מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על חלה · אות ט ס"ק ד
והנה בהא [פ"ג מ"א] דכיון דנתנה המים מגבהת חלתה שכתבנו לעיל [או"ק א'] דאיפליגו ר"י ור"ל, דלר"ל מוקי מתני' כר"ע ולר"י דברי הכל היא, וכתבנו דלפי מה שהעלינו דהא דנתינת המים אינו אלא כשנתערב במים כשיעור, א"כ פלוגתייהו דר"ל ור"י הוא דלר"ל קרא דראשית עריסותיכם לא דריש ליה להכי כדדריש ר"י, דכיון דהיא נותנת המים זו היא ראשית עריסותיכם דמתיבת ראשית דריש לה, ור"ל האי קרא דראשית מבעיא ליה לדרשא אחריתי, כדאמרינן [בירושלמי] בפ"ק [ה"ג] גבי מתני' דהמדומע פטור וז"ל, בינתים מהו, ר' יונה בשם רשב"ל בינתים כבראשונה, ר' יוסי בשם רשב"ל בינתים כבאחרונה, איזה בינתים העושה עיסה מן הטבל, חלה חייבת בתרומה, ותרומה חייבת בחלה, מנין שחלה חייבת בתרומה, חלה תרימו תרומה, מחלה תרימו תרומה, מנין שהתרומה חייבת בחלה, מן קושי פתרין ההן קרייא מראשית עריסותיכם תרימו תרומה, מאותה שכתוב ראשית תרימו חלה ע"כ, ועיין פי' הירושלמי בספר שדה יהושע ומהר"ר אליהו [פולדא] ז"ל:
וכיון דר"ל סבירא ליה דקרא דראשית איצטריך ללמד שהתרומה חייבת בחלה, א"כ לדידיה אין ללמוד מהאי קרא לומר דכיון דהיא נותנת את המים זהו ראשית, ולכן ס"ל דמן התורה אין כאן שום חיוב חלה כי אם עד שיגלגל, וע"כ מתני' אתיא כר"ע ע"ד האמור לעיל, דמסתמא אמרינן דחשיב כאילו פירש שיהיה חלה לאחר גלגול. ואם כן נמצא כפי זה דלר"י דדריש קרא דראשית לנתינת המים, א"כ ע"כ לא ס"ל הא דדרשינן דהתרומה חייבת בחלה, כיון דהא מפיק ליה להאי קרא לנתינת המים, ע"כ ס"ל לר"י כסברת רבי יוסי דהתם דקאמר אליבא דרשב"ל דס"ל דבינתים הוא כבאחרונה דפטור כדין מדומע. ומהר"ר אליהו [פולדא] בשמעתין כתב על דברי ר"י דאמר נתינת המים זהו ראשית עריסותיכם וז"ל, זהו ראשית וכו' ולא ס"ל לר"י קושי פתרין דלעיל עכ"ל:
והנה כי כן קצת קשה דכיון דקי"ל כר"י דדרשינן מקרא דראשית דמן התורה נתינת המים זהו ראשית עריסותיכם, וכמו שפסק הר"ם בפ"ח מהל' בכורים [ה"ב] וכן כתבו כל הפוסקים, א"כ מן הראוי הוא לומר דהלכה כרבי יוסי אליבא דרשב"ל, דס"ל העושה עיסה מן הטבל פטורה, דאף דנאמר דהחלה שהפריש מעיסה של טבל חייבת בתרומה, כדילפינן מקרא דחלה תרימו תרומה מחלה תרימו תרומה, מ"מ התרומה שהפריש מעיסה של טבל פטורה מן החלה, כיון דקרא דראשית דמיניה ילפינן דתרומה חייבת בחלה הא איצטריך לרבות דמן התורה בנתינת המים חייבת, והר"ם בפ"ו מהל' בכורים דין ז' פסק דהעושה עיסה מן הטבל דאם הפריש תחלה תרומה לא תאכל עד שיפריש עליה חלה יעו"ש, ומאחר דקי"ל דהאי קרא דראשית איצטריך לחייב בנתינת המים כר"י, מנין לנו לחייב בחלה לתרומה שהפריש מעיסת טבל. ואין לומר דכיון דתנן במתני' דאם נדמעה אחר שגלגלה חייבת מכיון דכבר חל עליה חיוב חלה משגלגלה, וא"כ ה"ה נמי בטבל דכיון דגלגלה בעודה טבל הרי בשעת הגלגול נתחייבה כל העיסה בחלה ותו לא פקע חיוב זה ממה שהפריש לתרומה, דהא ליתא דהכא בעיסה של טבל דיש צדדין לומר דע"י גלגול לא חל החיוב כי אם על שיעור חולין שבה, כיון דשיעור התרומה מצד עצמה אינה חייבת בחלה, וחשיב בשעת גלגול כאילו כבר הפריש התרומה, דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, משא"כ בגלגלה ואח"כ נדמעה דעכ"פ העיסה שנתגלגלה כבר נתחייבה ואין בה צד פיטור כלל, וע"כ צריך קרא דמראשית לחייב לתרומה שהפריש מעיסה של טבל ומאחר דקי"ל כר"י מנ"ל דין זה: שוב ראיתי דלא ק"מ דהא תרי קראי כתיבי בפרשת שלח לך, ראשית עריסותיכם חלה תרימו וגו' ועוד מראשית עריסותיכם תתנו וגו', והא דמפריש תרומה מעיסה של טבל מקרא דמראשית עריסותיכם מפיק לה, דהכי הוי משמעותיה דקרא מראשית מאותה שכתוב בה ראשית חלה תרימו, וההיא דר"י דכיון שהיא נותנת את המים ראשית עריסותיכם היא הוא מקרא דראשית עריסותיכם, ובהכי לא פליג ר"י אהא דקושי פתרין ועל דין זה דתרומה, ודלא כמ"ש הרב אליהו [פולדא] שעשה הדבר מחלוקת בין שמעתין ובין פ"ק דחלה יעו"ש, דאם כסברתו קשיא הלכתא אהלכתא כאמור: