אור ברסלב
מהרם שיק על התורה ספר במדבר › פרשת חקת

מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק

ספר במדבר · פרשת חקת

פרשת קרח

במדרש זאת חקת התורה ר' יצחק פתח כל זה כסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני אמר שלמה על כל התורה כולה עמדתי ועל פרשה זו של פרה כיון שהייתי מגיע בה הייתי דורש בה חוקר בה ושואל בה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני הדקדוקים כבר מבוארים במפרשים ויש עוד במדרש זאת חוקת התורה זה כלל ויקחו אליך פרה אדומה פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט וזה צריך ביאור באיזה יחוס תלוי' התורה מס פרה אדומה והנראה בעזה"י דהנה האדם הוא בעל בחירה ואין אדם נמשך משום אחד מהקצוות אלא הוא בעצמו יכול לילך לו לפי דעתו אפי' הוא רע בעצם וכנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמנם זה חובת האדם ויקרו וחשיבתו להכניע את יצרו ותאותו ולעשות רק הטוב וכמו שלמד אותנו מריש ומראש צורים אראנו שאמר השי"ת לנחש שהוא הדעות של יצר הרע הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב דהיינו הוא ישופך שאם האדם ישוף וישבר את היצר ראש יהי' לראש לכל באי עולם אבל אתה תשופנו אם אתה תשבר ותכבוש את האדם הוא יהי עקב והתחתון של כל הנבראים ואם תזוח דעתו אומרין לאדם יתוש קדמך אמנם במה יקנה ראשית ומעלה זו בכלי המלחמה הלא מבואר בכמה מקומות שהחורה הזאת היא תכניע היצר ואמרו חז"ל בראתי יצר הרע בראתי תבלין כנגדו ואמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש והתורה היא תטהר את האדם חלאת היצר וכשם שבאה הפרה אדומה ליטהר מטומאת הגוף כך התורה מטהרת מטומאת היצר ועונות וזה שאמר שאין בכלל אלא מה שבפרט אבל התורה תוסף במעלתה שלא די שהיא מטהרת מן החטאים שעברו אלא שתטהר ותפעול על הגוף ותקנה בו קדושה שלא יחטא ולא יטמא גם להבא וכל שמוסיף על טרחא וכל שקונה התורה בטרחא יתירה זה עצמו תקנה באדם אהבת וחשיבות התורה ומראה לכל שהיא חבלו בנעימים מכל חיי העוה"ז ע"י העסק בה נקבעת ותוסף יראת ה' בלבבו ובזה מובן מה שפרש"י בפ' בשלח על פסוק שם שם לו חוק ומשפט ששבת ופרה אדומה ודינין ניתנו במרה שקשה מאי ענין פרה אדומה למרה אמנם במרה בא הקב"ה להרגיל עמו ישראל ולהראות כי נופת תיטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה ובהיפך הדרך הטוב תחילתו מר וסופו מתוק וסוף הכבוד לבוא בעוה"ב שבזה עצמו שהוא מוותר על עוה"ז בשביל עוה"ב מראה אמונתו בעוה"ב וביום שכולו שבת והתקוה בזה מטהרו ומדריכו בדרך הישר וכמ"ש חז"ל אם רואה שיצרו מתגבר עליו יזכיר לו יום המיתה והטרחא והמרירות שיש לקנות דרך הטוב הוא כדי לטהרו מחלאתו והיינו שפי' חז"ל ששם שם לו חוק ומשפט דהיינו שלמד להם הדינין ומזה יראה שהדין נותן לשלם טוב לטובים ורע לרעים ואם אנו רואין לפעמים צדיקים שמגיע להם כמעשה הרשעים עכ"ח נקווה ליום שכולו שבת ונדע שהטורח והסבל הוא רק כמעשה פרה אדומה לטהר מחלאת וזוהמת הנחש וזה שאמר שם שם לו חוק ומשפנו דהיינו דינין ושבת ופרה אדומה ושם נסהו אם הדברים מסכימים על דרך הדין ועכ"ח ששבת הוא המתקן הכל וכאן רק ענין פרה אדומה לטהר מזוהמת הנחש וטומאת הנפש:

אמנם התורה לה יד ושם בכפלים כדאמר רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך ונאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא דאם התורה היא רק מרפא לגוף הושפל כבוד התורה שבאתה רק להשלים החסרון ואם לא הי' אדם חוטא לא הי' צודק אלי' וגם בזה תנתן יד לפושעים וכמו שאני מפרש דברי המדרש בפ' בראשית והארץ היתה תוהו אלו מעשיהם של רשעים ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים ואין אני יודע באיזה מהן חפץ תלמוד לומר וירא אלקים את האור כי טוב הוי אומר במעשיהן של צדיקים הוא חפץ וצריך ביאור מאי קאמר ואין אני יודע באיזה מהן חפץ ועוד דקדוקים המבוארים ואמרתי לבאר בעזה"י הרשעים ואפקורסים מודים במעלות התורה שהיא מדרכת להועיל ומטהרת ולזאת פקרו ואמרו שלפי הדורות ההם היו צריכין לתורה הזאת אבל השתא אכשר דרא ואין צריכין לזאת אבל רוח שקר בפיהם שהתורה נצחיית ויצונו ה' לעשות כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים והנה שם טוב הוא בלשון הקודש על דבר שהוא טוב בעצם לא ביחוס מה וכנאמר בתהלים כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובי כיון שהוא טוב בעצם לא ביחוס לפי המקום והזמן וזה איכ"ל כוונת המדרש הנ"ל והארץ היתה תוהו אלו מעשיהן של רשעים שאומרים שרק בעולם שהיתה תוהו הי' צריכין לתורה ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים שאפי' אם נתן ה' אור אפ"ה הצדיקים אומרים שצריך לקיים האור ואין אני יודע באיזה מהן חפץ ר"ל במה נכריע ע"ז אמר שבא הכתוב להכריע ושם ראי' כבר כתב הרמב"ן שהוא לשון קיום וע"ז אמר וירא אלקים את האור כי טוב והמופת ע"ז כבר ביארו לענ"ד בוויכוח שאמרו בשבת דף פ"ט ע"א בשעה שירד משה בא השטן ואמר לפניו רבש"ע תורה היכן הוא אמר לו נתתי' לארץ הלך אצל הארץ א"ל תורה היכן היא א"ל אלקים הבין דרכה והוא הלך אצל ים ואמר אין עמדי והלך אצל תהום ואמר אין בי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה חזר ואמר לפני הקב"ה חפשתי בכל הארץ ולא' מצאתי אמר לו לך אצל בן עמרם וכו' והמאמר צריך ביאור וביותר מה איכפת לי' לשטן בתורה:

אמנם לפי הנ"ל חקר השמן לידע סיבות נתינת התורה וכדי להשיא ולהסית את בני אדם לאמור אצליכם אין סיבה זאת ואין אתם צריכין לה ולזאת סבר שהתורה ניתנה להשלים חסרון בני אדם ולה שם בשלשה אחד בקיצור ימי האדם והוא הולך ומשתנה עליו לפגעים והשני קוצר ידיעתו והג' שהוא בעל תאוה וכל השלשה מחייבים נתינת תורה מן השמים וממילא יהי' לו להסית לאיש או לעם בזמן או במקום הזה או זה אין צריך לזה אבל רוח שקרי בפיו שהרי אנו רואים שהקב"ה יעד ואמר את כל אשר יהי' באחרית הימים עד יום האחרון ושם אמר והבטיח שהשבות אל לבביך ושמעת בקולו לשמור מצותיו וחוקיו ככל אשר צוויתיך ועד"ז אני מפרש לאחר שאמר ויעד הגלות בפ' נצבים ואמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה אמר' הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת והיינו כנ"ל אחר שהנסתרות לה' אלקינו וידע ה' כל זאת ואפ"ה צוה את כל זאת א"כ עכ"ח והנגלות היינו מה שגלה לנו בהר סיני וע"י משה נביאו הוא לנו ולבנינו עד עולם שהרי ידע ה' את כל אשר יהיה מעמדינו ומצבינו:

אמנם הוא גופא טעמא בעי והוא מפני שלא ניתנה התורה רק להשלים חסרונינו אלא להרים מעמדינו וכדתנן כל הלומד תורה לשמה וכו' מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים ובזה רצה הקב"ה לזכות וזה שאמר במאמר הנ"ל שהשטן רצה לידע סיבת הנתינה כנ"ל כדי להסית ואמר השי"ת נתתי לארץ וסבר השטן היינו מג' הסיבות או מכח התחלפות וקוצר ימי האדם דהיינו בשם ארץ ואבדון ומות או בקוצר ידיעתו שהוא בשם תהום או ברע תאותו והוא בשם ים וכלם אמרו לא בי הוא ואמרו המופת והראי' שהרי אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה והמקומות שאנו מפוזרים בו כעת ואפ"ה ניתנה והרי ה' לקוות הארץ יביט וידע את זה ועכ"פ כדי להלביש אותנו ברוח קדשו ולהיות קרובים ומקורבים להשי"ת וכמו שאמרו על פסוקים ממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא ואמרו בעירובין שאם אדם משים עצמו כמדבר התורה ניתנה לו במתנה וכיון שניתנו לו במתנה נחלו אל ומשנחלו אל עולה לגדולה ואם מגבי' הקב"ה משפילו והביאור עפ"י הנ"ל דהאדם אינו מבין ויודע כי אם עצמו והעומד ונמשך עמו אבל דבר רחוק ממנו אין אדם רואה להשיג על מכונו וכל דבר רחוק אדם רואה הגדול לקטן וכיון שבררנו שהתורה היא המדבקת אדם בבוראו שיתעלה למעלה למעלה ולזאת היא נעלה בקודש ואין אדם מבין דרכה ורק אלקים הוא יודע והוא הבין דרכה:

והנה דרך קניית החכמה היא ממטה למעלה מתחיל בקטן ועולה מעלה מעלה אמנם דרך הזה אינו משיג רק עניני העוה"ז אבל עניני התורה והנבואה קשה להשיגם על דרך הזה שע"י שכבר נתאהב לו העוה"ז והתורה היא המונעת את האדם מהרבה עניני העוה"ז לכך לא יקרב אל פחת ביתה וכן צריך לזה ימים רבים עד שיקנה זה ובמה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך אמר דהי"ה דהיינו ע"י התורה שאני יתחיל בתורה ויקנה אותה בזה יזכה ארחו בכל הדברים והוא שורש ויסוד לכל הדברים ואם משם יצאו ידיעות שאר עניני העולם וכל פעליו כולם יהיו פרי קודש הלולים כי הכל נמשך למקורו:

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה ודרשו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל וצריך ביאור מאי ענין זה לכאן ונראה בעזה"י התורה נמשלת לבאר מים חיים שבאר כל שמוסיפין לשאוב ממנו מים ע"י השאיבה ניתוסף ומתרבים מימיו אבל אם מניחין הבאר ואין שואבין ממנו צינורי המקור מתקלקלים ואין שופעים המים והמים עצמו מתעפשים אם אינם נשאבים וכך התורה כל זמן שמוסיפין ללמוד ולעסוק ולחקור ולדרוש בה מתתוסף בו התשוקה והידיעה ונתרחבו צינורי הבינה והדעת ונעשה תורתו זכה וגם בזאת נדמה המשל לבאר מים כשם שבאר מים חיים רובם הם בעמקי הארץ וצריך לחפור ולסלק מהם גושי עפר ואבנים כך התורה צריך לסלק את עניני הארציית ותאוות החומריים ולטרוח לחשוף מים מגבא וכנאמר במשלי אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא אמנם זה לכל דורות עולם שכבר בימי אבלו של משה רבינו ע"ה נשתכחו הרבה הלכות והוכרחו למלאותם ע"י טורח ועסק וחיפוש לזכך נפשו אבל בימי משה רבינו ע"ה הכל נמסר להם איש ואיש לפי כוחו ולא היו צריכין לחיפוש ולבקש אותה ולזאת גם הבאר מים שנמשל לתורה הלך עמם בגלוי למעלה מן הארץ בלי חיפוש וטורח וע"ז שרו ישראל את השירה הזאת ואמרו אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה שאין משכנה בעמקי הארץ וגושי עפר סובבין אותה אבל זאת הבאר ענו לה שהוא תעלה למעלה אע"ג שבאר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם שר"ל ששאר בארות החכמה והמדע חפרוה אפי' שרים גדולים ובמדרש יש שמרמז על אברהם אבינו וכרוה נדיבי עם היינו עמוד העבודה שצריכין לחפור ולחפש הן בידיעה היינו במחוקק ובין במעשה היינו במשענותם שהמעשה עליו נשען הידיעה והתורה והיראה אבל ממדבר מתנה היינו כנ"ל לדור המדבר ניתן זה הכל הן התורה הן המעשה העבודה והיראה בא הכל לישראל הכל ברגע אחת כנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ובא זה הכל בלי טרחא וחיפוש והושם לפניהם כשלחן ערוך כפרש"י ריש משפטים כשלחן ערוך:

אמנם הוא גופא תקשה למה דווקא במדבר בא לישראל הידיעה והיראה בלי טורח ובארות אחרים צריכין לטרוח הרבה מיהו באמת זה טובה גדולה שהאדם עלול לחטוא ואם יש לאדם כל צורכו ובא לארץ נושבת טובה רחבת ידים היצר מתגדל עליו בכל יום וצריך תבלין כנגד ורק העסק התורה היינו הטורח והחיפוש הוא המסלק היצר ומכניעו ומבטלו ולא יראה בו ערות דבר ואז תוכל התורה לדבק בו והי' מהנהו קדוש ולכך במדבר שהיו מסולקים מכל ורק למן עיניהם אז היו יכולין להשיג התורה בלי עמל משא"כ לדורות אחרים וזה כוונת המדרש שבא לפרש לן שהפסוק עצמו מיישב הקושיא הנ"ל לאחר שביאר שגדולי עולם היו צריכין לטרוח ולחפוש אחר מי החכמה והעבודה אמר וביאר זה הטעם שלא תאמר הוא גופא תקשה ע"ז השיב בתיבת ממדבר ולא נקנו ובמדבר מתנה בא ללמדינו שרק ממדבר שבעינן דווקא במי שמשים עצמו כמדבר כנ"ל ולכך לדורות בעינן חיפוש וטורח וא"ש:

ועוד אמרתי לפרש עפ"י מה שפירש מורג הגאון בעל חתם סופר זצ"ל רמז במקרא הזה דהתורה וגדולה במקום אחד אינו מצוי ולא מעבר לים היא אמרו חז"ל שהפי' שאין התורה מצוי בעוברי ימים ונהרות ועושי מסחר כי עסקי העולם עפ"י רוב מטרידים האדם ומבטלים אותו מעסק התורה שצריכה שמעתתא צילותא ופנאי להבין ולהשכיל בה ואם רק נעסוק בתורה מאין נשיג צורכי העולם והאדם וצורכי עמך בני ישראל מרובים ולזאת מעיקרא הי' תכלית הבריאה שיהיו בני אדם ב' כתות אחד לומדי התורה ועוסקים בה והם יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וכת השניה העוסקים בקיום העוה"ז וסוחרים בה והם מחזיקים את הלומדי תורה וכל צורכיהם עליהם ועל ידי זה יש להם ג"כ חלק בתורה אפי' לעמי הארץ:

והנה איתא במדרשים שהקב"ה החזיר העולם וכל האוה"ע שיקבלו התורה וקשה שהרי התורה מלאה שהתורה לישראל נאמרה וכה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל ובראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית וכי בא הקב"ה רק בטרוניא עם בריותיו חלילה והרי הבחירה חפשית:

ונראה שאם אמנם עיקרה של התורה לישראל נאמרה והם מסוגלים לתורה מ"מ היו האוה"ע יכולים לקבל את התורה השלכה להם כז' מצות ולהחזיק בני ישראל על התורה והעבודה ואז הי' להם חלק בתורה וא"ש המדרש הנ"ל והנה אם קבלו האוה"ע התורה פי' אפשר כל ישראל יהיו לומדי התורה ועוסקיה והמחזיקים יהיו מאוה"ע אמנם ע"י שלא רצו לקבל התורה והתורה צריכה החזקה לכך הוכרחו שיהי' בישראל עצמו ב' כתות עוסקי התורה וכהנים ולוים שומרי משמרת ה' יורו משפטיך לישראל וגו' ושאר הארץ הם המחזיקים ולכהנים ולוים זכו להיות להם החזקה בדרך כבוד מתנות תרומות ומעשרות ושאר כ"ד מתנות כהונה וזה שאמר בפ' קרח דבר אל אהרן ואני נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל למשתה ופרש"י לגדולה ובסברות הנ"ל פירש מרן זצ"ל מקרא הנ"ל דמצינו לשון חפרה לשון בושה והיינו שהתורה שנמשלה לבאר מים חיים אמר באר חפרוה שרים שב ישוה האוה"ע עי"ז כרוה נדיבי עם היינו ישראל שסימני ישראל גביר גומלי חסדים ביישנים רחמנים ר"ל צריכין ישראל עצמם להיות עמודי התורה במחוקק היינו כת הלומדים חוקי ה' ובמשענותם היינו המחזיקים בה:

אמנם זה צריך לכל הדורות משראיים וחרמים בטבע אמנם דור המדבר שחיו למעלה מן הטבע וירד להם לחם מן השמים ומים מצור חלמיש ושמלתם לא בלתה מעליהם אין צריכין להיות ב' כתות עד שבאו לארץ נושבת (ובזה אני מפרש מה שאמרו חז"ל סוף ברכות על הקרא בפ' כי תבוא וידבר משה והכהנים והלוים אל כל ישראל הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ודרשו חז"ל הסכת עשו כתות כתות לתורה והיינו עפ"י הנ"ל אז כשהיו מייעדים לבוא לא"י אמרו להם עשו כתות כתות כת עוסקי תורה וכת מחזיקים והטעם היום הזה נהיית לעם ר"ל מה שהיו ראוי לעמים לקבל להיות מחזיקים לזה נהיית עתה) משא"כ במדבר לא היו צריכין מחזיקים וממילא אם היו ישראל מתקיימים במעמד כזה עכ"ח התורה הוצרכה להמסר וליתן רק לישראל שהרי האוה"ע לא היו ראוין לקח התורה אלא להיות מחזיקים וכיון שאין צריך מחזירין על כרחך לישראל נאמרה והיינו דמסיים קרא וממדבר מתנה היינו ממדרגת ישראל במדבר ניסן התורה מתנה עכ"ח לישראל.

והנה אם אמנם כל ימי משך המדבר ראו כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם בזכות התורה שנשמע מפי ה' והיא החיות והיא תתן כל מחסורי האדם עוד נתגלה להם עתה שהיא תציל האדם מן שונאים ומלחמות אוה"ע וכמו שדרשו חז"ל חרות על הלוחות חירות משיעבוד מלכיות וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכיות ועל דרך ארץ ולזאת עתה כשנתגלה להם מה שעשה להם אמוריים כפרש"י שארבו להם במערות, בדרך נס נהרגו כלם וניצולו ישראל אז הי' להם המופת שגם מבעלי בחירה לרעה השי"ת מציל שומרי התורה שנמשלה לבאר והבאר גילה להם זה כפרש"י להורות שע"י באר התורה בא זה וזה שאז שרו ישראל עלי באר ענו לה לקבל עול הבאר להיות היא עליהם ולשון עלי לשון נופל על לשון לשון מעלה ולשון עול דכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכיות וא"ש כל ההמשך:

תוכן העניינים

מהרם שיק על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה