אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על חלה › אות כב ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על חלה · אות כב ס"ק ב

אות כב ס"ק א

והנה הפוסקים אחרונים עלו ונסתפקו למאי דקי"ל [יומא עד, א] כר"י דחצי שיעור מן התורה לענין איסור, אי אמרינן נמי הכי לענין מצות עשה, דאם לא מצא אלא חצי כזית מצה אי חייב מן התורה לאכול החצי זית, כיון דחצי שיעור מן התורה לענין איסור וה"ה לענין מצוה, וכבר הארכתי בזה בספר תוספת דרבנן באות חי"ת [סי' קל"ז] חצי שיעור יעו"ש. ולכאורה היה נראה להביא ראיה דבמצות עשה לא שייך דין חצי שיעור מדין חלה דלכו"ע פחות מה' רבעים פטור מן החלה, ואם איתא אמאי לא מחייבינן ליה מדין חצי שיעור, דאף דדוקא בה' רבעים חייבה תורה, מ"מ היינו דוקא לקיים מצות עשה גמורה, אבל בפחות קצת מצוה איכא מן התורה, כדמיון חצי שיעור לאיסור. אבל כד דייקינן שפיר נראה פשוט דאין כאן שום ראיה מחלה, דספק זה לא ניתן להסתפק כי אם במצוה דבר חיובא הוא לעשותה כדין מצוה דחיובא רמייא עליה כאכילת מצה, וא"כ י"ל דאם לא מצא לקיים המצוה כתיקנה יקיים קצת בחצי שיעור, אבל גבי מצות חלה דלא חייבה התורה לעשות עיסה כשיעור ויקיים מצות חלה, אלא דאם רצה לעשות עיסה כשיעור חייב להפריש ממנה חלה, וכיון דאינו בר חיובא לעשות עיסה כשיעור אם עשה פחות מכשיעור ליכא שום סרך מצוה להפריש חלה ממנו: ואולם יש קצת סמך לומר דאין דין חצי שיעור במצות עשה, דאל"כ אמאי לא אמרו דטעמיה דר"ע [חלה פ"ד מ"ד] דאמר דהנוטל חלה מן הקב בדיעבד הויא חלה הוא משום דאף לכתחלה אין להפריש מחצי שיעור כיון דלא חייבה תורה לעשות עיסה כשיעור כדי להפריש חלה, מ"מ בדיעבד שכבר הפריש חלה מחצי שיעור, כיון דמצינו בעלמא דאיכא קצת מצוה בחצי שיעור מן התורה בדבר דחיובא רמייא עליה לעשותה מטעם דחזי לאצטרופי, ה"ה לענין חלה דאף דלא רמייא עליה חיובא להפריש לכתחלה, כיון דאין לו חיוב לעשות עיסה להתחייב, מ"מ בדיעבד שכבר הפריש חלה לשם מצוה, וקרא עליה שם קדושת מצות חלה, נתקדשה בקדושת פיו מדין אמירה לגבוה וחל עליה שם חלה, כיון דעכ"פ מקיים קצת מצוה כחצי שיעור בעלמא, ומדלא אמרינן הכי ש"מ דבכל גוונא לא מצינו שום סרך מצוה בחצי שיעור, ואפילו דקרא עליה שם חלה ורצה זה להתחייב לא חלה עליה שום קדושה, דחשיב כמפריש חלה מעיסה של אורז ושאר מינים שאינם חייבים, דאפילו הפריש לא קדיש קדושת חלה, משא"כ אי יש קצת מצוה בעלמא בחצי שיעור די"ל דכיון דהוא רצה להקדיש חלה זאת לשם חלה חל עליה קדושה כיון דקצת מצוה איכא. אלא דיש לדחות ולומר דאין ללמוד כן כי אם לפי המסקנא דמסיק הכא בירושלמי [חלה פ"ד ה"ב] דחזרו לומר דה"ט דר"ע דמדמי ליה לאומר לכשיתלשו, אבל לפי מאי דס"ד לומר דה"ט דמדמי לה לפירות שלא נגמרו מלאכתן, דלפ"ז סברת ר"ע הוא אפילו בשלא השלים כשיעור לבסוף ואפילו לא היה דעתו להשלים, וזו היא סברת הש"ס בירושלמי בפ"ב דחלה [ה"ב] עלה דמתני' דאמר ר"ע יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין כנזכר לעיל [אות כ"א], דלפי סברא זאת ע"כ דטעמיה דר"ע הוא משום דס"ל בעלמא דבמצות עשה מקיים קצת מצוה כחצי שיעור, וא"כ ה"ה הכא דאע"ג דלכתחלה לא יפריש מ"מ בדיעבד אם הפריש חלה מן הקב חל קדושה על החלה, כיון שהוא כיון להקדישה לשם חלה ונתקדשה מדין נדר דאמירתו לגבוה, דכיון דבעלמא איכא קצת מצוה בחצי שיעור, במקדיש חלה מן הקב לא חשיב כמפריש חלה מן הדבר הפטור. ומקום יש לומר דמאי דס"ד הכא וההיא דסתמא דתלמודא דפ"ב דחלה הוא לשיטת ר' יוחנן דסבירא ליה בעלמא חצי שיעור אסור מן התורה, והוא הדין במצות עשה דאיכא קצת מצוה, והמסקנא דהכא הוא לומר טעם כולל אפילו אליבא דר"ל דסבירא ליה חצי שיעור מותר מן התורה:

איברא דראיתי להירושלמי בריש פרק ג' דחלה [ה"א] עלה דמתני' כיון דנותנת את המים מגבהת חלתה וז"ל, רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש דרבי עקיבא היא, דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבא אומר חלה וחכמים אומרים אינה חלה וכו', אמר רבי יוחנן דברי הכל היא כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם עכ"ל, ועיין מה שכתבתי לעיל [אות ט' או"ק א'] בפי' הירושלמי במתני' דפרק ג' דלפי מה שכתב הטור בסי' שכ"ז דלכל הגירסאות בעינן שיתערבו במים ה' רבעים, ע"כ דהפירוש הוא דסבר ריש לקיש כמסקנת הירושלמי הכא, דחשיב כאילו אמר לכשאשלים השיעור כההיא דלכשנתלשו, דהכא נמי אף דקודם גלגול לאו בר חיובא, מ"מ דרבי עקיבא היא, דהכא נמי חשיב כאילו פירש שתהיה חלה לאחר שתתגלגל, דאי אפשר דסבירא ליה לריש לקיש כדס"ד דש"ס הכא וכסברת סתמא דתלמודא בההיא דיעשנה בטומאה [חלה פרק ב' הלכה ב'] וכו', דמלבד דריש לקיש סבירא ליה בעלמא חצי שיעור מותר מן התורה, ולדידיה אי אפשר לומר טעם זה על דרך האמור, יתר על כן דהתם בנתינת המים דהא איכא שיעור שנתערב במים והחסרון הוא דמחוסר גלגול גמור לא שייך טעם זה כלל, כי אם טעם דחשבינן ליה כאילו התנה ואמר שיהיה חלה לאחר שתתגלגל, ואם איתא די"ל דלרבי יוחנן דסבירא ליה חצי שיעור מן התורה שייך לומר דהעיקר כסתמא דתלמודא בההיא דיעשנה בטומאה וכו', אם כן אמאי קאמר רבי יוחנן בהאי לישנא אמר רבי יוחנן דברי הכל היא, דמשמע דאזיל ומודה דפליגי רבנן ורבי עקיבא באופן זה דנתינת המים, כיון דלדידיה בכהאי גוונא דליכא טעמא דדין חצי שיעור דעלמא אפילו רבי עקיבא מודה, ודוחק לומר דלטעמיה דריש לקיש קאמר כי האי לישנא דדברי הכל היא דלדידיה מעיקרא ליכא פלוגתא דרבנן ורבי עקיבא, ודו"ק כי קצרתי:

סליק הלכות חלה:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה