אור ברסלב
מהרם שיק על התורה ספר ויקרא › פרשת שמיני

מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק

ספר ויקרא · פרשת שמיני

פרשת צו

ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ויאמר אל אהרן קח לך וכו' והקרב לפני ה' כבר דקדק רש"י ז"ל הזקנים למה באו עיי"ש ונלע"ד עפ"י המדרש שאמרו ע"ז שישראל נמשלו לעוף וכשם שעוף אינו פורח אלא בכנפיו כך ישראל אינם פורחים, אלא בעצת זקנים והיינו ללמוד מוסר ודרך לילדים ונערים אשר אינם עדיין מנוסים בעניני העולם ולבל נמהר שלא יעשו העולה על רוחם אלא ילמדו עצה מזקנים וע"ד שאמרו סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה כי בזקנים מה שהם עושין הוא בעצה ובנוי על הקדמות אמיתיות משא"כ בנין נערים ולכך אם ילכו בעצת זקנים כנאמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך וגו' עי"ז יגביהו עוף לרום ללכת בדרכי רוכל שמים והם הם הכנפים וזקן שאמרו היינו זקן שקנה חכמה ועד"ז אני מפרש היעוד הנבואה אשר נאמר סוף מלאכי הנני שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם שהבנים הם פחז כמים וזה להם לחסרון אם הולכים בעצת עצמם אבל אם הולכים בעצת אבותם אז ישוב הפחיתות הזה למעלת שיפעלו הטוב במהירות ובהשתדלות ואז יתעלו על אבותם שיש להם ב' מעלות שמעלות הזקנים בידיעה ומעלות הנערים בעשי' וכשירכבו הב' להדדי אז יתעלו וזה שאמר שאני' הנביא ישיב לב אבוא על בנים שיהי' ידיעת ועצת אבות על בנים ואז יהי' לב בנים מעולה ויותר חשוב וזה על אבותם ע"ד שאמרו וחד מינן כד סליק להתם הוא כתרי מנייהו ועל היינו לשון למעלה וחשיבות ולכך צוה ה' שיהיו הזקנים כאן כדי שיהי' לאהרן למוסר ולדברים כבושין שיראה בעצמו ויכיר שהזקנים הם חשובים יותר ועי"ז לא יגבה לבו ושאר בני ישראל יקחו מוסר וינהגו כבוד בכהנים שאם הזקנים נוהגים בם כבוד ולנגד עיניהם נעשה כה מהם יראו ומי ראה אלו עושים להם כבוד ולא ינהג בהם כבוד כן איכא למימר:

קרב אל המזבח וגו' ופרש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת לשון לכך אינו מדוקדק וכבר בארנו במקום אחר ויש לפרש עוד דהנה לפעמים האדם מתעצל ויניח מעשות דבר או משום דהדבר ההוא חשוב לאדם מאוד וגדול בעיניו וסובר שאין בכוחו להשיג הדבר ההוא ויניחו לגמרי כנאמר כי ראמות לאויל חכמות וגו' אמנם זה הוא מפתויי היצר כי האדם אם יעשה וישתדל לפי כוחו יוכל להשיג הרבה מעניני העולם וכל שכן אם הוא מתעצל בתורה ובמצות שסובר שקשה וגבוה דרכי הא זה שקר שאם ירצה באמת ותמים אזי יש לאדם הרבה כח וכל שכן שהשי"ת עוזרו עד"ז אמר בתהלים קל"ח כי רם ה' ושפל יראה אע"ג שרם ה' אעפ"כ שפל יראה וכך בעשיות המצות וכבר גזר התנא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כי כל הרוצה ליטול השם והבא לטהר מסייעין לו וזה שאמר ועמך כלם צדיקים וגו' ואדרבה כל שמכיר יותר חסרונו זה הוא היותר מקובל אצל השי"ת כי ה' שוכן את דכא ויסייע לו להשלים תכליתו וזה שאמר שהי' אהרן בוש והי' אצלו מעשה עבודה רם ונשא ומדרגת עצמו הי' קטן מאד וע"ז אמר לו לכך נבחרת שהשי"ת בוחר בענוים והר סיני יוכיח ואין לך ליבוש ולא לירא.

אמנם יש עוד סבה שנית לעצלות האדם בעשיית המצות והתורה והוא שאינו חשוב בעיניו ואינו מכיר מעלות התורה והמצוות ולא נחשבו בעיניו כי אם העולם ומלואו ועד"ז אמר באבות פ"ז בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה והכונה עפ"י האמור העולם והתורה מעשה ידי אומן אחד ה' אחד' עשה וזה ואת זה וא"כ כשנדע מאומן אחד שכל מעשיו הם מתוקנים כ"ם בחכמה ובתכלית עשוים אז שוב אין צריכין דרישה והאומן מעיד על פעלו ואיך יאהב הדם לעולם והכיר בה גבורות הבורא ב"ה בכל יום ויום בהתחלפות ערב ובקר וצהרים והתחלת הד' תקופות והכל לטובה ולתכלית ואיך בימות הגשמים נחלש וכאלו מת הטבע ובעת האביב נתחי' והכל יעמוד מחלושותו וממיתו והכל נתחי' כתחיית המתים ואיך לא יכיר מחכמת ה' אשר יוכר בעולם כנאמר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית ובתורת ה' לא יכיר חכמתו ובמצותיו לא יכיר תבונתו וזה עליבה לתורת ה' וזה שאמר בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ר"ל מצד הקול אשר יתן כל יום ויום כנאמר יום לים יביע אומר וגו' מקול הזה יצא בת קול מהר חורב שאם בעולם כך איך לא יחשבו התורה ומעשה ידי יוצר אחד וזה שאמר אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שאם לא יחשבו התורה עכ"ח גם עולמם לא יחשבו ואוי להם שנבראו ובפרט אם יראה איך משתדל בכל עת בעניני העולם ותעצומת הזמן ומתרפה במלאכת השמים ועיקר השתדלות האדם לקנות ממון כדי שיוכל להיות לו למזון ולסעוד להחיות בו וא"כ העניני העולם הם רק תועלת לצורך קיום החיות אבל לא יוכלו ליתן לו החיות בעצם ואם יבא האדם לידי סכנת החיות לא יועיל הון ביום עברה לא כן התורה והמצות הם יוכלו לפעול על החיות בעצם אפי' אם כל סעדי העולם יפסקו עדיין יש תקוה שיעמודו לו זכות תורה ומצות וה' ישלח דברו ויעזרהו וזה שאמר בקהלת כי בצל החכמה צל הכסף ויתרון דעת החכמה תחי' בעלי' והוא עפ"י הנ"ל כי יש יתרון לדעת כי החכמה בעצם תחי' בעליו משא"כ הכסף הוא רק צורך לקיום ולהספקת החיות ולא יפעל על החיים בעצם וזה שאמר ומרמז נמי במן בפ' עקב ויענך וירעיבך וגו' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם אמר עפ"י הנ"ל שלחם הטבעי אינו פועל בעצם על החיות אלא לצורך קיום החיות וצריך דבר אחר לחיות משא"כ מוצא פי ה' הוא יחיה האדם בעצם ויפעל על החיות האנושיי לכך המטיר הלחם מן השמים שמשם מקור החיות להראות שע"י מעשיהם בתורה ובצמות יזכו לצרף הקיום להחיות ומזונות לה וגם החיות בעצם והיינו הנה אנכי ממטיר לכם לחם מן השמים ב' הדברים מחוברים הקיום והחיות:

במדרש ילקוט ריש ויהי ביום השמיני קרא משה פתר בקרא במשלי ט' חכמות בנתה ביתה ר' אבא בר כהנא פתר קרא באוהל מועד חצבה עתידי' שבעה אלו שבעת ימי המלואים שנאמר שבעת ימים תמלא את ידיהם טובח' טבח אלו קרבנות מסכה יינה אלו הנסכים אף ערכה זה לחם הפנים שלחה נערותי' תקרא זה משה שנא' ביום השמיני קרא לאהרן וגו' עיי"ש הסמיכות של הקרא הזה לכאן צריך ביאור והמשך וגם צריך ביאור המשך סיפא דקרא שם במשלי מי פתי יסור הנה וגו' עיי"ש ונראה בעזה"י המשכן הי' תכלית העולם כמו שאמרו חז"ל מיום שברא הקב"ה את עולמו נתאוה הקב"ה שיהי' לו דירה בתחתונים והכוונה והביאור כיון דתכלית העולם להכיר את מי שאמר והי' העולם ולקרב ולדמות עצמו אליו והאדם החומריי קשה להשיג לו את הרוחני וכ"ש לדמות אליו אמנם ע"י שנתחבר ונתלבש הרוחני בגשמיי ע"י עבודת ה' עי"ז נתחבר גם חרוחני' למטה ועשרה ניסים נעשו לאבותינו בבה"מ וכהנים בעבודתם ולוים בדוכנם שם במקום הקודש נתעלו ונתקרבו אל הרוחניי ולקרב עצמם לבוראם והמקדש והם שפעלו על כל המון ישראל זה ענין הדירה והחיבור ונעשה ע"י עבודה שהוא אחד מג' עמודי העולם כדתנן בפ"א דאבות על שלשה דברים העולם עומד על התורה היינו להכיר את מי שאמר והי' העולם ועל העבודה לקרב עצמו אליו ועל גמ"ח לדמות עצמו אליו מה הוא חנון אף אתה חנון אמנם עניני התורה והעבודה אין רשאי לעשותן עפ"י שכלו ורצון עצמו ולקיים לחוב וישר מה שנראה בעיניו וכנאמר אל תהי חכם בעיניך וגו' ובין בעניני לימוד והוראה ועניני העולם לא יעמוד אדם על דעתו ורצונו אלא צריך להציע ולקרב דעתו נגד השאר אנשים וכפי הסכמה כך יהי' והלימוד והמופת ע"ז כי לא לאדם לבדו דרכו ומעשיו להיות כל איש הישר בעיניו יעשה ולהיות שורר בביתו הלא קיימו וקבלו חז"ל כי העולם נידון לפי רובו ואמרו חז"ל ספ"ק דקידושין והביאו הרמב"ם בפ"ג מתשובה לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא חציו זכאי וחציו חייב וכאילו העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב עשה עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובו עשה מצוה אחת אשרי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות שנאמר וצדיק יסוד עולם וכיון שכן שכל מעשיו פועלים גם על העולם איך הוי אמינא שיהי' רשאי לעשות כפי רצונו ובשלו הוא רשאי משא"כ בשל אחרים וזה נראה כוונת הקרא במשלי מה' מצעדי גבר כוננו כי לא לאדם דרכו והיינו כיון דלא לאדם בלבד דרכו אלא לכל העולם עכ"ח ראו שמה' מצעדי גבר כוננו זה ליעוד אחד ויסוד אחד שנוכל ללמוד מן היסוד הנ"ל לפי רובו אמנם עוד לימוד שני המועיל מאוד נוכל ללמוד מזה לשמור עצמו מכל חטא ופשע שאיך אעשה הרעה הגדולה הזאת חטאתי לאלקים שע"י החטא ההוא לאלקים אפשר שיעשה רעה גדולה לכלל העולם ויהי' ע"י עבירה שבין אדם למקום גם עבירה שבין אדם לחבירו ועבירה שבין אדם לחבירו קשה יותר התשובה שאפי' יוה"כ אינו מכפר עד שירצה את חבירו ועד"ז אני מפרש הקרא בקהלת תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה תהי' רעה מל הארץ ואמרו חז"ל תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי שבת וגם לשמנ' אלו שמונה ימי מילה ונראה עפ"י הנ"ל כל העולם נכלל בכלל שבעה ימי שבת והוא בנין העולם וכאשר אמרנו שבכל מעשיו פועלים על כלל העולם ועי"ז ראוי לאדם להרחיק מעבירת שהוא הנקרא בשם שמונה ימי מילה למול את ערלת לבבו כנא' ומלת' את ערלת לבבכם ונאמר ומל ה' את לבבך להרחיק מתאוות וזה שאמר תן חלק לשבעה היינו שכל מעשיך הוא חלק לשבעה והעולם נידון עפ"י כולו ולזאת וגם לשמונה ועי"ז תסובב לבבך למול אותו ולחתוך מתאוותך לשם ה' כי לא תדע מה יהי' רעה על הארץ אולי תכריע אתה את כל העולם כולו שב לחובה חלילה או תזכה להכריע לזכות, ולימוד ויסוד הנ"ל שפעולת האדם פועל ונידון עפ"י רובו יש לה עוד יסודות טובים שעי"ז יהדר לסבב את טובת חבירו ויראה להוכיח ולשוב רבים מעון כי ידע שגם לעצמו הוא עושה וכנאמר הוכח תוכיח את עמיתך שע"י שתוכיח לעמיתך גם לעצמך תוכיח ותפעל לך כנ"ל השתדל להשיב רבים מעון וכבר אמרנו שיסוד הנ"ל הוא גורם שלא יהי' אדם עומד על דעתו אלא יתערב דעתו עם דעת הבריות בכל נידון ונידון וזה יש לקרוא בכלל מסכה יינה דיין נמלץ לתורה ולחכמה והמיזוג והמיסוך היינו לערב דעות כל איש איש ואיש לערבם ולעשות מהם על ידי התערבם משקה אחד להוציא הדין והדיע' לאמתו ובזה יכנה התורה והחכמה והלימוד הד' כיון שהעולם נידון בשביל רובו א"כ אפשר שהוא זוכה גם בשביל אחר ועי"ז ישפיע מחלקו גם לעניים וירבה בצדק' ובגמ"ח הועיל והוא ג"כ נהנה הרבה פעמים בזכות אחר ובמעלתו וטובתו והיינו בכלל ואף ערכה שולחנה וזה כוונת המדרש הנ"ל שביאר חכמות בנתה ביתה על אוהל דהינו בריאות עולם שנברא בחכמה כנא' וחכמה יסדה ארך וכדי לקרב התכלית להיות נגד הפנים קרבת אלקים כדלעיל לכך בנתה אוהל מועד להיות לציור ולמופת נגד כל איש שקרבת אלקים יחפצון חצבת עמודי' שבעה חצבה ותיקנה ועשתה החכמה כה לעמודים שבעה דהיינו לפי הנ"ל שיהי' הכל תלוי' בכלל העולם ויכפר ויתקן זה על זה ויהי' העולם נידון בכלל והיינו שבעה ומפרש איך יקרא זה עמוד ומה יש מעלה ביסוד הכלל הזה אמר טבחה טבחה שעי"ז יסבב שגם אחרים יזבחו לה' ויקרבו ושנית ומסכה יינה שעי"ז לא יהי' עומד על דעתו אלא יערב דעתו ויהי' דעהו מעורבת עם הבריות ואף מעלה שלישית שערכה שלחנה וחז"ל המליצו במדרש הנ"ל טבחה אלו הקרבנות שע"י הקרבנות מקרבין גם אחרים ומסכה יינה אלו הנסכים שעי"ז יהי' אות שמנסך יינו היינו שישפוך שכלו ע"ג המזבח דהיינו כרצון הבורא ב"ה ולא יעמוד על דעתו לא נגד התורה ולא נגד חבירו ואף ערכה שלחנה זה לחם הפנים שעי"ז יתן לעניים בסבר פנים יפות וא"ש:

אמנם עדיין צריכין אנו למודע' שלא די שמעש' עבודה פועל על כל העולם הזה אלא גם על העולמות העליונים שמתקיימים במעש' העול' התחתון וזה שהמליצו חז"ל במדרש פ' ויצא והנה סלם זה המזבח מוצב ארצה וראשו מגיע השמימ' והיינו החיבור ע"י הקרבנות מוצב ארצה וגם ראשו בשמים ומלאכי אלקים הכהנים עובדי ה' עולים ויורדים בו והמופת על זה היא היציאת אש מן השמים לאכול את העולה ואת המנחה ואיך תפעול תפילת הצדיקים להשלים רצון יראיו עד למעלה למעלה ואיך ע"י המעשים קרוב ה' לנבואיו ומשלח את רוחו אליהם ובשם יקראם ובחר בכהני שלוחי דרחמנא לקבל הקרבנות ולעבוד אותם ואם כח המעשה גדול כל כך איך לא יפול לב האדם החוט' בשם לו על לבו איך ע"י מעשיו הי' יכול לפעול גדולות ונפלאות ולא די שלא פעל זאת אדרבה הלך אחור ופגם בכמה ענינים עד למעלה הלא יבוש ויכלם יציר חומר על זאת ולזה בצאת אש מן השמים ותאכל הי' ישראל בין השמחה והעצב והבוש' השמחה על שבאמצעות קרבנותיהם נתגלה כבוד המעשה ורצון ה' ולכך כשיצא אש ירונו בשמחה וגם נפלו על פניהם בבושה ובכלימה איך בכל זאת חטאו לה' וכ"ש כשישים האדם אל לבו שבאותו עת עצמו שחוטאין גם אז השגחת ה' עליהם ואינו מונע כל טוב מהם והראי' כמו שנאמר בנחמי' שסיפר גם עשו עגל מסכה ויעשו נאצות גדולות וגם אז מנך לא מנעת מפיהם ועמוד עננך עומד עליהם וגו' ע"ש והאדם יעלה על דעתו שאינו ראוי כן דבזה הוי כאילו מחזיק ידי עוברי עבירה אבל חסדי ה' הגדולים ורואה כי הבחירה היא נצרכת וגם רואה שיבוא מזה דבר טוב או בן שיוליד עושה חסד לאלפים ובזה אני מפרש במלכים במאמר אלי' ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' אלקים ואתה הסיבות את לבם אחורנית והיינו שעי"ז ידעו שהעולם מחובר ומה שנעשה בעוה"ז בשם אלקים ובטבע שגי' אלקים הוא נעשה למעלה בשם הוי' ב"ה ואתה הסיבות את לבם אחורנית ר"ל את כמו עם ר"ל שאפי' בשעה שלבם אחורנית אתה היית מנהיגם ועושה סיבובים להם לטובתם ובזה עצמו נתביישו ונפלו על פניהם, והנה החיבור הזה נלמד ג"כ במה שבחר ה' דווקא בשמיני למילואים לקרוא לאהרן ולבניו דשבעה הם ימי העולם אבל השמיני הוא למעלה מן הטבע והיינו שקרא אותם מלמעלה וזה שדרשו חז"ל תשלח נערותי' תקרא דקאי על יום השמיני שקרא לאהרן והיינו דמסיים על גפי מרומי קרת היינו למעלה מן השמים ובזה עצמה תפרסם שאפי' הפתי יראה זה כיון שבעיניו יראה ולזאת גם פתי יסור הנה וגו' ועזבו פתאים וחיו היינו חיות הנצחיי כי סכל אדוק ומחובר כיון שפועל על למעלה וא"ש הכל:

והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני וגו' יש לפרש ע"ד הנאמר במדרש בפ' קדושים העליונים שאין בהם יה"ר די להם בקדושה אחת אבל התחתונים שיש בהם יה"ר הלואי ויעמדו ב"ב קדושים והכוונה על הגדרים וסייגים שאין להם שייכות בעליונים הואיל ואין בהם יה"ר לכך עושים דברו לשמוע בקול דברו משא"כ בתחתונים שצריך חיזוק וסיוע וגדרים כדי שיוכל לעמוד ולכך אמר והתקדשתם בבנין התפעל להורות על חיזוק הפעולה שרק ע"י חיזוק הפעולה אפשר שיהיו קדושים כי קדוש אני ר"ל רק השי"ת אפשר לו להיות קדוש ולעמוד בקדושה אחת:

תוכן העניינים

מהרם שיק על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה