אור ברסלב
מהריל (מנהגים) הלכות טבת, שבט, אדר › דיני ד' פרשיות

מהריל (מנהגים)· רבנו יעקב הלוי [המהרי"ל] מולין

הלכות טבת, שבט, אדר · דיני ד' פרשיות

הלכות טבת, שבט, אדר

מנהגים שרשיות, מארבע פרשיות

[ד] כל הארבע פרשיות אומר במגנצא קדיש שלפני ברכו בניגון קדיש של יום טוב.

פרשת שקלים במגנצא ובוורמיישא מתחילין לומר הכל יודוך באורך במשך ניגון, והולכין לומר כן כל ימי הקיץ עד שבת חול המועד דסוכות. ובשאר מקומות מתחילין למשוך בשבת הגדול, ופוסקין שבת הראשון דסליחות ימי הנוראים.

פרשת שקלים חל כ"ט אדר הראשון, וממחרת היה ר"ח, והיו מפטירין בן שבע שנים (מלכים ב' יב, א - יז) ולא מחר חדש (שמואל א' כ, יח - מב). והא לך סדר קריאת התורה לד' פרשיות: פרשת שקלים קורין למפטיר בס"ת שנייה מריש סדר כי תשא (שמות ל, יא) עד על נפשותיכם (שם, טז). ואם הוא ר"ח מוציאין ג' ס"ת וקורין בחד ו' מענייני דיום, לשביעי בס"ת שנייה: וביום השבת ובראשי חדשיכם (במדבר כח, ט - טו), קדיש. למפטיר בשלישית מסדר כי תשא כדלעיל. ומפטיר דשקלים דסליק קריאתה לבסוף והוא: בן שבע שנים.

ואומרים יוצר וזולת דפרשה ואופן דר"ח. ואם חתונה באחת הפרשיות אומר פיוט יחדיו קודם ברכו, יוצר דפרשה אופן דחתונה דהיינו שביבי שלהבת, זולת הפרשה ובסיומא כראות חתן כו' בזולת דחתונה. מנהג בק"ק פראנקפורט כשחל חתונה בהפסקה אומרים של הפסקה. חילוקי הפטרות בחתונה באחת הפרשיות, עיין (לעיל) [לקמן]. הג"ה מהרא"ק: מילה שחל באלו הפרשיות, פר' שקלים או פר' זכור או פר' החדש, אז אומר אופן וזולת וגאולה של מילה והשאר אשר שייך לאותו שבא מענייני הפרשיות. עיין במגילה פר' בני העיר במרדכי ובא"ז ובמיי' בהלכות תפלה פי"ג. אם בא פ' שקלים או פ' החדש בשבת דר"ח, אומר יוצר של פ' ואופן לך אלים דשבת ור"ח. לעולם שבת של הפסקה אומר יוצר אור זרוע, ובהפסקה שנייה אומר יוצר אורות מאופל. וכשאין שני הפסקות אומר בשבת דלפני שבת הגדול, עכ"ה. כל ארבע פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צו"צ. כל ימי ניסן א"א תחינה, אך אומרים אא"א. ובשבת אין מזכירין נשמות ואין אומרים צו"צ.

[ה] כתב רש"י למה קורין פ' שקלים סמוך לר"ח אדר, היינו כמו ששנינו באחד באדר משמיעין על השקלים. ולמה קורין פרשת זכור קודם פורים, כדי להקדים זכירה לעשייה ותהא זכור סמוך למפלתו של המן. ומנין שצריכין לקרות, שכן ארז"ל זכור יכול בלב, ת"ל לא תשכח הרי בלב אמור, מה אני מקיים זכור, ר"ל בפה. למה קורין בג' פרה אדומה, שכך אמרו חכמים שואלין בהלכות פסח קודם הפסח ל' יום. ולדידהו שום אדם לא היה עושה הפסח עד שיזה ויטהר, לפיכך קורין פרה אדומה בשבת שלישי שהוא הל' טהרות והזיות מטומאה לטהרה, ומתוכה למדו ישראל לטהר עצמם לפני הפסח כדי שיעשו פסח בטהרה. ברביעי פ' החדש ור"ח ניסן עניינו של יום הוא. א"ר לוי בשם ר' ירמיה ב"ח בדין היה שיקדים פר' החדש לפר' פרה אדומה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשנייה בו נשרפה הפרה, אלא קודמין טהרתן של ישראל, דתניא בנבלתם לא תגעו, ר"ל ברגל שכל ישראל חייבין לטהר עצמן ברגל.

אמר מהר"ש שאומר' ויעש חירום לפ' אלה פקודי לשבת (שפרשת) [ש]בין פ' שקלים לפ' זכור ושני פסוקים מן ותשלם, משום דהוי גמר מלאכות. ולא אמרינן כל ותשלם ולא ויעש חירום, דא"כ לא משכחת לה שאומרים ויעש חירום, אבל ותשלם אפילו אם אין אומרים אותה בכאן תמצא שאומרים אותה בסוכות בסוף.

[ו] פרשת זכור, קורין למפטיר בשנייה בשלהי סדר תצא (דברים כה, יז - ט) זכור את אשר עשה לך עמלק. ומפטיר בשמואל (א טו, ב - לד) כה אמר ה' צבאות פקדתי. פרשת פרה, קורין למפטיר בס"ת שנייה סדר חקת (במדבר יט, א - כב) מתחילה עד תטמא עד הערב. ומפטיר ביחזקאל (לו, טז - לח) בן אדם. פרשת החדש, קורין למפטיר בס"ת שנייה בסדר בא (שמות יב, א - כ) החדש הזה לכם עד תאכלו מצות. ומפטיר ביחזקאל (מה, טז - מו, יח) ולעם הארץ. ואם הוא ר"ח בראשון באחד לחדש (יחזקאל מה, יח). הסדר כמו שפירשתי לעיל בפ' שקלים כשהיא בר"ח, הכא נמי לא שנא.

כשחל שבת בין פרשת חדש לשבת הגדול, אומר אורות מאופל ליוצר. והיינו מתי שאין שני הפסקות דוקא. פרשת החדש ור"ח ביחד, אומר יוצר דפרשת החדש וזולת דשבת ור"ח. ומוציאין ג' ס"ת, בראשונה קורין ו' לעניינא דיומא, לשביעי בשנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם (במדבר כח, ט - טו), אומר קדיש למפטיר, בשלישית החדש הזה לכם, ומפטיר בראשון באחד לחדש.

תוכן העניינים

מהריל (מנהגים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה