אור ברסלב
מהרם שיק על התורה ספר במדבר › פרשת בלק

מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק

ספר במדבר · פרשת בלק

פרשת חקת

וישלח מלאכים וגו' והוא יושב ממולי וגומר ועתה לכה ארה וגו' הנה מלבד הדקדוקים המבוארים במפורשים צריך לבאר איך סכלו לעשות את זה ומה עלתה על לבם שיוכלו לקלל עם ה' אשר שמעו כל יושבי תבל כי התעלל במצרים וקי"ס ומאמר רחב יעיד ואיך חשכו עיניהם מראות והנלע"ד לבאר כי אם אמנם נתפרסם כל הניסים והנפלאות אשר מזה הכירו וידעו כל שוכני ארץ כי עין ה' אל יראיו עם ה' בני אברהם יצחק ויעקב ומשגיח עליהם בהשגחה מופלאת ובשידוד כל טבע העולם וכל הטבע שם תחת רגליהם כי רגליהם רגל ישרה הולכים ביראת ה' ובתורתו ולמען תורותיו וחוקיו ומשפטיו הוא עושה כל אלה היא היא תכלית ואומן העולם ואם היא יסדה ארץ וחק וטבע אסרה איסר בתבל הפה שאסר הוא הפה שיתיר ומהקדמה הזאת הצודקת ישפטו משפט כזב כי השדוד הטבע הוא רק בשביל כלל עם בני ישראל שלא יהורס ויבוטלו כלם ותפוג. התורה אבל לא בשביל יחיד או רבים לא למענם ישדד ויבטל משפט וחוקי הארץ כי. הטבע חביב וישמח ה'. במעשיו ואם היחיד או הרבים ההמה יכשלו כרעו ונפלו הלא רווח והצלה יעמוד לתורה ולעולם משארית בני ישראל ובאמת הבל יפצה פיהם כ' ראינו הרבה פעמים כי בפני כל יחיד ויחיד השומר מצות ה' כל הארץ מוכנעת לפניו וכמאמר דהע"ה בתהלים צ"א בשיר של פגעים על כל יחיד ויחיד והטעם באמת נראה להבין עפ"י מה שמבואר בכמה מקומות כי כל אחד מישראל קיבל חלק, מיוחד בתורת ה' וכאשר מרגלא בפומינו בתפלה ותן חלקינו בתורתיך והקב"ה הראת למשה דור דור ודורשיו וא"כ כיון דלכל אחד מיוחד דבר אחד מתורתינו שוב שפיר הדין נותן שתהי' הטבע מוכנת לפני איש כזה כדי שלא יבוטל החלק ההוא ועד"ז יש לפרש המאמר סוף מכות אר"ח רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה וכו' והוא כנ"ל כדי לזכותם שיהיה הטבע מוכנע תחתיהם לפיכך הרבה להם ר"ל כנ"ל שחלק לכל אחד חלק מיוחד.

והנה בלק ובלעם לא ידעו מזה ושפטו רק משפט הנ"ל דהיכא דיש לחוש לביטול תורה בכללה הקב"ה משדד הטבע ולא זולת זה ולכך סברו כי עד הנה היו הניסים והנפלאות מוכרחות מקצתם כדי להשריש בלבם האמונה ותורת ה' ומקצתם לחיותם כיום הזה ע"כ ויגר מואב מפני העם רק בי רב הוא ואפשר לפרש כי רב הוא כמו רב לכם בי כל העדה וגו' בפ' קרח שפי' שמבקשים גדולת ונפלאות שאינו ראוי להם ועד"ז כי רב הוא כי הם בעיני עצמם גדולי כח ואמי לב ומכח זה סומכין על עצמם ומבקשים גדולות ויקוצו וגו' אפי' אם ילחמו עמהם רק יהיו שכיניהם הי' קץ בעיניהם כי היו בעיניהם כשכנים הרעים וע"ז נתיעצו מזה עם מדין ואמר עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור וגו' וכוונתם כאשר ירק השדה לפי חק הטבע ראוי ותכליתו שילחכו השור כי ר תבואות בכח שור וכמאמר דהע"ה תהלים ק"ג מצמיח חציר וגו' לעבודה האדם וגו' ועל דרך הטבע עצמו ילחכו הקהל אותנו כי שהם עזים ואבירי לב ואנו יראים ומופחדים ועל זה הסכילו לשלוח לבלעם לאמור הנה עם יצא ממצרים ר"ל בשעת יציאת מצרים שהי' לכלל העם והוכרח לשנות ה' הטבע ונראה הכתוב קרא לטבע הכולל עין הארץ כי גם הטבע הכוללת היא השגה הכוללת וכמו שקראו חד מחכמי יון הטבע הכולל עין העולם מטעם שהוא מושגחת וע"ז שלח לו הנה כסה את עין הארץ ר"ל שבדרך יציאתם כיסו את הטבע הכולל שהוא עין הארץ ושדדו המערכת אבל עתה שכבר באו לארץ נושבת ואין צריכין לשינוי הטבע ע"ז אמר והוא ישב ממולי ר"ל שעתה הם יושבים כנגדי ר"ל שוה לי והם תחת הטבע ועתה לכה ארה וגו' הנה הקללה מצינו על ב' אופנים אחד מצד חשיבות דיבור האדם שהיא מצד הנפש המשכלת וכמו שהנפש אם יעלה ציור בנפש יניעו כוחות הגוף ויתפשטו עצבי ומיתרי הגוף ויביאו את האדם לידי מעשה אשר יחפוץ אם אמנם כי לא ידענו על איזה דרך יוכל ציור בנפש לגרום שינוי בכלי מעשה אעפי"כ החוש מעיד ע"ז עד"ז יוכל דיבור האדם לעשות שינוי בגופות שהם חוץ ממנו ועיי' בחינוך פ' קדושים שביאר נמי זה ואם כי מדרכי ה' שהם תמימים וישרים עדיין אין הבנה לזה דממ"נ אם ראוי לרע מה צריך לקללה שלו ואם אינו ראוי לרע ההוא מה יועיל ויזיק אמירת ההוא והנראה בוודאי אם אין לאיש המקלל טעם אמת שראוי לו לכעוס על שכנגדו אעפי"כ הוא מקלל מרוע טבעו ומזגו אינו עושה רושם בנפש שכנגדו כי הצור תמים פעלו ואדרבה דורש רעה תבואנו ושמח לאיד לא יקנה כיש זה והוא חוזרת עליו אבל אם יש לאדם טענה מספקת לכעוס על חבירו אין אדם נתפס על צערו ואינו חוזרת עליו ועי"ז שגרם לחבירו לדרוש רעתו וגרם לחבירו תרתי צרות צרות הגוף שהכעיסו וצרות הנפש שהציקה נעשו לקלל חבירו שהיא צרה לנפש הכין האיש הרע הזה לקבל את קללת חבירו ועד"ז שנאמר וקרא אליך אל ה' והי' בך חטא וגו' והברכה שהיא ממעלת האדם כבר ביארו בס' העקרים על איזה דרך תחול בנפש וכאן עכ"ח לא הי' כוונתו לקלל ממעלת הנפש כנ"ל כי אדרבה כי היתה קללת חנם והוא תשוב לראשו אבל יש עוד קללה שני' על דרך הקסם לכוון בקסם את השעה שהיא מועדת לנפילה וזה יוכל לכוון ע"י גלגלים כמו שאמרו כי רעה נגד פניכם וגו' כדרש חז"ל והובא ברש"י שם ובאותה שעה אם יכוון ויקלל את איש תחול קללתו ולפי הנראה מפרשה זו כי אותה קללה על דרך הקסם צריכה להיות בראיית אותו איש המכוון אליו ועין הרע שהיא מזקת מצד עצמה כאשר קיימו וקיבלו חז"ל היא המסייעת לזה כי ע"י שהתחיל הנפילה מכח עין הרע יש לו מקום לחול וע"ד שאמרו פ"ק דמגילה אומה זו משולה לכוכבים ולעפר וכו' כשהן יורדים יורדים עד למטה וא"כ לפי הנראה דאיש כזה בוודאי אינו יכול לברך את איש כי הברכה אינו חלה רק מצד מעלת הנפש ואיש כזה הוא פחות המעלה והאפשר לו לידע העתידות ולאומרם קודם בואם כדרך אנשי הקסם ואם מצא משערי השמים עומד מוכן לברכה אפשר לכם לברכו ולאמור אותו קודם בואה ועד"ז בראה ששלח לו וערה ר"ל כיון שע"ז הם תחת הטבע לכה ארה לי ר"ל בואי אני ותראה אותם כיון שהם יושבים ממוני ואם תראה אותם ארה לי אותם ר"ל רק מעט מהם כדאיתא במדרש ילקוט רק אותה כח כי הם עצומים ממני זה תקלל ונהי' שווים ואולי נוכל נכה בו כי ידעתי ר"ל לכך אני שולח לך שתבוא אלי ותראה אותם לקלל אותם אעפ"י שהיא קללת חנם מכח הקסם ולזה צריך ראי' הוא מטעם את אשר תברך מבורך ר"ל שהוא מבורך מכבר ולא אמר אשר תברך יבורך כי זה אינו בידך רק הגדת העתידות אבל את אשר תאור יואר אפי' אינו ראוי לי בלא קללתך ואם הי' מכח המעלה בנפש אין חילוק בין ברכה לקללה ועכ"ח שהוא רק מכח הקסם ולכך אנכי מבקש ממך לכה ארה לי שתבא אלי:

כי מראש צורים אראנו וגו' כראה חשיבות ישראל היא מב' פנים כמו שבארתי ג"כ במקום אחר אחד אם עושים רצונו וחשובים מצד עצמם והשני אפי' אינם חשובים כל כך מ"מ ראה השי"ת שיהי' מעלתם לכל הפחות עדיף משאר אומות וכמו שפי' האלשיך זצ"ל רק באבותינו חשק ה' ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים ר"ל באבותינו כתיב חשק מצד עצמם היו טוב ולשון בחירה היינו מב' דברים אפי' אינם טובים לגמרי בוחרים הטוב ביותר מן הרע יותר והיינו דקאמר באבותיך ויבחר בזרעם אחריהם בכם בתורת בחירה בכם מכל העמים ויש לענין נדון שלנו נפ"מ אם מעלות ישראל מצד עצמם אז אי אפשר לאוה"ע שישלטו בהם אדרבה נהפוך הוא אבל אם חשיבות ישראל הוא רק בערך ויחוס העמים וכאילו העמים עושים ישראל חשוב אין להם לישראל כח עליהם כיון שחשיבתם על ידיהם ולכך בקראו בלק בלעם לקללם העיר במזרח צדק שמראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו שרואה מעשיהם כמעשה אבות ולזאת הן עם חשוב לבדד ישכון אפי' הם לבדד הן עם היינו עם ה' ובגוים לא יתחשב אין חשיבותם מצד הגוים וממילא אין לך כח עליהם וכמו שמפרש והולך [יש לפרש בזה מקרא קודש לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו והיינו כנ"ל שיחוס עם בני ישראל אינו יחוס הצטורפי בערך וצירוף גויי הארץ אשר ה' לא קראו מעשיהם תועבה עמל ועון יחד רק לבדד ישכון כנ"ל והוא אמרו לא הביט עון ביעקב כלומר יעקב אשר בחר לו יה לא היה מפני שעיניו בגוים תצפנה לראות און ויתבונן כי לא דרכיהם דרך יעקב ולא ראה עמל בישראל כמו כן ישראל לסגולתו לא נהיה מפני שראה גוים ויתר ישראל בהכשר ויתרון כנגדם ה' אלהיו עמו הלא השראת שכינה ביניהם ולא זכו למעלה נפלאה כזו כי אם מפני שמוכנים אליה בעצם מני שרשם מאבותיהם אברהם יצחק ויעקב ועל ידי מעשיהם הטובים וקדושתם שאל"כ לא יגורך רע כתיב ותרועת מלך בו הכוונה גם בענין המדות בין אדם לחבירו ספיר גזרתם כי רוח נדיבה תסמכם ריעות ורצון תעטרם להתנהג ולתתרועע עם הבריות ברצון ותרועת מלכי לקבלם בלב שמח ובסבר פנים יפות יזה דרך המלך אשר מקרו ברוך ורוח נדיבה תסמכהו ככתוב באור פני מלך חיים והיינו תרועת מלך בו כי כל ישראל בני מלכים הם וכ"ז בו בעצמו ובגוים לא יתחשב כדברי מר"ן המחבר זצ"ל ויש מקום אתי לפרש בזה עוד אולם אכ"מ]:

מה טובו אוהלך יעקב וגו', חכמת התורה יש לה כח ושם בכפליים אחת שהיא מאירה עינים ומלמדת חכמת ה' בכל אופנים והב' שהיא מזככת את החומר ומתקנת אותו ותתן יראת ה' וכח ואמיץ והתלהבות ללחום מלחמת ת' לא רק לצורך שעה אלא יראת ה' טהורה עומדת לעד והיינו דקאמר מה טובו אוהליך יעקב דאהלי תורה טובים בכל ענינים ובדבר שלם נאמר בו טוב ומשכנותיך ישראל שע"י אהלי תורה נעשה משכנותיך ישראל שמזכך ותתן כח לישראל להיות שר עם אלהים ועם אנשים ובמדרש אמרו במדרש ילקוט טובים אוהלים של מטה ואוהלים של מעלה אוהלים של מעלה נכשלים בהם, יש שעובדים לחמה וגו' אבל אוהלים של מטה אין לך אדם שנכנס לבהמ"ד וחוטא דע"י שאר ידיעות ונקט חדא ידיעות המזלות אדם נכשל בו וסובר שהכל תלוי' במזל ולפי מה שנולד אי בחמה אי בלבנה אבל אוהלים של מטה הוא בהמ"ד הוא מטה את האדם להיות יודע שהיא בעל בחירה ומזככו ג"כ ואמרינן עוד על כאוהלים נטע ה' ביקש לעשותם כאוהלים של סרקין שנעקרין ומטלטלים ממקומם א"ל הקב"ה לא כמו שאתה מחשב אלא נטעין הם כמו אוהלים שנטועים כשמים שנאמר וימתחם כאוהל. לשבת כשם ששמים אינם נעקרים וגו' והוא שמשה אמר למען ירבו ימיכם כימי שמים וגו' והיינו חשיבות התורה שהיא מן השמים מפי ה' ולא כחכמת אדם שאפשר לעקרם לפי הזמן והמקום אבל תורתינו הקדושה הם כאוהלים שמים וארץ אשר נטע ה' והם קיימים לעולם דבר ניצב בשמים ועי"ז מתרבה כל מעשה ומעשה כיון שהיא תורת ה' ונשתלשלה בכל העולמות והתורה משלמת כולם ולכך ירבו ימיכם כימי השמים על הארץ:

תוכן העניינים

מהרם שיק על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה