מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על חלה · אות ט ס"ק ג
תנן במתני' אחר משנה זאת [חלה פ"ג מ"ב] נדמעה עיסתה עד שלא גלגלה פטורה שהמדומע פטור ומשגלגלה חייבת ע"כ:
ורבינו הרמב"ן השמיט משנה זאת הכא, מפני דכבר רמזה לעיל בריש פ"ק גבי מתני' דהמדומע פטור מן החלה וז"ל, ודוקא נדמע עד שלא גלגלה אבל משגלגלה חייבת כדלקמן עכ"ל. ואיכא למידק ממתני' על מ"ש הר"ש בפ"ק דחלה משנה ד' וז"ל, ומשמע שם במסקנא בירושלמי דמדומע פטור מן החלה היינו כשאין מן החולין ה' רבעים, דאם נתערב סאה תרומה בצ"ט של חולין ולקח מהם ה' רבעים קמח וגלגלן, דנמצא דאחד ממאה שבהן תרומה ולכך פטורה מן החלה, אבל אם אחר שתסיר אחד ממאה נשתיירו עדיין ה' רבעים לפי חשבון תרומה שנתערבה, נתחייבה בחלה עכ"ל, ולפי סברת הר"ש הלזו דמסקנת הירושלמי הכי הוי, קשה ממתני', דקתני דאם משנתגלגלה נדמעה חייבת, דממה נפשך היכי דמי אי מיירי בעיסה שנתגלגלה ולא היה בה שיעור ה' רבעים וע"י שנדמעה נשלם השיעור א"כ אמאי חייבת, כיון דבשעת הגלגול לא נתחייבה כיון דלא היה בה שיעור, ובשעה שנשלם השיעור ומטא זמן חיובא מדומע הוי, ואי מיירי בעיסה דבשעה שנתגלגלה היה בה שיעור ה' רבעים, א"כ בכה"ג דיש לה שיעור ה' רבעים מהחולין בלי הצטרפות התרומה שנתערב בה איכא שיעור חלה, וא"כ מאי אריא גלגלה ואח"כ נדמעה דחייבת, הא אפילו נדמעה ואח"כ גלגלה בכה"ג דאיכא שיעור בלא"ה חייבת, וליפלוג וליתני בדידה, במה דברים אמורים בדליכא שיעור מחולין בלי הצטרפות התרומה, אבל בדאיכא שיעור מחולין בלא הצטרפות התרומה חייבת, ומדלא מפליג הכי ש"מ דכל שנדמעה ואח"כ גלגלה אף דאיכא שיעור מחולין בלי הצטרפות התרומה פטורה, דלא כסברת הר"ש דלמד כן ממסקנת הירושלמי. ועיין במ"ש בפ"ד דחלה גבי מתני' דב' קבין וקב אורז באמצע וכו', שכתבתי שם [אות י"ט או"ק ב'] דדעת הר"ם ורבינו הרמב"ן דאין ללמוד כן מדברי הירושלמי, דלא אמרו כן בירושלמי כי אם גבי ספק מדומע יעו"ש:
ובסיפא דהך מתני' קתני נולד בה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה וכו', וכתב הר"ש שם וז"ל, עד שלא גלגלה וכו', ופי' שם בקונטרס דתעשה בטומאה משום דבלא"ה לא מצי אכיל לה כהן שהרי נולד בה ספק טומאה, משמע דאם לא נולד בה ספק טומאה תעשה בטהרה, ואין לומר דה"ה לא נולד בה אלא משום רבותא דסיפא נקטיה, דהא אמרינן במס' ע"ז פרק ר' ישמעאל [נה, ב] וכו', ומיהו יש לחלק דהכא אם מפריש חלה קודם גלגול הרי הוא כמפריש חלה מן הקמח ואין שם חלה עליה, אבל התם חל שם תרומה קודם גמר מלאכה כדאשכחן מעשר ראשון שהקדימו בשבולין וגם אסור באכילת קבע, אבל יש עוד ראיה מהא דתנן בהנזקין [גיטין סא, א] משתטיל מים לא תגע וכו' עכ"ל:
ודבריו תמוהים בעיני דאיך כתב דאם מפריש חלה קודם גלגול הרי הוא כמפריש חלה מן הקמח ואין שם חלה עליה, דמדכתב דהוי כמפריש מן הקמח ש"מ דכל שהוא קודם גלגול גמור אפילו בנתינת המים חשיב כמפריש מן הקמח, דלישנא דמתני' דקתני עד שלא גלגלה הכי משמע דאפילו אחר נתינת המים כל שלא גלגלה ובכה"ג נתערבה במים, הא קתני במתני' דלעיל [חלה פ"ג מ"א] דכיון דנתנה המים מגבהת חלתה דבנתינת המים כבר חל עליה עונת חיוב חלה אלא דאינה טבל גמור, והוי כדמיון פירות שלא נגמרו מלאכתן דאע"פ דלא נגמרו מלאכתן מ"מ כיון דאם תרם תרומתו תרומה אסור לעשות בטומאה:
ואין לומר דכוונת הרב לדחות דכבר כתבנו [לעיל או"ק א'] דהא דבנתינת מים הוא דוקא כשנתערב במים שיעור ה' רבעים, אבל אם נתערב פחות משיעור חשיב כמפריש מן הקמח, וא"כ לא דמי לההיא דפירות קודם גמר מלאכה כי אם בנתערב במים כשיעור, אבל בפחות משיעור לא דמי כלל כיון דהוי כמפריש מן הקמח, דהא ליתא דכל כי הא הו"ל לפרש, דעכ"פ יש ראיה לסברת רש"י מההיא דר' ישמעאל כשנתערב במים כשיעור משא"כ בפחות משיעור ואיך סתם דבריו כ"כ. ועוד דא"כ איך כתב אבל יש עוד ראיה מהא דפרק הנזקין דקתני משתטיל למים לא תגע, דהתם נמי יש לדחות דמיירי דהטיל מים שיעור שנתערבו במים חמשה רבעים קמח, דבכה"ג דוקא אסור לעשות בטומאה מכיון דכבר הגיע עונת חיוב חלה, אבל בנתערב פחות מחמשת רבעים דעדיין לא נתחייבה בחלה מנ"ל דאסור לעשות בטומאה. ועיין במ"ש התוס' בפרק הנזקין שם בד"ה רישא טומאת חולין וכו', דבדבריהם שם נמי יש לדקדק קצת כעין מה שדקדקנו בדברי הר"ש יעו"ש, ועיין במ"ש הרשב"א והריטב"א בחידושיהם שם בסוגיא דהניזקין ודו"ק: