מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על חלה · אות י ס"ק ה
ויש להעיר קצת בשמעתין דפ"ק דפסחים [ו, א] דבלישנא קמא נראה דלא בעו מיניה דרבא כי אם בהמת ארנונא, אבל עיסת ארנונא לא הזכירו, ובלישנא בתרא דפשיט להו רבא דפטור מן הבכורה מזכיר נמי דעיסת ארנונא חייבת, דמאן דכר שמה דעיסה בלישנא בתרא מאי דליכא בלישנא קמא. ומתוך דברי ספר התרומה בהלכות חלה סי' פ"ג מתבאר דגריס בב' הלשונות עיסת ארנונא נמי, ובלישנא קמא פשיט רבא דבין בהמה ובין עיסה פטורה היכא דלא מצי לסלוקי בזוזי, ובלישנא בתרא פשיט רבא דבעיסה אע"ג דלא מצי לסלוקי בזוזי חייבת מטעם דלית לה קלא, ולפי גירסא זאת נמצא דבעו מיניה דרבא תרתי בהמה ועיסה, וכן נראה מפשט דברי הרשב"א בתשובה סי' ש"מ דבעו מיניה תרתי יעו"ש. דבהכי ניחא מ"ש התוס' בשמעתין [ד"ה בהמת] דבלישנא בתרא גרסינן בהמת ארנונא פטורה אי לא מצי לסלוקי בזוזי, דלכאורה קשה דא"כ מה חילוק יש בין לישנא קמא ללישנא בתרא, דאי משום דהוסיף רבא לאשמועינן דין עיסת ארנונא, לזה לא שייך לשון איכא דאמרי, דמשמע דיש חילוק לענין הדין המוזכר בלישנא קמא בין לשון ראשון ללשון שני. אמנם לפי האמור א"ש דלענין חלה יש חילוק בין לשון ראשון ללשון שני, דללישנא קמא אין חילוק בין בכורה ובין חלה, אבל ללישנא בתרא יש חילוק דלענין חלה אע"ג דלא מצי לסלוקי בזוזי חייבת מטעם דלית לה קלא: