אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על חלה › אות ט ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על חלה · אות ט ס"ק ב

אות ט ס"ק א

וגרסינן בירושלמי [חלה פ"ג ה"א] עוד וז"ל, ושאר כל הדברים את מהלך אחר הטמטום, עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך אחר הטמטום או אחר הגלגול עכ"ל. והר"ם בפ"ח מהלכות בכורים [ה"ד] כתב דהכוסמין דינו כחטים עד שתגלגל, ומרן הכ"מ שם ובב"י סי' שכ"ז תמה על הר"מ מדברי הירושלמי, דנראה דכוונת הירושלמי דשאר הדברים מה' המינין הולכין אחר הטמטום, ותירץ דהר"ם מפרש דהא דתניא בפ' ר' ישמעאל במנחות [ע, א] דכוסמין [מין חטין] ושבולת שועל ושיפון מין שעורים לענין זה אתמר נמי ופליג אירושלמי, ולא קי"ל כהירושלמי במקום גמרא דידן עכ"ל:

ודבריו תמוהים לענ"ד דכיון דהא דפ' רבי ישמעאל ברייתא היא ולא דברי סתמא דתלמודא דידן, א"כ גם הירושלמי אי אפשר שיחלוק עם תנא דהך ברייתא, ואם לענין זה נמי אתמר דהכוסמין מין חטים לא פליג סתמא דתלמודא דהירושלמי עם האי תנא, וכיון דבירושלמי אמרו דלענין זה דכוסמין נמי אזלינן אחר הטמטום, א"כ ע"כ צ"ל דהברייתא הנזכר לא נאמרה לענין זה כי אם לענין צירוף, דכוסמין מצטרפין עם החטים לשיעור חלה, וכמו שכתבו רש"י והתוס' שם בפ' ר' ישמעאל, וכיון דבש"ס דילן ליכא שום גילוי לומר דהברייתא הזאת לענין זה אתמר, מנין לנו לחלוק עם הירושלמי בפירוש הברייתא לפרשה לענין זה מה שאין כן סברת הירושלמי: אשר ע"כ נלענ"ד דהר"ם לא ס"ל פי' הירושלמי הנזכר כאשר פי' מרן הב"י, דשאר כל הדברים דקאמר קאי אשאר ה' המינין כוסמין ושיפון ושבולת שועל, דכיון דהא תניא בפירוש דשפון ושבולת שועל מין שעורים, פשיטא דאחר הטמטום אזלינן, ואי משום כוסמין אתא לאשמועינן, לימא בפירוש דהכוסמין לענין זה אין דינו כחטים, ועוד דמה הלשון אומרת ושאר כל הדברים את מהלך אחר הטמטום, ולמה לא אמר בקיצור ושאר כל הדברים עד שיטמטם:

לכן ס"ל דפי' הירושלמי הוא דקאמר, דהא פשיטא לן דאם עשה עיסה מן החטים ומשאר המינים הפטורים מן החלה חוץ מן האורז, דבכה"ג אם יש ה' רבעים מן החטים כשעור חלה אף דערב הרבה ממינין הפטורים חייבת בחלה, וכיון דאותם המינים שעירב טבעם בטמטום דאינם מתגלגלים יפה וסגי בטמטום, אף דהחטים לא סגי עד שיגלגל, מ"מ הולכין אחר הטמטום להחמיר, וזהו דנקט האי לישנא שאת מהלך אחר הטמטום, כלומר דאף דיש לפנינו ב' דברים אחד דמתגלגל יפה ואחד דמטמטם, אמרינן דאת מהלך אחר טמטום להחמיר אלא הא קא מבעיא לן אם עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך וכו', וזהו צדדי הבעיא, מי אמרינן דכיון דתנן לקמן [חלה פ"ג מ"ז] העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה, ואית ליה שייכות לאורז עם החטים דהאורז נגרר עם החטים לחייב בחלה, אף דליכא שיעור חלה מחטים, וכמו שהיא סברת הר"ם לענין הלכה בפ"ו דהל' בכורים [הי"א], משא"כ בשאר מינים הפטורים מן החלה דאינם נגררים עם החטים, וכדאמרינן בירושלמי ברפ"ק דחלה [ה"א] , דאמרינן רבי אילא בשם רשב"ל לא שנינו אלא העושה עיסה מן החטים ומן האורז ואינו נגרר אלא עם החטים, וכתב הרב שדה יהושע שם דרשב"ל פליג בתרתי, חדא דאין שום מין נגרר אלא אורז, דמודו רבנן לרבי יוחנן בן נורי בהא דעם חטים נגרר חימוצו ומחמיץ אבל קרמית לא וכו', וכן מתבאר מדברי רבינו הרמב"ן לקמן גבי מתני' דהעושה עיסה מן החטים ומן האורז בדברי רשב"ל יעו"ש, וכיון שכן י"ל דדוקא עושה עיסה מן החטים ומשאר מינים הפטורים אמרינן דאזלינן אחר הטמטום, כיון דאין להם שייכות עם החטים דאינם נגררים עם החטים, אבל בעושה עיסה מחטים ואורז דאית ליה שייכות עם החטים דנגרר עמו להצטרף לשיעור, איכא למימר דה"ה לענין גלגול, דאע"ג דהאורז טבעו בטמטום, מ"מ בתערובת חטים נעשה כמוהו לענין גלגול, או דלמא אע"ג דיש לו שייכות הוא דוקא לענין חיוב, אבל לענין גלגול אינו מתגלגל יפה וסגי בטמטום:

ולע"ד דיש להעמיס פי' זה שפירשנו בירושלמי בדברי הרשב"א בפסקי חלה [שער ד' פ"א] שכתב וז"ל, ירושלמי ושאר כל הדברים את מהלך אחר טמטום, ואם עשה עיסה מן החטים ומשאר הפטורין מן החלה ודאי שהולכין אחר הטמטום להחמיר, ובירושלמי שאלו אפילו בשעשה עיסה מן החטים ומשאר המינין הפטורים מן החלה (ודאי) [ולא] נפשטה, דגרסינן התם עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך וכו' עכ"ל, ונראה דטעות סופר איכא במ"ש ובירושלמי שאלו אפילו בשעשה עיסה מן החטים ומשאר מינין, וצ"ל ובירושלמי שאלו אפילו בשעשה עיסה מן החטים ומן האורז, דאל"כ מאי אפילו, ועוד דבירושלמי לא שאלו כי אם על האורז, וכוונתו לומר דבעשה עיסה מן החטים ומשאר מינין הפטורים פשיטא לן שודאי אזלינן בתר טמטום להחמיר, וזהו מה שאמרו בירושלמי ושאר הדברים את מהלך אחר טמטום, ואפילו בעשה מן החטים ומן האורז עם כל זה מבעיא לן בירושלמי, דאע"ג דהאורז נגרר אחר החטים לחיוב, אפשר דלענין גלגול אזלינן בתר טמטום ולא איפשיטא, זה נלע"ד שהיא כוונת הרשב"א וזה יהיה סברת הר"ם:

אך קצת קשה דאמאי השמיט הר"ם בעיא זאת ששאלו בירושלמי בעושה עיסה מן החטים ומן האורז, וגם רבינו הרמב"ן השמיטו, וכמו כן הרא"ש בהלכות חלה ולא ידעתי למה. וכמו כן קשה אמאי השמיטו מאי דאמרינן עוד בירושלמי [חלה שם] רבי אלעזר בשם ר' הושעיא משתעלה גבלולין גבלולין ופריך ומה ופליג, ומשני כאן להלכה כאן לדברי תורה עכ"ל, דמתבאר מזה דלרבי הושעיא משתעשה גבלולין דהיינו חתיכות קטנות מדובקין קשין חשיב כגלגול גמור מדרבנן, דאף דקתני במתני' דמותר לאכול עראי עד שתתגלגל, היינו מן התורה אבל מדרבנן אסרו אכילת עראי משתעלה גבלולין, ואיך לא הזכירו הפוסקים דבר זה דמדרבנן אסור משתעשה גבלולין, דאע"ג דמתני' קתני סתם עד שתגלגל ומשמע אפילו מדרבנן, מ"מ מאחר דבירושלמי אמרו דלא פליג ר"א אמתני', א"כ יכול להיות הלכה כרבי הושעיא:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה