מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק
ספר שמות · פרשת יתרו
וישמע יתרו פרש"י מה שמועה שמע ובא שמע קי"ס ומלחמת עמלק יש לפרש שראה חולשות האדם ואיך במעט רגע גז חיש מה שראה את מעשה ה' וגבורותיו ובקרב ימים הכל נשכח וזה מלמדנו דבקי"ס נמוגו כל יושבי ארץ וגו' ולא קם עוד רוח באיש ומיד באיזה שבועות אחר זה בא עמלק וקרך בדרך וזה שפטו על גודל היצר ושכחת האדם את מעשי ה' והשכיל בדעתו שצריך שיהי' זה לנגד עיניו ימים רבים עד שיקבע בלבו ולכך בא אצל ישראל לראות עין בעין מעשה ד' ונפלאותיו והיינו מה שמע ובא שמע קי"ס ואפ"ה לחם עמלק וא"כ אין תקנה אל לחבר עם טובים וישרים אמנם התעוררת לדרך הטוב יש מב' אופנים או בהשתכל חוסר ופחיתות האדם ואיך פרעה ועמו ברוב גדלו וגאותו טבעו במצולות הים וכן כל עניני העוה"ז גז חיש ונעופה ועכ"ח האדם נברא לדבר קיים והוא דרך ד' ועבודתו וזה אפשר שרמז ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני דהיינו מרפידים שראו כי רפו ידיהם והם מעוללי ההירוס ואבדון ורק כאשר ירים ידו וגבר ישראל וזה עצמו באו לתשוקה והוא שהם צריכין לחון במדבר סיני לקבל תורה וזה הדרך הראה התעוררות מפחיתות והדרך השני עדיף ממנו בשם על לבו גודל מעלת עבודת ה' שעי"ז יגבה למעלה למעלה וצדיק יסוד עולם ובשבילו נברא ויגזר אומר ויקם לו וכל ברואי עולם משבחים ומהללים ד' כנאמר השמים מספרים כבוד ד' ומעשה ידיו מגיד הרקיע אמנם יש מדרג' שלישית לא מצד פחיתות העוה"ז ומעלות העבודה ועניני הרוחני שהוא עדיין אינה עבודה אמיתית רק ליראה את ד' בשביל ד' ולאהבה אותו ולדבק' בו בגין דהוא רב ושליט עיקרא ושרשא דעלמא וזה שאמר אתם ראיתם כו' ואשא אתכם על כנפי נשרים היינו ע"י פחיתות והשתנות עניני עוה"ז עי"ז כשאתם למעלה בתחילה ועתה תוסיפו לעבוד מצד יתרון עבודת ד' והיינו אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי מצד שעי"ז והייתם לי סגולה מכל העמים וגם כי לי כל הארץ שכל העולם ילמדו מכם לעבדי שכם אחד וזה תכלית העולם להיות לה' גם כן טוב והוא יתר שאת לכם לפי מדרגתכם הראשונה [הג"ה ואם שמוע תשמעו בקולי כמו לו שמוע תשמעו כמו אם הקטול אלוק רשע] אולם גם במדרגה זו לא תעמדו רק תשתדלו ותוסיפו להלוך מעלה מעלה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש בעצם גם בלי סיבת היתרון מהעבודה והיינו מדרגה הג' רק בשביל ה' ואהבתו ועי"ז מסיים אלה הדברים אשר תדבר ופרש"י לא פחות ולא יותר היינו ב' מדרגות הראשונות שהם מיוסדי' על פחות ויתר כדלעיל:
וישמע יתרו כו' ע"י פרש"י מה שמועה שמע ובא כי' יש לפרש דקיי"ל אין מקבלין גרים לא בימי שלמה ולא לימי משיח כי' וכן כאן מחמת קי"ס אשר נמוגו כל יושבי ארץ מפניהם כאמור בשירת הים וכמאמר רחב הי' לחוש שמא באו מחמת יראה אבל אמרו חז"ל והביאו רש"י סוף פ' כי תצא על פסיק אשר קרך בדרך שע"י מלחמת עמלק פרח פחד ויראת מלכות ישראל וא"כ שוב שפיר מקבלין וזה כונת הש"ס מה שמע ובא שלא יהי' מקום לומר דמחמת אימה בא קי"ס ומלחמת עמלק ופרח פחד האומות ושפיר הי' לו אפשר לבוא:
אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול ד' כו' הכונה לפי המבואר למעלה פ' וארא שלפי ערך המזלות והאצטגנינות היו ישראל ראויים להיות מושפלים עד לעפר תחת מזל מצרים ומצד הוצאה זאת נראה כי אין מזל לישראל וזה אשר הצילו מתחת יד מצרים ועי"ז ניכר כי גדול ד' מכל אלקים ויש להסביר עוד בלשון הכתוב כי באמת אין יחס וצירוף בין ד' לכל נבר' אפי' הצורות בשמים לאמר עליו שהוא גדול מהם כי בדבר שאין לו דמיון כלל אי אפשר היחס אבל ניהו שאין יחס לד' מצד עצמו אבל יש לו יחס מצד פעולותיו שהוא פועל בארץ ופעולתו גדלה מכל פעולת הכוחות אשר בשמים וארץ וכל זה מצד שד' הודיע והראה לנו שהוא פועל בארץ אבל לדעת האומרים עזב ד' את הארץ ואין מיחסים לו פעולה אי אפשר ליחס לו הגודל ויציאת מצרים הוא השובר זרוע רשעים האומרים עזב ה' כו' ולזה אמר עתה ידעתי כי גדול ד' ואפשר ליחס לו הגודל:
והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעש' אשר יעשון ויש לדקדק כיון שכבר אמר והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות מה ביאר עוד ונראה כאשר כ' ג"כ בס' טל אורות לא די כשילמוד את האדם זה הדרך הטוב אלא צריך שיורנו על איזה דרך יוכל לקנות הדרך הטובה ובראשונה צריך שידע האדם כי יש לו כח וממשלה על תאות נפשו והוא מלך על יצרו וטבעו ושהמדות הנעלות ופחותות נתונים נתונים הם תחת יד האדם ושנית שבמה יזכה ארחו על פי הרגלו וע"י ההרגל יטה נפשו לטובה והכל לפי רוב המעשה ולכך הרבה ד' לנו תורה ומצות למען לא יפרוד ממחשבותינו ונקנהו לקנין בנפש וזה שאמר אחר שהזהיר להם התורות וחוקים אמר להם והודעת להם הדרך ילכו בה ושלא אמר אשר ילכו בה בא לגלות שיאמר להם שכח בידם לילך בדרכי ד' ואת המעשה שירגילו בהם כדי שלעתיד יעשון מעצמם וזה את המעשה כדי שיעשון וזה שאמר נמי לקמן ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ר"ל שאפשר זה בכחכם ולהיות מלך על כוחות גופכם מצד מעלות הנפש ורש"י פירש לא פחות ולא יותר אפשר שכיון של ילמדם על דרך שיפחידם בשכר ועונש גופניי שהוא מכונה בשם פחות ויתר אלא בשכר הנצחיי שאין לו יחס ודמיון לעניני העוה"ז וכנאמר כגבוה שמים מעל הארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם שאין לו שום יחוס וערך לעניני העוה"ז וזה גוי קדוש נבדל או ע"ד שפי' המהר"י מינץ] בדרשותיו כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ר"ל שאין התורה דבר שאפשר להיות רק ממנו ואפשר להתקיים בלעדיו כי הוא חייכם ואי אפשר בלעדו כמו החיות וזה שפי' ג"כ רש"י לא פחות ויותר אלא כי הוא חייכם:
וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום כו' בדרך דרוש יש לומר מצד שימנה שופטים יהי' אפשר להם בפשרה אבל אי אפשר לעשות פשרה כאשר יהי' משה עצמו השופט כי קודם שמיעת הטענות אי אפשר לעשות פשרה כי גם הפשרה צריכה להיות ע"ד צדק כמ"ש צדק צדק כו' אחד לפשרה כו' ולאחר ששמע הטענות משה הי' יודע מיד היכן הדין נוטה ואז לעשות פשרה אסור כמבואר בש"ס פ"ק דסנהדרין וע"י פשרה העם יבוא בשלום ועוד יש לומר כי אי אפשר למשה לידע דרכי האנשים פחותי הערך ולידע ערכיהם כי כל האדם יכיר עצמו וממנו יראה לאשר סביבו ובדין צריך לידע ערכי האיש ותעלומותיו ויותר טוב שיהי' האיש אשר הוא מגודל בין אנשים כערכו לעשות דין ומשפט:
כה תאמר לבית יעקב כו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ופרש"י לא פחות ולא יותר וצריך ביאור וכבר בארתי במקום אחר וכעת נראה לי בעזה"י לפרש דכבר אמרו חז"ל ועשו סייג לתורה והוא מעלה בכפליים שנראה שחשוב בעיניו מצות ד' והוא ירא חטא והשני שנראה מזה שקטן הוא בעיניו ואינו סומך על עצמו וירא שיתפתה מיצרו או ישכח מעשות דבר ד' והוא מידת ענוה שעקב ענוה יראת ד' והב' מעלות חביבים וטובים ומוכרחים ומעלה הב' שקטן וחלוש הוא בעיניו הוא מעלה בכפליים שעי"ז יזכה לכפרת עונות וכעין שאמרו בברכות דף כ' על שאלה למה אתה נושא פנים לישראל איך לא אשא פנים שהם מדקדקים על עצמם עד כזית והיינו כנ"ל שיראים מעבירה והמשכה והרגל ולכך מחמירים על עצמם וכיון שהם קטנים וחלושים בעיני עצמם ראוי להם מחילה וכפרה כנאמר עובר על פשע לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים ומעלה השנית שעי"ז נבחרו ישראל מכל האוה"ע כמי שאמר השי"ת לא מרובכם מכל העמים כו' כי אתם המעט ודרשו חז"ל כי אתם ממעטין עצמיכם והוא ע"ד הנ"ל אמנם אע"ג שטוב וחיוב לעשות גדרים וסייגים מ"מ טוב יותר אם ישראל במדרגה גדולה שאינם צריכין לגדרים וכמו שפי' מרן הגאון בעל חתם סופר זצ"ל בפ' ואתחנן ולא תוסיפו ולא תגרעו ממצות אשר אנכי מצוה אתכם לשמור מצות ד' שאע"ג לפעמים צריכין לגרע כגון אלי' בהר הכרמל כדי לשמור התור' וכן תקיעת שופר בשבת וכיוצא ולפעמים צריכין להוסיף לסייג כדי לשמור ולעשות אבל מ"מ יותר טוב שלא תוסיפו ולא תגרעו לשמור מצות ד' אפי' לצורך שמירת המצוה והיינו אם ישראל קדושים וכלם עובדי ה' מקטנים ועד גדולים והיינו דקאמר כאן ועת' אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי היינו גדרים וסייגים שנקראו שמירה שתהיו יראים מחטא שאתם קטנים בעיניכם ועי"ז והייתם סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ כי יחשוק בכם ה' מטעם כי אתם המעט והקב"ה אוהב המשפיל עצמו ומשים עצמו כעפר הארץ והיינו כי לי כל הארץ אבל באמת אתם תשתדלו שתהיו ממלכת כהנים עובדי ד' כלם וגוי קדוש ואז אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ופרש"י לא פחות ולא יותר שלא יצטרכו לגדרים וסייגים לא לפחות ולא להותיר:
כה תאמר לבית יעקב כו' עד פסוק זין כאן גילה ד' למשה ולישראל עמו תכלית נתינת התורה לפי האמת כאשר בארתי במקום אחר כי עתה לאחר יציאת מצרים וגודל הניסים והנפלאות הי' אפשר לישראל להשיג מצות השכליות והמפורסמות כשבע מצות וכיוצא בהם ולכך בחר ה' באלה להראות כי לא די באלה המצות השכליות כי זה כל האדם ואי אפשר להשיג החיות הנצחיי בלעדם אשר לאדם כמאכל ההכרחי אבל אין זה די להרים קרנם תפארתם לאושר הנצחיי אשר עין לא ראתה וכן לצורך לרפאות מחולי הדיעות הכוזבות המפורסמים בבני אדם בכל דור ודור ולזה אי אפשר לזכות אלא בשמיעה לקול ד' ולעשות כפי אשר יצוה ולא לרחק ולקרב כפי שכל האנושי שכמו שאין האדם יודע פרטות האושר הזה כן אי אפשר לו להשיג הדרך אשר עליו יזכה וימצא בו האושר ולזה ביאר ד' כאן לישראל אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ועי"ז ואביא אתכם אלי כבר הבאתי אתכם אלי ואתם משיגים מצות שכליות ואעפ"כ ועתה אם שמוע בקולי כו' ר"ל גם עתה אי אפשר לכם אלא לשמוע בקולי בלי להחכים ולראות לפי קיצור שכלכם אם גם בעיניכם טוב או לא זה לא תעשו ועי"ז והייתם לי סגולה כו' דהיינו כדי להיות לתפארת וליקר כי לי כל הארץ גם כשאני נותן התורה לכם לי כל הארץ ע"י מצות השכליות אבל אתם תהיו לי ממלכת כהנים וכן כיון ג"כ כמו שבארתי במקום אחר שגם נתינת התורה הי' לתכלית כל עמי הארץ ששמעו העוז והקולות כדי לידע שה' נתן עוז ותורתו לעמו ולזה אמר כי לי כל הארץ ואפשר שחז"ל כונו בזה בדרשתם שהביא רש"י כה תאמר אמירה רכה לנשים ודברים קשים כגידין לישראל [מרן ז"ל כיון לתרץ קושית העולם דהלא הדברים אשר אמר לנשים הן הן הדברים אשר דיבר אל האנשים וכמו שמסיים אלה הדברים אשר תדבר כו' ופרש"י לא פחות ולא יותר ואיך שייך לנשים רכות ולאנשים קשות] כי ידוע כי האנשים בלתי יודעים ימצאו עונג אם יורה להם איש דרך בלי שיצטרכו לשום לב על שום דבר אבל להיודעים ולחכמי ארץ זה דבר קשה להם כגידין לעשות דבר מה שאין שכלם מקיים ועל זה נצטוו כאן במתן תורה כי במצות ד' לא יעשו כן ותומת ישרים תנחם ולכך כאשר בא משה שם הדברים לפני זקני ישראל שלהם הדבר קשים כגידין וצריך לקבלתם וזה הוא החילוק שבין הערות התורה להשכליות שכולם גם הקטנים וחולשי השכל אפשר להם לקיים ככל הנאמר בתורה הזאת ולזה כאשר שמעו העם ששם משה הדברים לפני הזקנים צווחו כולם אשר דיבר ד' נעשה ומדוע אתה מביא הדברים רק לזקנים וזה הי' ניחא לי' למשה שהם השיבו בטרם שנשאלו וזה מראה האהבה השלימה לד' בחפשית לב ובנפש חפיצה וזה האהב' השיב משה לד' ויאמר ד' כו' שלא יהי' זה כקלי הדעת המשיבים בטרם שמעם וחפזון הזה לא יהי' פחיזות ופזיזות כאונאת המינים לסלק זה אמר ד' שיבוא אליו בעב הענן על אופן שישמע העם בדבר עמו ובכן יקבלו וגם שיאמינו במשה לעולם ועתה הגיד משה לד' תשובה על הדבר הראשון אשר הביא לזקנים:
אתם ראיתם אשר עשיתי וגו' ואביא אתכם אלי כו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה כו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כו' אלה הדברים אשר תדבר כו' יש לפרש עפ"י מה שאמרו חז"ל ישב ולא עשה עבירה מעלה עליו הכתוב כאלו עשה מצוה כנאמר אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו וזה שייך דוקא אצלינו כיון שצוה ד' שלא לעשות וכבש יצרו לשמור מצות ד' הרי שמר מצוה ועשה ובשמירת הלא תעשה ישראל חשובים מכל האומות שהיצה"ר מתגרה בהם טפי והם כובשים כמו שאמרו חז"ל שמניח האוה"ע ומתגר' בישראל אמנם ישראל נשתקעו אז בטומאה ולא הי' בהן כח להפקיע עצמם ממנה ולכך בפעם ההוא הוציאם ד' עד שעמדו על דרך השוה וזה שאמר אתם ראיתם וגו' ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה החיוב עליכם לשמור ולעשות והרי אמרו מטעם זה גדול המצוה ועושה מטעם שיצהר"ה מתגרה עם המצווה לזה אמר מעתה אם שמוע תשמעו ותהיו מצווים אז ושמרתם את בריתי ושמירה היינו ל"ת עי"ז ג"כ תהיו לי סגולה אבל באמת לאחר שסרתם מן הרע החיוב עליכם להיות עשה טוב והיינו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים היינו מ"ע ואלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ופרש"י לא פחות ולא יותר דהיינו בסור מרע יש מי שהוא בעל תאוה יותר ולפום צערא אגרא והיינו פחות ויותר אבל במעשה הטוב יתעלו ולא יפחתו:
וקדשתם היום ומחר כו' לפי דעת חז"ל נר' מצד דמדרגת התורה שבכתב הוא רוח הקודש ונבואה כפי מדרגא כל הנביאים שהם ספרי הנביאים ומדרגת האב בנבואה מדרגת משה שהוא התורה אשר שם משה לפני בני ישראל ונגד ג' המעלות יהי' ונגד זה נראה שאמרו דהוסיף משה יום אחד מדעתו ר"ל לפום מדרגתו:
השנויים שיש בין יוד גברות שנאמרו במשנה תורה כראה לפי דעת חז"ל שהחילוק הי' בין לוחות הראשונות לאחרונות שהראשונות נכתבו כפי שנכתבו כאן בפ' יתרו ובודאי ככה נאמרו לישראל ביום הקהל ביום מתן תורה אבל לאחר שחטאו ישראל בעגל וטעו בדיעות אשר בדו להם כפי אשר יבואר אי"ה בפ' כי תשא ומודעות האלה הי' להם לפוקה ולמכשול ולחרפה בתוך עמי הארצות וזה הי' להם מדד שהיו נשרשים בדעות מוטעות במצרים ולא הי' נימח מהם בקל ביאר להם בלוחות שניות לאחר שנתרצה ד' להם שנית ושינה קצת שידעו כי לא חזרו שוב למדרגתו ולכך קודם החטא שהיו ראוין להיות חירות המלאך המות ומשיעבוד המלכות כאשר הי' באחרית הימים בעולם התיקון ואז יהי' יום שכולו שבת ומאי יום מיומים ואפי' כן יהי' יום שבת נתעלה בקדש ע"י שמראש הי' רק יום אחד שבת ולכך אמר זכור דבר שאינו הוה אלא עבר מימי קדם ולכך גם עתה צריכין אתם לקדשו ולכך לא הזכיר ג"כ טעם של יציאת מצרים שהוא מורה שיש להם דיעות כוזבות כשרשות כנ"ל וכן כיבוד אב ואם כל שמוסיף האדם דיעה ונכבד בעיניו צלמו צלם אלקים מוסיף ג"כ הכבוד לאבותיו וכיון שעליהם אז כאמר אני אמרתי אלקים אתם להיות בני חורין ממלאך המות ומשיעבוד מלכיות לכך כתיב למען יאריכון ימיך לבד שאין לך טובה ממנו אבל לאחר שנתחייבו למות ושיעבוד מלכיות אין די באריכת ימים וצריך למכתב למען יאריכון ימיך וגם ולמען ייטב לך: