אור ברסלב
מהרם שיק על התורה ספר בראשית › פרשת ויצא

מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק

ספר בראשית · פרשת ויצא

פרשת תולדות

ויצא יעקב וגו' ויפגע במקום וגו' עי' פרש"י ולפי הנ"ל בפ' תולדות היא הי' עיקר הכוונ' אשר מצדה עשה יעקב כל התחבולות וראה ליקח הבכורה והברכה ויקח מאבני המקום וגו' עי' פרש"י שהיו אבנים מריבים וכו' יש לפרש כי יעקב כשהי' בשדה במקום אשר לא עבר ולא ידע אותו והי' ירא מחיות רעות וליסטים סמך עצמו והתתדיין לבטוח על השגחת ה' וטובו ולא על זו בלבד שם מבטחו אלא ג"כ השתדל לעשות הצלות מה שהי' בידו כדרכו גם בשובו מארם ועל זה כיון לדעת חז"ל באבנים שתמך יסודותיו שנקראו ומכונים בשם אבנים על השגחת ה' ומעשה ידיו ושניהם הי' במקום ההוא כי שם הי' עיקר מקים השגחת ה' ואלו מריבים זה עם זה כי הם שני צרות עד שעש' אותם הקב"ה אבן אחת כי גם המעשה ידיו יהי' בהשגחת היה

והנה סולם מוצב וגו' י"ל דקאי על שפע הנבואה אשר עיקרה במקום הקדוש ירושלים אשר בחר בה יעקב כי הוא סולם מדרגות וע"י הנבואה מוצב ארצה כי אלמלא נבואה המדרכת בדרך אשר יאתה הי' הכל הולך בחושך כי אין זה בשכל אנוש לברר מעשה אשר הוא טוב וישר לגמרי וראשו מגיע השמימה כי אין איש על הארץ אשר יוכל להשיג אותה כמו שאי אפשר לילך מארץ עד השמים רק רצון ה' המשפעת זה, ומלאכי אלקים וגו' ר"ל שהשגת הנבואה היא למעלה כי סוף המדרגות של נבואה היא מה' עצמו ולא ע"י מלאכים דוגמת נבוא' משה וישראל בשעת מעמד הר סיני ולכך מלאכים צורך מלאכים לעלות קודם כדי לידע זה עי' ברמב"ם במורה ח"ב פמ"ה והנה ה' נצב עליו דהיינו המדרגה שאין למעלה ממנו דהיינו עת מתן תורה רק שלכך לא ניתן התורה לאבותינו כי התורה נקנית ע"י הקבלה איש מפי איש וקבלה צריכה להיות רבים מכבים ולכך אמר לו ה' אחר שיהי' זרעך כעפר הארץ אז נברכו בהם כל גוי הארץ ר"ל ע"י מ"ת שיהי' מפורסם גם לאוה"ע וכמו שבארתי במקום אחר ויש עוד לכוון בזה החלום רמז כי יעקב הי' לו צער כי גורש מהסתפח בנחלת ה' ומבית מדרשו של אביו ורשע זה שקט על שמריו ומזה יהי' מקום ויד חלילה להסתפק בהשגחת ה' כאשר כבר התרעמו ע"ז ירמי' וחבקוק ואסף ועי' בעקרים מ"ד פי"ג לזה ביאר ה' לו ראי' על השגחת ה' והוא כי ביאר החובת הלבבות בשער הבחינה כי טוב ויפה הוא לעולם שלא יהי' כלם עשירים וכלם עניים ואלמלא היו כלם שווין נתפרד החיבור הכללי וע"י שאינם שווין כלם נאגדים יחד ואיש רעהו יעזורו ואז כלם יחד והפרטים רק כאברי' והנה זה עכ"ח נעשה בהשגחה דכל דבר שבמקרה אי אפשר לכוון בו תכלית דכמו שהמקרה קרה להיו' מקצת עניים ככה אפשר שיקרה כלם עשירים וכיון שלעולם לא הי' כלם שווין עכ"ח הי' זה בהשגח' ולתכלית ישיבת העולם ועפי"ז יש לפרש פסוק בקהלת ה' ז' אם עשק רש וגו' אל תתמה על החפץ וגו' ר"ל שתרצה להכחיש החפץ ה' במעש' ידיו כי גבו' מעל גבו' ר"ל הא דיש עולם גבו' מעל גבו' שומר זה ר"ל תסתיים מינה כי הכל בהשגחה וזה הכונה והנה סלם ר"ל דהעולם הוא לעולם כסולם ועי"ז מוצב ארצה וממילא מוכח שראשו מגיע השמימ' וע"י ה' הוא וזה מלאכי ה' דהיינו הדורשי ה' עולים ויורדים בו ר"ל שרואין כי זכרם יעלה לפני ה' והוא יורד עליהם גזרתו מן השמים והנה ה' ניצב עליו ר"ל ע"י ראיית נבואה:

והנה ה' נצב עליו וגו' ר"ל שהוא אין צריך לראי' זו כי ה' נצב עליו על יעקב וראה זה בעין נבואתו ואם הפי' עליו על הסלם הכונה שהקב"ה משער מעמד האדם ושכרו בעוה"ז ליתן לו שכר טוב לעוה"ב ואין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' והבטיח לו הקב"ה הארץ אשר צער לו שגירש ממנו שיברכו בו כל משפחות האדמה ולא יאמרו לסטים הם שכבשו דבר שאין להם תביעה עליו אלא כיון שיראו שאני נותן ר"ל שלא כדרך הטבע יברכו בך:

והנה אנכי עמך וגו' יש לפרש שכוון להודיע שאין הגלות הזה על חטא שקדם לו כי אנכי עמך ר"ל שאתה עובד אותי וא"כ כיון שאין זה לעונש רק או לנסות או להרבות שכרו מחויב הקב"ה להשיבו למקום לקיחתו ולא יעזוב אותו בח"ל ואפשר שכיון להודיע שג"כ בגלות מצרים ישמרהו בכל אשר תלך כולל כלם והיינו והשיבותיך וגו' היינו קבורה בארץ ויש לפרש עוד והנה אנכי עמך דהיינו אפשר לפעמים שהקב"ה מברך לבנים בעבור אבות הצדיקים וכן מצינו אבות מברך בעבור בנים ופרשתי בזה תפילת ר"א בברכות והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ר"ל מצד מה שהי' לפנינו האבות ומצד מאחרינו הבנים אבל כאן אלו הי' בזכות אבותיו כבר הי' עשו נכלל עמו ע"ז אמר לו והנה אנכי עמך בזכותך:

ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי תלה בענותנותו בקדושת המקום ולא בידיעתו או שע"י הראי' הזאת במראות הנבואה כבר נכזבו כל הידיעות אשר השכיל מקודם מצד המופת וזה אמר ואנכי לא ידעתי שכבר נער מכל הידיעות ונחלף לו הידיעה בראי' שראה כי ה' במקום הזה:

אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי וגו' יש לפרש דהנה קודם התגלות ה' אל אבותינו וידעו ה' עפ"י המופת המחקר אבל לאחר שגלה ה' את עיניהם וראו במראות אלקים אז ראו כי הידיעות האלה כלם כלא היו כמ"ש הכוזרי ושהדבר הזה למעלה מחקירה אנשיית וע"ז כיון שיש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי אלא ראי' ממש בעין הנבואה:

וירא ויאמר מה נורא המקום הזה ובמדרש ובקינות יש ויקונן אין זה ונראה לפרש דהנה קדושת המקום הוא מב' בחינות עיין בס' החינוך פ' תרומה מצד עצמו ומצד העובדים שם ובשעת חרבנו נשאר קדושת המקום מצד עצמו ונסתלק קדושת העובדים ואז ראוי לקרות רק בית אלקים שאין לאחרים חלק ובאמת אלמלא יש נמי קדושה מצד העובדים לא השפיל שכינתו למטה כי השמים כסאו וארץ הדום רגלו ואיזה בית אשר תבנו וגו' ולזה אמר אין זה כי אם בית אלקים דהיינו בשעת החרבן וזה ר"ל לבית אלקים שער השמים נכון ומיועד לכך ולכך סילק הקב"ה שכינתו לרקיע וא"כ א"ש שיהי' זה קינה עוד י"ל על דרך אחר שאמ' דוד הע"ה תהלים ט"ו מי יגור באהליך מי ישכון בהר קדשיך וכן תהלים כ"ד מי יעלה בהר ה' דהכונה דהעומד נגד השגחת ה' ממש איך לא ירא ויפחד ממלך הכבוד אשר הוא משגיח על נגלהו ונסתרו ולזה אמר מה נורא המקום הזה אין זה ר"ל אין זה ראוי אלא בית אלקים ר"ל מלאכים כי מי יכול לשמור מכל חטא:

אם יהי' אלקים עמדי וגו' יש לפרש שלא נסתפק בנבואתו אלא נסתפק האופן השימור אם יהי' באופן שישמרהו ה' מכל צרה על דרך הטבע או ישים אותו כנחושה לסלע ולצור:

ותקרא שמו ראובן וגו' עי' פרש"י ובמהרש"א בעין יעקב ונ"ל דהנה כתב הרמב"ן דחלילה שיהי' הבן בן שנואה וכן אם נולד מפעם הראשון הי' בן תמורה ולא מעלי וכיון שהבן טוב עכ"ח שאין יעקב שונאה וע"י זה מוכח כי בעלי אוהב אותי:

הפעם אודה ה' וכו' בגמר' ת"ק דברכות מעול' לא הודה אדם עד לאה ע"ש ויש לפרש כי הודאה לה' הוא ממש כתפילה כי עיקר התפילה כבר כ' העיקרים מ"ד כי הוא כדי שיעשה האדם עצמו ראוי לקבל שפע ע"י הודאתו כי מיד ה' הכל מוסיפין לו שפע וא"כ לעולם הודאה נמי כתפילה שע"י הודאה נמי מוסיפין לו שפע שבע רצון וא"כ אין ראוי לקרות זה הודאה לפי מה שאנו מבינים בלשון הודאה רק לאה שע"י הודאה פסקה מלילד ולכך שפיר יש לקרוא זה בלשון הודאה:

הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני ואמרו במדרש שאמר אז יעקב שיר המעלות דתהלים אמרתי לפרש בעזהשי"ת יעקב אבינו כאשר שם אל לבו כל הטורח ההוא שעשה בעניני צורכי קניני עוה"ז נפל פחד עליו אם לחיי עוה"ז כך לחיי עוה"ב על אחת כמה וכמה ואיך ראוי לטרוח בעניני עוה"ז ואמר את אשר הי' מקנך אתי ומתי אעשה גם לביתי לבית ה' דהיינו עוה"ב כנאמר בצדיקים שתולים בבית ה' על עוה"ב אמנם זאת השיב אל לבו הדרך למצוה והמסייע והמוביל למצוה הוא ג"כ מצוה ומעניני עוה"ז עולים לעניני העוה"ב והמתעסק בצרכי עוה"ז כדי שיוכל לעבוד ה' ולגדל בניו לתורה ולעבודה וליראת שמים וכל שכן ביעקב אבינו להעמיד שבטי ה' ולבנות בית ישראל שעל ידי זה יבנה בית ה' אז גם עניני חול נעשים קודש והם מעלות לעלות לבית ה' ובזה נתיישב דעתו והתחיל לשורר בשיר המעלות דוגמת השירי מעלות שניתקנו לט"ו מעלו' דבית המקדש וזה אפשר רמז של המזמור שיר למעלות שמיוחס ליעקב מאין יבוא עזרי דהיינו שהי' דואג והתנחם בזה שמאין יבוא עזרו אע"ג שזה הוא אין אפ"ה יהי' לו לעזר וה' עשה שמים וארץ שיהי' הארץ עזר לקנות עבודת השמים:

תוכן העניינים

מהרם שיק על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה