מהרם חלאווה על פסחים· רבנו משה חלאווה
פרק ראשון - אור לארבעה עשר · דף כ.
תני תנא קמי דרב ששת שלש טמאות בשרץ שרץ בכלי וכלי באוכלין ואוכלין במשקין וסימנך נזייתא שהוא שכר שנותנים תחלה כלי ואח"כ שעורים ואח"כ מים ואליבא דר' עקיבא היא דאית ליה שלישי בחולין:
תנן התם שרץ שנמצא בתנור הפת שניה ולא אמרינן נחזיה להאי תנור כמאן דמלי טומאה אע"ג דכלי חרס מטמא מאוירו דכתיב כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האוכל אשר יאכל אוכלין ומשקין מטמאין מאויר כלי חרס ואין כלים מטמאין מאויר כלי חרס ואם אמרי' נחזי כמאן דמלי טומאה אמאי לא: