מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק
ספר דברים · פרשת שופטים
צדק צדק תרדוף למען תחי' וירשת את הארץ וגו' יש לפרש ע"ד שאמרו כל דיין שדין דין אמת לאמתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית דייק דין אמת לאמתו דבכל דין צדק אפי' שלא לשמה ג"כ יש בו קיום העולם וישוב וחיות העולם תלוי בו וארץ במשפט תעמיד אמנם חי אפשר לומר שנעשה שותף להקב"ה שהשי"ת ברא לא לתכליתו אלא לטובת העולם ולכך שפיר אמרו שאם עושה הצדק בעבור הצדק דיין אמת לאמיתו אז נעשה כשותף להקב"ה וזה הפי' צדק צדק תרדוף שתרדוף הצדק למען הצדק אז יהי' לך תרתי שבזה תחי' ותקיים חיות העולם וגם עי"ז וירדת הארץ שנעשית שותף להקב"ה וזה שאמר צדק צדק תרדוף למען תחי' וגם עי"ז וירשת הארץ או יש לפרש נמי דהנה דרך איש ישר להחזיק לכל בחזקת תם וישר כל זמן שאינו מבואר ומוחזק לו אחר בהיפך כנאמר הוי דן את כל האדם לכף זכות ובהיפך העיקש רואה בכל אדם שהוא עיקש וכל הפוסל במומו פוסל עד שאיש תהפוכות אינו מאמין לשום בני אדם וסובר לכל אדם שהוא עיקש ועד"ז אני מפרש כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם שכל כך הם מהופכים עד שלא אמין בם שסוברים אין אמון בעולם כלל ואם אמנם אנשים כאילו הם אנשי עיקש ומזיקים לעולם יש בהם מעלה שע"י אנשים כאילו יש להוציא תרומות אנשים עיקשים בדבר המשפט הרמאים בדין והו"א שאנשים כאלו ג"כ ישבו במשפט ובאמת אנשים כאלו הם רשעים ובחייהם נקראים מתים ואיך יגרמו הם קיום וירושת העולם וזה שאמר לאחר שצוה על מניית השופטים אמר צדק צדק תרדוף ע"י צדק תרדוף צדק ולא ע"י אנשים עיקשים הנלוזים בומעגלותם ועי"ז למען תחי' בעצמך וגם ירשתה את הארץ ותקיים העולם.
בהפטרה בפ' הנ"ל בישעי' סי' כ"א אנכי אנכי היא מנחמכם ומי את ותראי מאנוש ימות מבן אדם חציר ינתן ותשכח ה' עושך נוטה שמים ויוסד ארץ ותפחד תמיד וגו' ואיה חמה המציק וכו'. ונראה בעז"ה ולבאר עוד מדרש ילקוט שנאמר מי את הלא אמרת בי מי כמוך באלים ה' וגי'. ונראה בעזה"י ונקדים לבאר מה שנאמר בפ' שופטים שום תשים עליך וגו' מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי וחז"ל אמרו שום תשום עליך שתהא אימתו עליך, ונראה בביאור בעזה"י המלך יש לו ב' תכליתים אחד אולי ירצה אחד מן שאר המלאכים ללחום עמם וליטול את שלהם ובאין פשע רבים שרי' וקדרה דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי ולזאת צריכין מלך דוגמת שאמרו בני הגלעדי ליפתח ותכלית הב' הוא למען לא יזידו לעשות הרע נגד ה' ותורתו וכמו שנאמר בימים ההם אין מלך לישראל איש כל הישר בעיניו יעשה וזה צורך גדול בכל ע כמצווה עלינו הוכח תוכיח את עמיתך וגו' כי אין אדם רואה נגעי עצמו אפי' הרוצה ללכת בדרכי ה' וכל שכן באיש הרוצה לעבור ולא איכפת לי' ברצון הבורא ב"ה ובזה עצמו שרפי' הרוצה לילך בדרכי ה' צריך תוכחה משום שאיני רואה נגעי עצמו מזה עצמו תוכל לידע שגם אתה כמוהו שצריך תוכחה ועי"ז גם אתה תקבל תוכחה וזה שאמר הוכיח תוכח את עמיתך היינו עם שאתך בתורה ובמצות ואפ"ה צריך תוכחה משום דאינו רואה חובה לעצמך א"כ מזה תדין גם עליך אבל לא תשא עליו חטא שתסבור ותאמר שחברך אינו רוצה ללכת בדרכי ה' ותגבה עליו החטא ועי"ז לא יהי' תוכחת חבירו סיבה שתקבל אתה תוכחה וגם שבאופן הנ"ל שתחזיק אותו לאיש כשר וישר אלא שטועה קרוב יותר שיקבל דבריך משא"כ אם תחזיקנו כעובר במזיד, וכל זה אם מוכיח אדם אחד לחבירו אבל מלך ישראל אשר יראתו מוטלת על הבריות גם רשעים מעביר כנאמר מלך מזרה רשעים וישת עליהם אופן והנפקא מיני' אם הוא לתכנית הראשון שהוא חיצוניי לתכלית הפנימי שאם יהי' להנגלית החיצוניי לעמוד בפני שאר אומות ומלכים הרוצים ללחום עמהם אין נפ"מ אם הוא מישראל או מעם אחר כל שהיא גבור ואיש מלחמה הלא טוב לזה אמנם אם התכלית כדי להעמיד הדת על התלה אז בעינן דווקא שיהי' איש יהודי כשר וישר וע"ז צוה ה' לידע שלנו בני ישראל א"צ למלך ללחום כי ה' ילחם לנו יה' איש מלחמה ה' שמו ולא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' רק לתכלית הזה להעמיד הדת על תלה נעמיד לנו יולך:
וזה שאמר כי תבוא אל הארץ וירשתה וישבת בה לאחר ירושה וישיבה שאין לכם צורך למלחמה שקודם כבושה לא ימנו מלך שלא יאמרו שיש בו צורך למלוכה אלא לאחר ירושה וישיבה אז שום תשים עליך מלך הנה התכלית יהי' מקרב אחיך תשים עליך מלך ר"ל משום התכלית הפנימית כרי להעמיד הדת על תלה וממילא עי"ז לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר בא אחיך הוא דמצות ואדרבה מלכה ושרי' בגרים אין תורה ולזאת לא תוכל למנות אלא יהודי ואמנם אין רצון השי"ת שיהי' שמירתנו התורה והמצוה מכח יראת המלך אלא ע"י שתהי' אימת המלך עלינו נלך ונבוא מזה לידי ק"ו אם לפני מלך ב"ו כך לפני מלך מלכי המלכים לא כ"ש דוגמת שאמר ביב"ז אם ממליכין אותי לפני בו"ד שאם מיתתנו אין מיתתו מיתת עולם כך כיש לפני מלך מלכי המרבים יאם אמנם נובע הדם לירא יותר, מבשר ודם החלש ממלך מלכי המלכים הקב"ה וכמו האמר ריב"ז לתלמידיו בברכות דף כ"ח ע"ב הנ"ל הלואי ויהי' מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם תדעו אדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם אע"ג שעיני ה' משיטטות בכל העולם, והנה המלך שהוא למעלה גבו' מכל העולם מסתמא אין עליו יראת בני אדם אלא צריך שיהי' עליו יראת שמים ככה ביקש הקב"ה מאתנו שתהי' בנו יראת שמים וכדרך שבירך ריב"ז לתלמידיו הנ"ל, ולזה נראה שרמזו חז"ל שום תשים עליך מלך שתהי' אימתו עליך היינו שהאימה שהוא מתירא רק מהקב"ה ואתה מתירא ממנו זה יביאך שתהי' גם עליך דוגמת יראה זו דהיינו יראת שמים מזה שעליך היינו הקב"ה, וזה הוא עיקר, והמלך רק להתעוררת ולכבוד התורה והמצות לירא להרוס או לעקור שום דבר דוגמת שומרי המשכן והמקדש והואיל והשמירת התירה של המלך פיעל על כלל ישראל להחשיבה ולהראות כבידה ולנער רשעים מן הארץ ולזאת אפשר שנאמר ונצטווה ליכתוב ב' תורות היינו תורה של עצמו ותורת הכלל שהב' הם תלוים בו ועי"ז ילמד ליראה את ה' ולא יסבור הואיל שהוא פועל יראת ה' על הכלל והמזכה את הרבים אין חטא בא על ידו דלפי הנראה זה דווקא אם עושה זה לשם שמים לזכות את הרבים אבל אם הי' זה לשים פני' אחרת אין הכלל הזה כלל כן יש לומר וממילא בדבר המלוכה שהוא לו לתפארת צריך יראת שמים גדולה שיעשה זה רק בשביל ה' כמו שכתבתי במקום אחר על משנה א' פ"ב דאבות איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהוא תפארת לעושי' אז צריך גם דרך הישר בירור אם עושה כרצון ה' ולכך אע"ג שכותב לו ספר המשנה התורה צריך הוא שילמד ויקרא בי כל ימי חייו ויש לפרש שע"י ספר השני וכמו שכתבתי הטעם יבין ויקרא מזה שכל חיי הדור ההוא אם הם טובים או רעים תלוים בו ועי"ז שבידו הכרעת כל הדור ילמד ליראה ולבלתי רום לבבו מאחיו שיסבור שזכות הרבים תלוים בו וגם לא יבוא חטא על ידו [ויהי' מ"ם מאחי' מ"ם הסיבה כלומר בשביל אחיו ועל ידיהם שיזכה אותם לא ירום לבבו לחשוב שאין חטא בא לידו וזה לבלתי סור מן המצוה] לבלתי סור מן המצוה ימין או שמאל אלא לעולם יהי' ירא ה' אולי הי' בו גם שום פני' ואין שום אדם רואה חובה לעצמו ואפשר שזה בעצמו הכוונה שלא ירום לבבו מאחיו שלא יהי' לו שום שני' וחשש כבוד ועי"ז באמת יהי' משומר כהלכה דמזכה רבים אין חטא בא על ידו:
וכבר ראוי לאדם לידע שהצרות הם רק שלוחי השמחה וכנאמר הוי אשור שבט אפי וגו' וכל השינויים בעולם הם בשביל ישראל דאין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל ואין טובה בא לעולם אלא בשביל ישראל ואע"ג שאין אנו רואין זה ולפעמים יש צדיק ורע ורשע וטוב, לו כבר דיברו ע"ז וכבר אמרו שאנשי כה"ג אמרו הן הן נוראותיו הן הן גבורותיו שהקב"ה רוצה ומאריך אפו עד עת הידוע לא' לבדו וישראל בעצמם הכירו זה גבי גאולת מצרים שראו איך ברגע נתהפך הגלגל ועד אנה ה' ראה בעלבון ישראל ואמרו ישראל' בעצמם מי כמוך באלים ואמרו חז"ל מי כמוך באלמים והלא ה' הוא הוא אשר היי וכשם שהגלות אז והצער והעוני הכל הי' בהשגחה עד עת קץ ככה הוא עתה וכשם שאז ממש ישראל נתיאשו מן הגאול' וסברו כיון שלא פקד ה' את ישראל עד כה שוב לא יפקוד ואדרבה בא אז הישועה ככה יהי' בגלות זה האחרון וכמו שאמר הבעל עקדה בפ' ואתחנן על פסוק השמע עם קול אלקים חיים או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי וכו' עיי"ש. חכו ממתקים וכולו מחמדים וזה שאמר להם ע"י הנביא ישעי' אנכי הוא מנחמכם כשם שאז לא עלה על דעת שיקח ה' את ישראל או שישמיע בסיני דיברות אנכי ואפ"ה הי' ככה יהי' זה וזה יהי' תנחומכם אפי' בעת הגלות שהרי אנו בעצמינו אמרנו וענינו מי כמוך באלים ה' ואמרו חז"ל דמי כמוך באלים באלמים שהקב"ה רואה ושותק והן הן גבורותיו ונוראותיו וכיון שכן מי את ותראי מאנוש ימות וגו' ותשכח ה' עושך נוטה שמים ויוסד ארץ דהיינו שהקב"ה ברא עולם בשביל ישראל ובעבורם הוא נוטה שמים וחסד ארץ שאין ברכה בא אלא בשבילם דהיינו נוטה שמים ויוסד ארץ היינו הפורעניות שהם כעפר הארץ הכל זכות ישראל וכאילו ישראל הם הנוטים שמים ומייסדים ארץ וכיון שכן למה ותפחד תמיד כל היום מחמת המציק וגו' ואי' חמת המציק שר"ל שתבחין שאין חמתם בהם אלא החמת הוא בא מלמעלה ומכח מעשיהם והיינו ואי' חמת המציק והם רק כלי, זעמו של הקב"ה ולזאת לא תפחד מאנוש ימות אלא מהקב"ה כי ממנו מצעדי גדר כוננו:
והעיקר הכל תלוי ביראת ה' ודוד המלך ע"ה ביקש בתהלים כ"ז אמר אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' ובמדרש יש שלמה ביקש שתים ריש ועושר אל תתן לי ואו' ודהע"ה אני אין מבקש אלא אחת ועוד אמרו שם במדרש וכי אחת הוא שואל הלא מבקש הוא הרבה אמר דוד המלך ע"ה ממך למדתי שאמרת ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' ובקשת הרבה ללכת בכל דרכיו וגו' עיי"ש והביאור נראה בעזה"י באמת הנסיון העוני והעושר הוא גדול מאוד וכמו שאמר פן אשבע וכחשתי וגו' ופן אורש ואתפוש את אלקי וגו' אמנם הנסיונות האלה הם דווקא אם הגוף והנפש הם נפרדים ואינם מתאחדים אפי' אם יש לנשמה יד העליונה וכובשת את הגוף מ"מ יש לחוש טובא שלפעמים יגבר הגוף וצריך לבקש מה' שלא יביאנו לידי נסיון כמו שאנו מבקשים בכל יום ויום א"כ שפיר ביקש שלמה המלך ע"ה שתים שלא יבוא לידי נסיון ריש ועושר אל תתן לי אבל דוד המלך ע"ה אמר שהוא אינו. מבקש אלא אחת דהיינו שיהי' הגוף נתון תחת הנשמה ויתאחדו שיהי' לגוף טבע שני לעשות רק רצון הנשמה ואז אין חשש בין בריש ובין בעושר ולזה אמר אחר אחת שאלתי מאת ה' כי על זאת יתפלל כל חסיר אליך אבל תפילה זו אינו כשאר תפילות שהם ביד ה' אלא אותה אבקש שזו צריך האדם לעשות ולהשתדל שהרי הבחירה חפשיית וזה דבר בחיריי אלא שצריך סייעתא מן השמים וזה שאמר אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי שכל חיותי אפי' חיי הגוף שנקרא ימי חיי יהי' שבתם וקימתם בבית ה' ולחזות בנועם ה' ר"ל שאז שהגוף והנפש יתאחדו אז יראה בנועם ה' ויבקר בהיכלו:
בהפטרה אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותראי מאנוש ימות וגו' ותשכח ה' עושך נוטה שמים ויוסד ארץ וגו' ההמשך צריך ביאור, ונראה שהנביא בא לעורר אותנו שהשי"ת מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית אפי' בדברים שהם נתונים בטבע אין מזל וטבע לישראל כשעושין רצונו של מקום וזה הוא סימן אהבה לנו ולולי שהשי"ת משגיח בכל עת ומשנה עיתים ומחליף את הזמנים כשירצה הי' הבריאה וטבע העולם פעמים לרעה כמו שידענו מהרבה עניני הטבע שמיועדים לרעה לולי ה' משדד ולולי זאת לפעמי' הי' הצדיק אובד בצדקו ואין זה מסכים עם צדקות ה' וה' צדיק בכל דרכיו ועכ"ח שזה יצדק רק ע"י שהקב"ה משמר ומנהיג את העולם ומי שאינו ראוי לענוש רוח והצלה יעמוד לו ממקום אחר וכן פי' העקדה צדיק ה' בכל דרכיו וחסידי בכל מעשיו צדיק בדרכיו היינו הטבע ואפ' מה שאפשר לגרום רעה כי חסיד ה' בכל מעשיו דהיינו ע"י השגחה והנביא ישעי' אמר הלא תדעו הלא תשמעו אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ וגו' והיינו מכח שהשי"ת בורא קצות הארץ מה שמקצין ומאבד מלשון וקצותה את כפה וגו' היינו דברים המזיקים עכ"ח הוא מלמדינו שאלקי עולם ה' וגו' שה' מנהיג ומשדד וכמו שמסיים שם מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר דאל"כ זה נגד דרכי ה' הידועים לנו זה מופת לימודיי על השגחת ה' בכל עת עוד הביא העקרים מופת לימודי כיוצא בזה ממה שאנו רואין שכל ענינים של הארץ הולכים וכלים ומשתנים ונפסדים באיש ואפ"ה קיימים במין ועכ"ח שיש דבר הקיים לעולם, הבוראם ומחזקם ונותן להם קיומם בכל עת ואי אפשר לומר שזה נותן ע"י שמים שגם השמים נהי שאינם כלים מ"מ כינוים ומשתנים ועכ"ח שהשי"ת הוא המקיימם עי"ש כל אלו מופתים לימודים אבל יש לנו מופת חושיי מקיום ישראל כמו שאמרו חז"ל שה אחת בין ב' זאבים ואומות הגדולים כולם כלו ולא נודע אי' הם רק ישראל נשארו וזם מופת חושיי אשר אפי' אוה"ע החוקרים ורוצים באמת מודים זה שהוא אות על השגחה פרטיית של השי"ת על ישראל ועכ"ח שעוד ידו נטוי' עלינו וכיון שיש לנו אותות ומופתים על השגחת ה' על, העולם ובפרטיית על הישראל אע"ג שאנו בגלות ולא לחנא וביד הקב"ה נס לשקר אלא כדי למלאות את דבריו שצוה עלינו ע"י נביאיו שעוד ירחם ה' על עמו ובא לציון גואל וזה נראה כוונת הנביא הנ"ל שאנכי אנכי ר"ל במה שהשי"ת הוא משגיח עלינו וידו נטוי' עלינו ונצב עלינו על חומת אנכי הוא מנחמכם ועי' באפיקי יהודה בדרוש, מה שביאר על לשון אנכי ובדברים הנחמדים הנ"ל דברי מרן המחבר זצלה"ה מה נמלצו אמרת המדרש על פסוק ויותר יעקב לבדו הה"ד אין כאל ישורון מי כאל ישורון כדכתיב ונשגב שם ה' לבדו ביום ההוא כך ויותר יעקב לבדו מובא בס' הקדוש כתב סופר עה"ת והוא לכאורה תמוה אך בדברים הנ"ל מובן דידוע שבגלגולי סיבות של אבותינו אי"ו ע"ה נרמז ונצפן כל הקורות אותנו עד היום האחרון כי מעשה אבות סימן לבנים וזה מרמז הקרא הנ"ל דיעקב לבדו נותר על הבחינה הנ"ל דהאומות הגדולים. ארזי הלבנון עברו ונענשו חלפו ואבדו מן ארץ החיים והתבוננת על מקומם ואינם אך יעקב לבדו נותר אף כי קטן יעקב ודל והוא שה בין הזאבים כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והוא מופת חושיי כי ה' בקרב הארץ וזה כוונת המדרש ויותר יעקב לבדו הה"ד אין כאל ישורון היינו קיום ישראל מופת ומוכיח על השגחת וגדלות אלקינו יתברך כדכתיב ונשגב ה' לבדו ביום ההוא פי' כמו שעל ידי שהאלילים כליל יחלופו יתעלה שם ה' אלקינו ית' לעתיד כן ויותר יעקב לבדו גם זה מעיד על מעשה ה' כי נורא הוא עוד כל ימי הארץ זמן הזה עד זמן העתיד והבן] וע"ז אמר הנביא מי את וגי' ר"ל וכי אין אתה מכיר עצמך וכל עלילותיך ומעשים שעברו עליך שאתה מתיירא מאנוש ימית וגו' ותשכח ה' עושך וגו' נקט לשון הווה שהשי"ת עושך בכל עת ומביא ראי' על השגחת ה' מהא דנוטה שמים ויוסד ארץ ואמרו חז"ל למה נקרא שמה ארץ שרץ לעשות וכו' והיינו שקרא לה ארץ על שהולכת ומשתנת וכלה ואפ"ה ה' יוסד אותה בהווה ואין לומר שבא משמים שהרי גם הם נוטים ותפחד תמיד כל היום בכל עת ועונה בפחד מהקרובים עליך אשר כונן להשחית ואי' חמת המציק אי' הם ואי' אתה ועכ"ח תוכל לידע שהשי"ת עושך וממילא זה ינחמך וא"ש וכיון שהכל לנו בהשגחה צריכים ג"כ אנו לראות על דרכינו ואני לדודי ודודי לי והארכתי.