מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על חלה · אות י ס"ק ו
וכתב שם בס' התרומה [הל' חלה סי' פ"ג] וז"ל, מהא דאמרינן ריש ראשית הגז [חולין קלה, א] דשותפות חייבת בתרומה ובחלה, ליכא למשמע כי אם כשיש שיעור בחלק כל אחד ואחד, אבל קשה למורי על ההיא דמס' חלה [פ"ג מ"ה] דעושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור פטור הא אם יש כשיעור חייב, ואילו בריש ראשית הגז קאמר שותפות הגוי פטור מתרומה ומן החלה, וכשיעור בשל ישראל נמי מיירי, וכן בפ"ק דפסחים [ו, א] עיסת ארנונא פטורה, ונראה למורי רבינו דכי קנו הקמח וכו' ובראשית הגז יש איכא דאמרי שותפות גוי בתרומה חיובי מחייב, וכן בפסחים יש לשון זה דעיסת ארנונא חייבת בחלה, לפירוש זה אין צריך לחלק כלום, וללישנא דפסחים דעיסת ארנונא פטורה סבר כלישנא דראשית הגז דשותפות גוי פטורה, ואפילו כאיכא דאמרי דראשית הגז דאמר שותפות של גוי חייב היינו בחלק הישראל, וההיא דפסחים דפטר היינו בחלק הגוי עכ"ל:
והמתבאר מדבריו דס"ל כפי' המפרשים דארנונא היינו שותפות עם הגוי, ותרי לישני דפ"ק דפסחים דללישנא קמא עיסת ארנונא פטורה וללישנא בתרא חייבת מיירי בדיש לישראל חלק בה כשיעור, ואפילו הכי ללישנא קמא פטורה להפריש חלה אפילו מחלק הישראל, והני תרי לישני דהכא פליגי כהני תרי לישני דראשית הגז, דללישנא קמא דהתם דאמרינן דלר' אלעאי לשותפות גוי לא איצטריך קרא דצאנך דשותפות גוי ילפינן ליה מרישא דקרא מתרומה דכתיב דגנך, ולרבנן צאנך איצטריך לשותפות גוי דראשית הפסיק הענין, ש"מ דאפילו רבנן מודו דאפילו בתרומה שותפות גוי פוטר, וללישנא בתרא דקאמר ואב"א שותפות גוי בתרומה ורבנן חיובי מחייבי, ש"מ דבתרומה שותפות גוי חייב, וה"ט דתרומה שאני דבכל אופן יש חיוב תרומה בחלק הישראל דתרומה אינה צריכה שיעור כדין ראשית הגז דצריך חמשה צאן, ומשו"ה בסתם חלק הישראל חייב בתרומה על חלקו, ולהאי לישנא ה"ה בחלה דאם יש כדי שיעור חלה בחלק הישראל חייב על חלקו, דהא אמרינן התם [קלה, ב] עלה דאמר רבא מודה ר' אלעאי בחלה דאף על גב דכתיב ראשית ואיכא למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז כתב רחמנא עריסותיכם, ופריך אלא טעמא דכתיב עריסותיכם הא לאו הכי הו"א נילף ראשית ראשית מראשית הגז, אדרבה נילף מתרומה, ומשני ה"נ אלא עריסותיכם למה לי כדי עריסותיכם ע"כ, וא"כ ללישנא בתרא דשותפות גוי חייב בתרומה ה"ה גבי חלה חייב על חלקו כדין תרומה דילפינן ראשית ראשית מתרומה, אבל עכ"פ י"ל דאם אין לישראל שיעור בחלקו פטור כיון דלא דמי לתרומה דיש לישראל חלק כשיעור, אבל ללישנא קמא דאפילו בתרומה שותפות הגוי פוטר אף דיש לישראל חלק הראוי להפריש תרומה, ה"ה גבי חלה דאפילו ביש לישראל כשיעור פטורה דילפינן לה מראשית ראשית דתרומה או דראשית הגז דבשניהם פוטר שותפות הגוי, ובכן הני תרי לישני דפסחים הוו כהני תרי לישני דראשית הגז:
אלא דיש להבין כפי זה דכיון דלישנא בתרא דפסחים דאמרי' דחייבת היינו כההיא לישנא דשותפות הגוי בתרומה חייב, א"כ ה"ה בחלה ביש לישראל חלק כשיעור, דמן התורה חייב הישראל על חלקו, וא"כ למה אמרו בגמרא דהיינו טעמא משום דעיסה לית לה קלא ומדרבנן בעלמא הוא. וצ"ל כמו ששיערנו לעיל [או"ק א' ד"ה אשר עפי"ז] לדעת הר"ם דלישנא דחייבת משמע דחייב להפריש על חלק הגוי נמי, וע"ז אמרו דהוי מדרבנן מפני החשדא. וכן יש לדקדק מדברי ספר התרומה שסיים וכתב, דאפילו באיכא דאמרי דראשית הגז וכו' היינו בחלק הישראל וההיא דפסחים דפטר היינו בחלק הגוי עכ"ל, וצ"ל דכוונתו בזה דאפשר לומר דתרי לישני דפסחים אתו כלישנא דהתם דחיובי מחייב בתרומה, אלא דללישנא קמא דהכא פוטר על חלק הגוי כמו שהוא מן הדין גבי תרומה, אבל ללישנא בתרא חייב אף חלק הגוי מדרבנן, וע"ז יהיב טעמא מטעם דעיסה לית לה קלא ואיכא חשדא:
וראיתי להר"ש במתני' [חלה פ"ג מ"ה] וז"ל, העושה עיסה עם הנכרי בשותפות, וכי פטרינן בראשית הגז שותפות גוי מן החלה, היינו כשאין בחלקו של ישראל כשיעור, וכ"כ הרא"ש בהל' חלה [סי' ו'] גבי מתני', וכן כתב רבינו ירוחם [חלק אדם] בנתיב הנזכר [נתיב כ"א ח"ג] יעו"ש. וצריך להבין דהיכן מוזכר בשמעתא דראשית הגז דשותפות הגוי פוטר מן החלה, דהתם לא נאמר זה בפירוש. אבל האמת הוא דכיון דאמרינן דילפינן ראשית ראשית מתרומה או מראשית הגז בג"ש, ללישנא קמא דהתם דאמרינן דלרבנן נמי שותפות הגוי פוטר בתרומה וראשית הגז ה"ה דילפינן נמי לחלה, ואע"ג דללישנא בתרא דהתם דלרבנן שותפות הגוי חיובי מחייב בתרומה, אין לומר דשותפות הגוי פוטר מן החלה, דאי אפשר לומר דילפינן מראשית הגז דאדרבה נילף מתרומה להחמיר כדאמרינן התם, מ"מ כוונת הר"ש ודעימיה ליישב מתני' גם אליבא דלישנא קמא, דכיון דשותפות גוי פוטר בתרומה ה"ה בחלה וע"ז תירצו דלא נאמר זה אלא כשאין בחלקו של ישראל כשיעור:
ויל"ע דכיון דעיקר מאי דילפינן חלה הוא מתרומה, א"כ ילפינן מינה דומיא דתרומה, דכשם דבתרומה אמרינן דשותפות הגוי פוטר אף כשיש בחלקו של ישראל שיעור, דמסתמא איזה חלק שיהיה לו לישראל הן רב הן מעט יש לו לישראל שיעור חיוב תרומה, וא"כ י"ל דה"ה בחלה דאפילו יש לו לישראל חלק כשיעור פטור. דאין לומר דאדרבה ילפינן מראשית הגז להחמיר, דהתם בראשית הגז כשיש לישראל כשיעור חייב, דמנ"ל לומר כן בראשית הגז, הא בראשית הגז נמי י"ל דכיון דגלי קרא בתרומה דשותפות הגוי פוטר אפילו ביש לישראל חיוב מצד חלקו כמה שהוא דה"ה בראשית הגז, ואפשר דילפינן נמי לגבי ראשית הגז ראשית ראשית מתרומה, וכיון דבראשית הגז עצמו אין לנו הכרח לחייב כשיש לישראל כשיעור מנין לנו ללמוד ממנו חלה. ואף דלפי האמת דקי"ל כלישנא בתרא דשותפות גוי בתרומה חיובי מחייב כרבי ורשב"ג, וכמו שפסק הר"ם בפ"א מהלכות תרומות [ה"כ] אתי שפיר החילוק שחילקו הר"ש ודעימיה, דכשיש לישראל כשיעור חייב דילפינן מתרומה דאין לה שיעור ובכל דהו חייב, אבל אם אין לישראל חלק כשיעור דלא דמי לתרומה פשיטא דפטור, דאין ללמוד מתרומה אלא דכוותה שיש לישראל חלק כשיעור חיוב, אבל כשאין לישראל כשיעור אין ללמוד מתרומה, אבל אם כוונת הר"ש ליישב מתני' אפי' למ"ד שותפות גוי פטור בתרומה, אין ללמוד חילוק זה כלל, כיון דבתרומה פוטר אפילו דיש לישראל שיעור של חיוב:
וראיתי לרש"י התם בר"פ ראשית הגז גבי הא דאמרינן ואב"א שותפות נכרי בתרומה חייב וז"ל, חיובי מחייב חלקו של ישראל וכו' ואע"ג דמצאנך משמע להו ולא שותפות נכרי, לא משמע להו מדגנך למעוטי של שותפות גוי דדגן כמאן דפליג דמי, שהרי חולקין אותה במדה וקרינן ביה דגנך בחלקו של ישראל, אבל צאן כל בהמה ובהמה יש לנכרי חלק בה, ולא קרינא בחדא מינייהו צאנך עכ"ל, ומדחלק רש"י חילוק זה בין תרומה לראשית הגז, ולא חלק לומר דשאני תרומה דאין לה שיעור ובכל דהו יש לישראל חלק מחויב, דבכה"ג דיש לישראל חלק כשיעור בראשית הגז נמי חייב, דאם יש בשותפות עשרה רחלים דיש לישראל כשיעור חייב, ולא ממעטינן מצאנך אלא כשאין לישראל כשיעור, ש"מ דרש"י לא סבירא ליה לחלק הכי, דס"ל דכל דבר דממעטינן שותפות גוי הוא בכל גוונא אפילו יש לישראל כשיעור פטור. ולפי זה צריך לומר דלענין חלה דמוכח ממתני' דכשיש לישראל כשיעור חייבת, היינו טעמא דעיסה נמי היא כדגן דכמאן דפליגי דמי שהרי חולקין במדה או במשקל שוה בשוה, ול"ד לבהמות שיש גדולה ויש קטנה ויש שמינה ויש כחושה וצריך שומא, וכיון דעיסה כמאן דפליגי דמי משום הכי חייב דומיא דתרומה:
עוד יש לדקדק למ"ש הר"ש ודעימיה, דההיא דראשית הגז לא נאמר אלא כשאין לישראל חלק כשיעור, דאם כן לרבי אילעאי דפוטר אפילו בשותפות ישראל הוי דכוותיה דשותפות גוי דפטרי רבנן, דדוקא כשאין לישראל חלק כשיעור, דלא עדיף שותפות ישראל לר' אלעאי משותפות גוי לרבנן. והנה כי כן אמאי הוצרך רבא התם בריש פרק ראשית הגז [לומר], דמודה ר' אלעאי בתרומה אע"ג דכתיב דגנך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא תרומותיכם, אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות גוי, דכיון דרבא בכל הני דקאמר דמודה רבי אלעאי ס"ל כלישנא בתרא דאין סברא למעט של נכרי יותר משל ישראל כמ"ש התוספות שם ד"ה אמר רבא וכו' יעו"ש, לפי זה פשיטא דמודה רבי אלעאי בתרומה כיון דתרומה אין לה שיעור, ולעולם חלק הישראל חייב בלי הצטרפות חלק חבירו, ובלאו קרא דתרומותיכם אמרינן הכי, כיון דאין סברא למעט מקרא אלא בדבר שאין לאחד שיעור חיוב בלא הצטרפות חבירו, ואדרבה י"ל דלרבי אלעאי אפילו בשותפות גוי מודה דחייב בתרומה כסברת לישנא בתרא דהתם, דס"ל לרבנן דשותפות גוי חייב בתרומה, ומנ"ל לרבא לומר דאליבא דרבי אלעאי שותפות גוי פוטר מן התרומה, דבשלמא ללישנא קמא דר' אלעאי מייתי שותפות גוי מרישיה דקרא דראשית דגנך ולא שותפות נכרי, מוכרח דס"ל דגם בתרומה שותפות גוי פוטר, אבל ללישנא בתרא דהכי סובר רבא דתרתי נפקא ליה מצאנך, מנ"ל דפוטר שותפות גוי בתרומה כיון דאין סברא למעוטי מקרא דדגנך דבר שיש לישראל חלק כשיעור:
וראיתי להרשב"א בפסקי חלה בשער ב' סימן א', דלפי מה שהאריך שם להכריח דהלכתא כר' אלעאי בשותפות ישראל דפוטר בכל הדברים, עמד להבין מתניתין דהכא דקתני דאם אין בשל ישראל כשיעור פטורה, דמשמע הא יש בה כשיעור חייבת, דהא לדברי רבי אלעאי דהלכתא כוותיה כולן פטורין ואפילו היו של שותפות ישראל, וכ"ש משותפות עם הגוי, וכתב ע"ז וז"ל, ואין נראה לחלק אליבא דרבי אלעאי בין יש בחלק אחד כשיעור ובין אין בו כשיעור, דהא תרומה אין לה שיעור ואפילו הכי פטר רבי אלעאי שותפות ישראל וכ"ש שותפות גוי וממנה אנו דנין לחלה ורחוק הוא בעיני וכו', ואפשר לומר דמודה ר' אלעאי בחלה, משום דליכא בחלה מיעוטא בהדיא כתרומה דכתיב בה דגנך ובראשית הגז צאנך, ואע"ג דאיכא למילף ראשית ראשית מראשית הגז אי נמי מתרומה, הא כתיב עריסותיכם ב' פעמים ומעריסותיכם יתירה נמי שמעינן מינה כדי עריסותיכם, כדאמרינן במנחות בפ' ר' ישמעאל [סז, א] תרי זימני עריסותיכם חד כדי עריסותיכם וחד כדי למעט עיסת גוי ועיסת הקדש, והא דממעטינן עיסת גוי היינו דוקא שלו אבל של שותפות אם יש לישראל כשיעור חייבת עכ"ל: ועפ"י דברי הרשב"א אלו יש ליישב דברי הר"ש ודעימיה הנזכר, דהם לא אמרו דכשיש לישראל חלק כשיעור דחייב אלא לענין חלה דוקא דליכא מיעוטא, דדוקא בתרומה דאיכא מיעוטא דדגנך אמרינן דאפילו דיש לישראל כשיעור פטור, דמשמעותיה דמיעוט דגנך הוא אפילו ביש לישראל כשיעור דסתם תרומה יש לישראל שיעור, ואע"ג דאיכא למילף ראשית ראשית מתרומה מ"מ אהני יתורא דקרא דעריסותיכם יתירא דמשמע לשון רבים לרבות אפילו שותפות גוי כל דיש לישראל חלק כשיעור, אבל כשאין לישראל כשיעור פטור דילפינן ראשית ראשית מראשית הגז או מתרומה, דאף דמגז"ש זאת איכא למילף אפילו כשיש לישראל כשיעור, מ"מ אהני לן יתורא דעריסותיכם דכשיש לישראל כשיעור חייב. ולפי"ז לא אמרו כן כי אם גבי חלה מטעם הנזכר, אבל גבי ראשית הגז וכל הנך דכתיב בהו מיעוטא בפירוש אפילו כשיש לישראל כשיעור פטור, וכדרך דכתב הרשב"א לר' אלעאי סבירא ליה להר"ש ודעימיה אליבא דרבנן, דשאני חלה דלא כתיב מיעוטא בפירוש: