואר דדאורייתא היא ולע"ד גם הרא"ש מודה דמ"ע דאורייתא הוא אלא דיש לפ' המ"ע בב' אנפין או דקב"ה זכה זה לכהנים להיות ראשון לקרוא בתורה וליטול מנה יפה וזה שלו כעין מתנות כהונה שאם אסרו ישראלים הנאת' יבואו ויטלו בע"כ כדאי' בנדרים פ"ה וכן משמע ל' הברייתא שם שזה חלקו דלא נקט לקרוא אותו ראשון או ליתן לו מנה יפה אלא ליטול מנה יפה ולפי"ז היה הדין אם קדם אחר צריך לשלם לו אבל יותר מסתבר דהתורה זכתה לו אלא דהמצוה עלינו להקדימו ולכבדו וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל ואי לא הקדימו עבר מ"ע אבל אין לו תשלומי' וזה דעת תוס' ורא"ש וע"ז כתב נהי דל' הברייתא משמע דהוא חלקו מ"מ זה הלשון הוא אסמכתא בעלמא אבל גם הרא"ש מודה דמ"ע עלינו להקדימו אבל לא ניתן לתשלומים כנלע"ד בכוונת הרא"ש, ומ"מ קשיא לי תיפוק לי' דמזיק מתנות כהונה קיי"ל דפטור ביו"ד סי' ס"א סעי' ט"ו ואפש' דכוונתם אפי' לצאת ידי שמים פטור משא"כ במתנות כהונה חייבי' לצי"ש לדעת הרא"ש ועכ"פ נראה דהלכה דמ"ע היא להקדים לכהן, בוודאי אם יש כאן ת"ח וכהן ע"ה כתב הרמב"ם בפי' המשנה בגיטין שם דת"ח קודם משום דגם לכבד ת"ח הוא מ"ע ועשה דכבוד התורה עדיף, מ"מ השתא דנהיגי דורות שלפנינו שהת"ח מוחלין על כבודם משום דרכי שלום ות"ח שמחל על כבודו כבודו מחול משום תורה דיליה היא א"כ שוב נשאר העשה של וקדשתו על מקומה:
ג) והנה בפרמ"ג ריש סי' קכ"ח חקר ופלפל אי צריכין גם כהן שאינו נוהג כשורה לקרוא לדוכן ולע"ד גם בכה"ג צריכין אנו לקדשו וכבר ביארתי זה בחידושי בגיטין דף כ"ט ברש"י ד"ה וקדשתו כי את וגו' לשון רש"י תמוה מאי בעי בזה וכבר עמד בזה במהר"ם שי"ף ולענ"ד רש"י בא ליישב קושית הרא"ם עה"ת דרש"י בפ' אמור הביא מקרא דקדוש יהיה לך והקשה דבש"ס ילפינן מוקדשתו והנה לרש"י קשי' ליה דמוקדשתו ילפינן ריש פרק האשה רבה דאם לא רצה דפנו וכן פי' רש"י בחומש דוקדשתו בא ללמד ע"ז ונרא' דהרי כבר חקר הפרמ"ג בט"ז סי' קל"ה אם כהן רשע קודם לישראל כשר וכ' דמסי' קכ"ח משמע דכ"כ ברשע בשאר עבירות וא"כ קדושת כהונה עליו וגם בכה"ג קודם שמא עשה או יעשה תשובה אלא דקשי' מנ"ל הא ונראה דמכאן שמעינן לה כיון דוקדשתו מיירי דלא רצה להתקדש דדפנו א"כ ע"כ הוא בעל עבירות אפ"ה כיון דאת לחם אלקיך הוא מקריב ואין הכבוד שלו וע"ז מסיים קדוש יהיה לך ר"ל אפי' כהן כזה מצוה להקדים וע"ז כיון רש"י דגם בש"ס דידן יליף מקדוש יהיה לך אלא דהביא רישא דקרא להורות דמיירי אפילו בבעל עבירה. וכיון דאפי' בבעל עבירה מצוה להקדים הה"ד אפי' בעם הארץ נגד בן תורה ול"ק קושי' הרמב"ם בפי' המשנה דמנ"ל להקדים ע"ה ולהנ"ל א"ש דכבר האריך מרן זצ"ל בתשובה ח"ס חיו"ד סי' רצ"ה לענין קימה וחיות בעל מעשה עדיף מבעל תלמוד ואינו בעל מעשה וא"כ כיון דאקדמי' כהן שצריך כפי' ואינו בעל מעשה לבעל מעשה כ"ש לת"ח והיינו אם שומע בקול חכמים אבל כל זמן שעובר באותו דבר עצמו ונושא נשים בעבירה כיון שהוא מומר לאותו דבר עצמה אין לו קדושה וכבוד ולפי"ז יש ליישב משנה דסוף הוריות שהביא הרמב"ם בממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה כיון שהוא ע"ה ואינו נזהר במה שנותנין לו דאיכ"ל בוודאי אם אנו נותנין לו משלנו ראוי להקדים בעל מעשה ותלמיד חכם אבל לקרוא ראשון זה נתנה לו התורה אלא שאנו רוצין ליטול ממנו זה אסור לן כל זמן שנוהג ככהן: