מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על חלה · אות י ס"ק ד
והנה הרשב"א בפסקי חלה [שער ב' פ"ב] אחר שדחה פירוש זה דמפרשים דארנונא הוא שותפות גוי מדברי הירושלמי, סיים שם, ותניא בתוספתא [חלה פ"א ה"ג] עיסת ארנונא חייבת בחלה מפני שחייב בארנונא עד שעה שימסור, וזה נראה לי ברור עכ"ל, נראה דגירסת הרשב"א הוא מפני שחייב בארנונא עד וכו', ולא כגירסתנו דגרסינן מפני שחייב באחריותה, ולפי גירסתו נמי הפי' הוא מפני שחייב באחריות הארנונא עד שימסור. וצריך להבין דנראה דמהתוספתא הזאת נמי דחה פי' המפרשים שפירשו ארנונא שותפות גוי, ולא ידעתי איך נדחה הפי' הזה מהתוספתא, כיון דיש לפרש דאפילו בשותפות גוי משכחת לה דחייב הישראל באחריות חלת הגוי עד שעה שימסור בידו דחייב בגניבה ואבידה כדין שומר שכר, דהא קי"ל דהשותפין שומרי שכר הם דכל אחד עוסק ומשמר חלק חבירו בשכר שגם חבירו יתעסק וישמור חלקו, כמו שמפורש בח"מ סי' קע"ו [סע' ח'], והכא נמי אפשר דמיירי שנשתתפו הישראל והגוי בענין עשיית עיסה ואפייתה, והתנו ביניהם שכל אחד יהיה עושה ועוסק ביום אחר, וכל כה"ג שומרי שכר הם ומן הדין כל אחד חייב באחריות חלק חבירו ביום שעוסק הוא. ועוד דמשכחת לה כשנתן הגוי שכר לישראל בעד עשיית העיסה ובכן שומר שכר הוא וחייב בגניבה ואבידה, ואע"ג דגויים נתמעטו מדיני השומרים מקרא דרעהו, שפיר י"ל דמיירי דנתחייב בפירוש בגניבה ואבידה ביום שעוסק הישראל וקנו מידו ע"ז או הקדים לו שכר ע"ז: