אור ברסלב
מהריל (מנהגים) הלכות טבת, שבט, אדר › חלוקי הפטרות

מהריל (מנהגים)· רבנו יעקב הלוי [המהרי"ל] מולין

הלכות טבת, שבט, אדר · חלוקי הפטרות

דיני ד' פרשיות

[ז] מהרא"ק: אין מזיזין ארבע הפרשיות בהפטרתן ממקומן כי הם מפורשין בגמרא דידן. ומהאי טעמא אם חל חתן באלו ד', אין להפטיר של חתן כי אם אלו. ואלו הן: בן שבע, פקדתי, בית ישראל, בראשון בא' לחדש. וכן אם חל חתן ור"ח אז מפטיר בדר"ח דהוא כתוב בפסיקתא, וכן מחר חדש ושל חתן אינו מפורש בשום מקום. הג"ה: זה הכלל שוש אשיש דחתן דוחה כל הפטרות, חוץ מדר"ח ומחר חדש וחנוכה וד' פרשיות נו"ע אר"ק שד"ש, שאין שום הפטרה דוחה אותם. ואם ר"ח אלול אירע בשבת פ' ראה אז מפטירין השמים כסאי וכן מחר חדש, וא"צ (להצטרף) [לצרף] עניה סוערה עם רני עקרה לפרשת תצא. הג"ה: אבל השמים כסאי ומחר חדש אינה כתובה בגמרא (מהא) [והא] דאמר סוף פרק בתרא דמגילה ר"ח אב שחל בשבת מפטיר חדשיכם ומועדיכם, כתב המרדכי והרא"ש וס"ה דאנן לא נהגינן הכי, אלא נוהגין להפטיר [שמעו] דבר ה' שהיא מסימן דש"ח, דתלתא דפורענותא ע"פ הפסיקתא. וכן משמע קצת בא"ז דפריש תרין ותלתא טעמא כשחל ר"ח אלול בשבת שמפטיר השמים כסאי, וכאן ליתא הני טעמי. וכ"כ בהג"ה מיי' פ"ג דהלכות תפלה משום ס"ה דמפטיר שמעו דבר ה'. מיהו בסוף הג"ה כתב וז"ל: אמנם אנו נוהגין להפטיר השמים כסאי כמו שאר ר"ח. אכן באגודה פסק להפטיר שמעו כמו רוב רבותינו. וכן הנהיג מהר"י סג"ל נמי.

מעשה פעם אחת חל חתן בפ' שקלים ור"ח באותו שבת, והורה ר' יעקב להפטיר בן שבע שנים כנגד שקלים ממה שקרא המפטיר. בשבת הגדול מפטיר וערבה לה' מנחת (מלאכי ג, ד - כד). ויש רוצים שאין להפטיר וערבה אלא בשבת שחל שבת הגדול בערב פסח.

[- ואני המלקט בתר ליקוטי - בימי מהר"י סג"ל לא ראיתי שום חילוק, כי לעולם היו מפטירין בשבת הגדול רק מסדר הפרשה שחל בה].

אם חל חתונה בשבת שירה מפטירין ודבורה אשה נביאה (שופטים ד') ולא שוש אשיש, וכן נוהגין בווינא, ועיין הטעם במרדכי הגדול פ' בני העיר. לעולם אם הפטרה של חתן ושל פרשה בחד נביא, מפטיר של פ' ומקצת שוש אשיש. מתי ששני פרשיות מחוברות מפטירין בשל שנייה, (לבד) [חוץ מ]אחרי וקדושים דאז מפטירין בשל אחרי הלא כבני כושיים, [ולא] דהפטרה קדושים ויהי דבר ה' [כי] היא מדברת מתועבת ירושלים, מרדכי ואגודה.

הג"ה במהרא"ק: אמר רב הונא ר"ח שחל באחד בשבת אז מפטיר מחר חדש. וא"ת מ"ש דר"ח אדר ור"ח ניסן דחל בא' בשבת דאין מפטירין מחר חדש. וי"ל מפטירין בשקלים דיהוידע דמוכחת דבאותו שבוע יהיה ר"ח אדר, וכן הפטרה בראשון באחד לחדש מוכחת דבאותו שבוע יהיה ר"ח ניסן, עכ"ל מרדכי פ"ג דמגילה. הג"ה: וכ"כ התוס' ס"פ כל שעה בד"ה אבל עושה אותו תכריכין למת וז"ל: ואנו מפטירין השמים כסאי וכן בפסיקתא, עכ"ל. דהפסיקתא לא איירי בר"ח שחל בשבת, אלא בהא פליגי על תלמוד דידן דלא מפטיר חזון ישעיהו אלא בשבת שלפני ט' באב, ודו"ק.

ר"ח אב שחל בשבת, מנהג הוא באשכנז אז [ש]מפטירין סימן דש"ח ושל השמים כסאי בטילה. ר"ח אלול באחד בשבת אין מפטירין מחר חדש, ועיין בא"ז פרק בני העיר ותבין טעמא דכולהו, הטעם דוקא שבת ור"ח אז מדלגין ענייה סוערה ומפטיר השמים כסאי, לפי שהוא בנחמות ישעיה, אבל מחר חדש בספר שמואל דאין בה שום נחמות אין לנו לשנות הסדר, וכ"כ במרדכי הגדול שראה כן הלכה למעשה, כן ראיתי בתוס'. וכתב בא"ז פ' בני העיר דאין דוחין אחד מאלו הפטרות דש"ח נו"ע אר"ק מפני חתן, ע"כ [לשונו מהר"א קלויזנר]. וז"ל מרדכי: נהגו רבותינו שבוורמיישא ושבמגנצא דשבת שיש בו נישואין דחל בשבת של אחת הפרשיות [או שבת ר"ח או שבת ערב ר"ח, אגודה] דוחין הפטרה דחתן ומפטיר בפרשיות, וכן בשבת דנחמתא והם נו"ע אר"ק שד"ש, וכן באגודה מפטיר דנחמות משום דכולהו שמחה הן מנחמו ואילך, ועוד דסדרן כתוב בפסיקתא כדפי' לעיל. וכן נהג מהר"י סג"ל.

אמר מהר"י סג"ל כשידוע שנקבע נישואין להיות על שבת פ' כי תצא, אז יהיו נזהרין מקודם לכן לשבת [פ'] ראה לחבר עניה סוערה עם רני עקרה, כדי שיהיה שבת דסדר תצא פנוי להפטיר שוש אשיש לנישואין, ודוק בו במרדכי פ' בני העיר. חתונה בשבת דחנוכה, עיין לעיל במאי מפטירין.

תוכן העניינים

מהריל (מנהגים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה