אור ברסלב
מהרם שיק על התורה ספר ויקרא › פרשת תזריע

מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק

ספר ויקרא · פרשת תזריע

פרשת שמיני

בפרקי אבות פ"ג מי"ה ראב"ח אומר קינין ופתחי נידה הן הן גופ' הלכות תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה ונראה בעזהש"י לפרש ונקיים לפרש דברי המדרש שראיתי בס' מטה נפתלי לא אכל אדם מעץ הדעת עד שהראה לחוה דם נידה והוא פלא וביותר קשה הלא זה מן העונשים מן הרבה ארבה עצבונך והרונך ונראה כוונת המדרש לפי מה שראיתי ספרים לפעמים הצדיק נופל ממדרגתו שעי"ז אדרבה עושה נחת רוח לבוראו באם מתאמץ לשוב למדרגתו וגם לעצמו הוא נחת רוח ששב ונתעלה כי דבר שהוא תמידי אינו עושה רושם על האדם ואינו פועל עליו להיות אהוב כמו שדרשו חז"ל אשר אנכי מצוך היום בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים וה"נ אמרו במדרש שלכך הטביע ה' את טבע האשה להיות בנידת דוותה להיות מרוחקה מבעלה כמה פעמים שעי"ז נתחדש בכל עת אהבתה ועי"ז יהי' שלום בית יותר וזה הי' פיתוי היצר הרע והנחש לאדם שע"י העץ דעת נעשה טוב ורע לפעמים טוב ולפעמים רע ועי"ז אדרבה יהי' עבודתו יותר חשוב ויתר אהוב בעיני ה' ויותר נחת רוח לבוראו כשם שהאשה אהוב יותר ע"י דם נידה ובמקום הריחוק שם הוא הקירוב ובזה באמת נתפתה והיינו דקאמר המדרש הנ"ל דלא אכל אדם עץ הדעת עד שהראה חוה לו מעלות הריחוק ונפילה ממדריגה שזה מדריך לטוב כזה הראה הנחש מעלות העץ טוב ורע וניסת בזה, ולכך נעשה מדם כנגד מדה שבזה הסברא שהועיל לנחש ולאשה להסיתו מזה עצמו נענשה בדם כידה ולידה וכנאמר הרבה ארבה עצבונך והרונך וגו', ולזאת הואיל והאדם נעשה עלול לחטוא וליפול ממדרגתו הטביע ה' בו ג"כ תשוקה שיתאוה למקור אשר ממנו נולד וחן מקום על יושבי' וחן מקום יולדתו עליו וכל דבר שואף למקומו ומה"ר וגם ציפור מצאה בית ודרור קן לה לשוט לפרוח אל הקן ואם רובצת על האפרוחים להרבות זרע ולקיים מינה כאלו הם שואפים להחזיק קיומם וחיותם לעולם זה ראוי לאדם לעורר לשוב לה' ולילך בדרך הטוב שתוכל הנשמה לשוב לממחן חפצה למקורה וגם האדם עפר מן האדמה ממזבח כפרה נברא וה' עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים וכל שכן שראוי לעורר אותו אם ישים אל לבו שרק הדרך הטוב נותן הנצחיות והקיום אשר אליו שואפים אפי' העופות ואפשר שלכך קרבן היולדת קן לעורר אותה על תשוקה הנ"ל וכן קרבן הזיבה עפ"י הנ"ל הוא על דרך זה:

אמנם מי צריך התעוררת הזה מי שהוא חלוש ונופל ממדרגתו ולזאת צריך הוא להתאזר ולהתחזק ע"י ציורים כאלו אבל מי שהולך בכל עת בדרך הטוב ומקיף וסובב הולך על דרך אחד א"צ לזה והיינו דקאמר במשנה הנ"ל קינין הלימוד מן הקינין איך תשאוף לנצחיות ומקורה ופתחי נידה איך ע"י נידה והרחקה נתרבה אהבה כך במקום בעלי תשובה אין צדיקין עומדין בחינות אלו הן הן גופי הלכות הם העושין לגוף החלוש ונופל להיות מהלך אבל תקופות שהיינו תקופות השמים הסובבים בלי נפילה והגמטריאות החשבון ההוא המופשט ההולך אל בלתי תכלית כאילו הוא נצחיי הרעיון הזה הוא פרפראות ממתיק לחכמה ועיקר [אולי נמלץ יותר לפרש הן הן גופי הלכות היינו דבחינות ולמודים של קינין ופתחי נדה אף שגורמים לאדם להיות הולך וטוב בכ"ז נגד בחינות ולימודי התקופות המה רק גופים עיקרים ונערכים כערך גוף נגד הנשמה כנל"ה] וע'"פי הדרך הנ"ל שפתחי נידה ויולדת הם המלמדים על מעלות התשובה שאדרבה נתעלה המדרגה ע"י זה אפשר ליתן טעם שלכך נאמר כאן ביולדת לבן או לבת תביא כבש לעולה ונאמר עולה קודם לחטאת ופרש"י דהיינו למקראה דהיינו כיון שהוא בעל תשוב' ושהוא עלול ליפול צרך לשום לנגד עיניו מעלות הנצחיות כדלעיל שהוא הרמז העולה קודח לחטאת למקראה, ואפשר שמרמז כאן הגאולה שנקראת מדברי נביאים לידה ואז כל הרשעה תכלה ואז עולה קודמת:

תוכן העניינים

מהרם שיק על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה