אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על חלה › אות כב ס"ק א

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על חלה · אות כב ס"ק א

אות כא

והנה במאי דקתני במתני' [חלה פ"ד מ"ה] ב' קבין שנטלו חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו חזר ועשאן עיסה אחת ר"ע פוטר וכו' נמצא חומרו קולו ע"כ. יל"ע דבמאי עסקינן אי מיירי דהחלה שהפריש עדיין קיימת והיא בעין, א"כ מאי חומרו קולו דקתני מתני', הא לר"ע נמי ליכא צד קולא יותר מסברת רבנן דאין הפרש ביניהם, אלא דלר"ע אין צריך לחזור ולקרות שם לחלה זאת, ולרבנן צריך לחזור ולקרות לה שם חלה, כיון דקריאת שם חלה קודם השלמה לאו כלום הוא, אבל בעיקר החלה ליכא שום הפרש הפסד ממון, דלכו"ע אינו נותן לכהן כי אם חלה אחת ולא שייך קולא או חומרא, אלא אם היינו אומרים דלרבנן צריך חלה אחרת חוץ מהראשונה משא"כ לר"ע:

ואי מיירי דאין החלה קיימת בשעה שחזר ועשאו עיסה אחת דכבר נתנה לכהן ואכלה או נגנבה ונאבדה קודם שחזר ועשאו עיסה אחת, דבהכי איכא קולא וחומרא דהפסד ממון, דלרבנן צריך לחזור ולהפריש חלה אחרת ויש לו הפסד, ולר"ע די בחלה ראשונה דבשעה שעשאו עיסה אחת ונשלם השיעור היא חלה למפרע משעה ראשונה, וכמו שכתב הרע"ב כנזכר בדברי ר"ע הנזכר לעיל [אות כ"א], וכ"כ הרע"ב גבי הא דחומרו קולו יעו"ש, וכן נראה מדברי הר"מ בפי' המשנה שכתב וז"ל, נמצא חומרו קולו לפי חומרא שהחמיר ואמר בחלה שהוציא מקב א' קדש ואסורה לזרים, הכריח לומר בב' קבין הנזכרים בכאן פטורה מן החלה וזה הוא קולא עכ"ל, הא לא אפשר דאפי' לר"ע אינו חל שם חלה למפרע כ"א לאחר שישלים השיעור, דכיון דמדמי לה ר"ע לתורם מפירות לכשיתלשו הוה דינו כדין תורם לכשיתלשו, והתם אינה תרומה למפרע משעה ראשונה כי אם מאחר שנתלשו, וכמו שמתבאר מהתוספתא בפ"ב דתרומות [ה"ז] וז"ל, אבל פירות תלושין אלו עשויין תרומה ומעשרות על פירות מחוברים אלו לכשיתלשו, הרי זה אוכל מהן עראי ועושה אותם תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו, נתלשו דבריו קיימים עכ"ל, הרי מפורש דקודם שיתלשו לא חל שם תרומה עליהם כלל, ועד שיתלשו חולין הם, ויכול לחזור בו ועושה אותם תרומה ומעשר על מקום אחר:

אשר עפי"ז נראה ליישב קצת דברי הר"מ בפ"ה מהל' תרומות דין ט' שכתב וז"ל, כיצד היו לו פירות תלושין ואמר פירות אלו יהיו תרומה על פירות אלו המחוברין אפי' אמר לכשיתלשו וכו' עכ"ל, ומרן הכ"מ שם כתב ויש תוספת בדברי רבנו שכתוב בהם אפי' אמר לכשיתלשו, וטעות סופר הוא וצריך למוחקו, כיון שאח"כ כתב רבינו בהפך יעו"ש, ומהריק"ו בביאורו על הר"ם האריך הרבה ודחק עצמו הרבה לקיים את הגירסא אשר לפנינו, והרואה יראה שהוא דוחק גדול. אבל לעד"נ לקיים הגירסא דמש"כ הר"ם בתחלת דבריו דאפי' אמר לכשיתלשו לא אמר כלום, כוונתו לומר דאף כשאמר לכשיתלשו לא חל שם תרומה עליהם משעה ראשונה, וקודם שיתלשו עדיין דין טבל עליהם, ואפילו כהן אינו יכול לאוכלם, וגם יכול לחזור ולעשות אותם תרומה על מקום אחר, ולענין זה הוא דכתב הר"ם לא אמר כלום, ומשו"ה אח"כ חזר ופירש דבריו, דאם אמר לכשיתלשו ונתלשו הואיל ובידו לתולשן אינו מחוסר מעשה, ולכשיתלשו שניהם דבריו קיימים, לבאר לנו דמש"כ דאפילו אמר לכשיתלשו דאינו תרומה היינו קודם שנתלשו, אבל אחר שנתלשו דבריו קיימים, והוא נלמד מדברי התוספתא הנזכר: באופן דנמצינו למדים דבההיא דלכשיתלשו לא חל שם תרומה כי אם אחר שנתלשו ולא משעה ראשונה למפרע כמו שכתב הרע"ב ז"ל, וכיון דר"ע הא דחלה להא דפירות לכשיתלשו מדמי לה, פשיטא דה"ה בחלה, דלר"ע נמי לא הוי חלה ולא חל שם קדושת חלה עליה כ"א אחר שישלים השיעור ולא קודם, אלא דאהני הדיבור של קודם השלמה שאינו צריך עוד לחזור ולקרות לה שם חלה בשעה שמשלים, וא"כ אם החלה אינה בעין כדי שיחול עליה קדושת חלה בשעה שחזר ועשאו עיסה אחת, איך אפשר דפוטר ר"ע מחלה אחרת כיון דבשעת חלות קדושת החלה אין החלה בעין כדי שיחול עליה קדושת חלה: ודוחק לומר דמיירי דהחלה היא בעין בשעת השלמה, וקולא וחומרא הוא כי לר"ע אינו צריך לחזור ולקרות לה שם חלה אחר שהשלים, משא"כ לרבנן דצריך לחזור ולקרות לה שם, דהקולא והחומרא הכל תלוי בהא, דלר"ע אין צריך לחזור ולקרות לה שם חלה דבזה איכא צד חומרא ואיכא צד קולא, דצד חומרא דאם הפריש חלה אחרת אחר שהשלים השיעור הרי לרבנן החלה הראשונה מותר לזרים, אבל לר"ע הראשונה היא חלה גמורה והזר האוכלה חייב מיתה, והצד של קולא הוא דאפילו לא חזר וקרא עליה שם חלה דלרבנן חשיב כאילו לא הפריש חלה ודין טבל גמור היא כל העיסה, ולר"ע הותרה כל העיסה ויצאת מידי טבל:

והנה מלבד דזה דוחק דפשט מתני' דקתני דאם עשאו עיסה אחת ר"ע פוטר משמע דאפילו אין החלה הראשונה בעין בשעת השלמה פוטר, וכן י"ל מדברי הירושלמי בשמעתין [חלה פ"ב ה"ב] דאמרינן הוו בעין מימר מה דאמר ר"ע הנוטל חלה מקב חלה מהלכה הא מדברי תורה לא, מן מה דתנינן ר"ע פוטר וחכמים מחייבים הדא אמרה אפילו דבר תורה ע"כ, ואם איתא דלא אמר ר"ע אלא כשהחלה בעין כשעשאן עיסה אחת, א"כ אכתי י"ל דלא אמר ר"ע אלא מדרבנן, דכיון דהחלה בעין בשעת החיוב הרי דחלה הזאת עצמה פוטרת נמי מן התורה, דאף דאינו קורא לה שם עכשיו מ"מ לשם חלה הופרשה מעיקרא, ולב ב"ד שתקנו להפריש מן הקב מתנין עליה שיהיה חלה גמורה עכשיו, ובפרט דכיון דנותנה לכהן עכשיו לשם חלה חשיב כאילו קורא לה שם עכשיו, ומדדחי הש"ס סברא זאת ש"מ דר"ע פוטר אפילו אין החלה בעין דלמפרע משעה ראשונה הויא חלה וע"כ דבר תורה הוא:

יתר על כן דמדברי הר"ם בפי' המשנה ומדברי הרע"ב מתבאר דס"ל דלר"ע חל שם קדושת חלה על הראשונה למפרע משעה ראשונה ומשעת הפרשה אסורה לזרים, ולפי מסקנת הירושלמי דמדמי לה לאומר לכשיתלשו אינו כן, כמו שמתבאר מהתוספתא הנזכר דקודם שנתלשו לא חל שם תרומה כלל, ואפילו כשיתלשו לא חל שם תרומה למפרע משעה ראשונה, דאם אנו אומרים דחלות התרומה תלוי ועומד עד שיתלשו, וכשנתלשו חל למפרע, איך אמרי' דיכול לאכול מהם עראי קודם שתלשו כיון דלמפרע נעשה תרומה ואסורה לזרים למפרע, דמילתא דפשיטא הוא דהמפריש תרומה על תנאי ואמר מעכשיו יהיה תרומה אם יהיה כך וכך, פשיטא דקודם קיום התנאי אסור לזר לאכול כיון דבקיום התנאי הויא תרומה למפרע:

אשר ע"כ נראה לומר דמאי דאמרינן דר"ע מדמי לה לאומר לכשיתלשו, היינו לומר דדומה לאומר פירות אלו יהיו תרומה מעכשיו לכשיתלשו, דהכא נמי כיון דמפריש חלה מן הקב, ואדם יודע דאין חלה מחצי שיעור, אנן סהדי דכוונתו כאילו פירש ואמר שתהיה חלה מעכשיו לכשישלים שיעור חלה, דכיון דהפריש סתם וסתמא הוא כאילו מפריש חלה מעכשיו, דנין בדעתו לומר דכוונתו כאילו פירש מעכשיו ולכשישלים השיעור, דבכה"ג גבי פירות מחוברים אם אמר מעכשיו ולכשיתלשו אף דלא מצי חייל קדושת תרומה בגוף הפירות קודם תלישה, ונראה ודאי דקודם תלישה אין בה איסור תרומה לזרים, כיון דלא אפשר שיחול קדושת תרומה על המחובר, מ"מ נראה דכיון דאמר מעכשיו ולכשיתלשו אינו יכול לחזור בו לעשות אותם תרומה למקום אחר ולתרום על המחובר ממקום אחר. וכמו שיש ללמוד מדין מקנה דבר שלא בא לעולם, דלמ"ד אדם מקנה דשלב"ל אף לדידיה נמי לא חל הקנין משעה ראשונה, ועכ"ז אם אמר מעכשיו ולאחר שיבואו לעולם לא מצי לחזור בו קודם שיבואו לעולם, וגם נ"מ דבאומר מעכשיו בדבר שלב"ל לא בעינן שיהיה השטר קיים כשבאו לעולם, וה"ט דכיון דאמר מעכשיו חל ונגמר הקנין משעה ראשונה אף שלא באו עדיין לעולם ולא מצי לחול הקנין בגופו של דבר כלל, וכמו שכתבתי בזה בקונטרס גט מקושר סי' ט"ו דע"ב ע"ג יעו"ש באורך:

וא"כ י"ל דה"ה באומר מעכשיו ולכשיתלשו דמשעה ראשונה כבר נגמר ענין חלות התרומה לענין זה שאינו יכול לחזור בו, וגם אם נאבדו ונגנבו הפירות התלושין קודם שנתלשו המחוברין, כיון דהפירות התלושין הוו תרומה למפרע משעה ראשונה נפטרו הפירות המחוברין כשנתלשו אף דהתרומה שהפריש עליהם אינה בעין, דומה למה שכתבו התוספות והרשב"א והריטב"א בפרק האומר [קדושין סג, א], דנ"מ באומר מעכשיו במקנה דבר שלא בא לעולם לענין דלא בעינן שיהיה השטר קיים כמ"ש שם, דאף דעיקר חלות הקנין בגוף הדבר אי אפשר כי אם אחר שיבואו לעולם, ועיקרו הוא ע"י השטר והשטר איננו בעין, עם כל זה אמרינן כיון דגמר הקנין למפרע סגי אף דאין השטר בעין כשיבוא לעולם וה"ה לענין תרומה דכיון דנגמר ונקשר חלות שם תרומה משעה ראשונה, אף דבשעה שנתלשו המחוברין אינם בעין נפטרה ע"י, וה"ה לענין זה דלר"ע כיון דחשיב כאילו אומר מעכשיו ולכשישלים, אף דאין החלה בעין בשעה שהשלים נפטר בחלה הראשונה למפרע, אף שאי אפשר שיחול קדושת חלה משעה ראשונה על גוף החלה לאוסרה לזר, מ"מ כיון דאומר מעכשיו פוטר את העיסה אף שאינה בעין בשעת השלמה. ואפשר עוד דכיון דהויא חלה למפרע ופוטר העיסה בשעת השלמה אף דאינה בעין, ה"ה דיהיה אסורה לזר משעה ראשונה, דבהכי ניחא דברי הר"ם בפי' המשניות הנזכר לעיל, דאף דלא יהיה לה חיוב מיתה מ"מ איסורא איכא: ואולם כ"ז אפשר לומר לסברת התוספות והרשב"א בפרק האומר, אבל לפי סברת רבינו הרמב"ן שם בפרק האומר בחידושיו, דס"ל דלא מהני מעכשיו לדבר שלא בא לעולם, כי אם דוקא לשלא יוכל לחזור עד שלא בא לעולם, אבל אם השטר שחרור או שטר מכר אינו בעין כשבאו לעולם, כיון דאי אפשר שיחול השחרור או הקנין בגוף הדבר מעכשיו כי אם אחר שבאו לעולם, צריך שיהיה השטר קיים יעו"ש בדבריו, א"כ ה"ה לפי סברתו באומר מעכשיו לכשיתלשו או באומר מעכשיו לאחר שישלים השיעור דלא מהני אלא לענין חזרה, אבל כל שאין הפירות בעין או החלה בעין בשעה שהשלים השיעור אינו פוטר, כיון דעיקר חלות הקדש החלה הוא בשעת השלמה, ולדידיה אכתי קשה גבי מתני' דר"ע פוטר אפילו שאין החלה בעין כיון דאפילו באומר מעכשיו בפירוש לא מהני:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה