אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על חלה › אות ז ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על חלה · אות ז ס"ק ב

אות ז ס"ק א

והנה בס' קהלת יעקב באות חי"ת חצי שיעור [סי' קל"ז] דף ל"ח ע"א, כתבתי דעלה על דעתי דאפי' לר"ל אפשר לאוקמא מתני' כאבא שאול, דאמרינן בפ' כל שעה [לב, ב] דס"ל דהאוכל פחות מכזית כל דאיכא שוה פרוטה חייב חומש, וכתבתי שם דע"כ מודה ר"ל דלאבא שאול חצי שיעור אסור מן התורה, ומש"ה כיון דבמזיד אסור מן התורה לאכול חצי שיעור מתרומה, גם בשוגג חייב חומש משום כפרה, דאי לא אסור מן התורה מה שייך חומש לכפרה. ונראה דעלה על דעתי לומר כן משום דלא אפשר לומר דלאבא שאול אפילו מיתה חייב במזיד בשוה פרוטה פחות מכזית, דעל כרחך צריך לומר דלא אמר כן כי אם לענין חומש בשגגה דבעי כפרה אפילו בפחות מכזית לכפרה, הואיל וחצי שיעור אסור מן התורה במזיד, אבל מודה אבא שאול דבמזיד אינו חייב מיתה בפחות מכזית, דהא כתיב וכל זר לא יאכל קודש, ואי אבא שאול לא ס"ל כר' שמעון בעלמא [מכות יז, א] דכל שהוא למכות, אי אפשר לחייב מיתה בפחות מכזית, דהא לרבנן סתם אכילה בכזית, ולא רבי קרא דונתן את הקדש דחייב בפחות מכזית, כ"א לענין תשלומי קרן וחומש בלבד, דכיון דבמזיד אסור מן התורה בעי כפרה בשוגג. ועפ"י יסוד זה עלה על דעתי שם לומר דמתני' אתיא כאבא שאול אפי' לר"ל, דרישא דחייבין עליו מיתה במזיד מיירי בכזית, וחיוב חומש מיירי בשוה פרוטה אפי' פחות מכזית, ואסורין לזרים נמי במזיד מיירי נמי בשוה פרוטה פחות מכזית דאיסורא איכא ולא מיתה, זה היה דעתי במה שכתבתי שם. אבל לעת עתה חשבתי דרכי דהדבר קשה לומר דלאבא שאול חייב חומש בשגגה בלא חיוב מיתה במזיד, דהיכן מצינו חיוב חומש שהוא במקום קרבן, וכדאמרינן בפ' כלל גדול (דף ס"ט ע"ב), רבא אמר מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי יעו"ש, שיתחייב משום דאסור מן התורה במזיד, אף דליכא חיוב מיתה או מלקות במזיד, דאפילו לרב דס"ל דזר שאכל תרומה אינו חייב מיתה כי אם מלקות כדאמרינן בס"פ הנשרפין [פג, ב] ועכ"ז חייב חומש בשוגג, מ"מ הא איכא עונש מיהא במזיד דחייב מלקות, אבל בחצי שיעור דליכא עונש כלל כי אם איסור לא מצינו חיוב חומש:

אשר ע"כ נראה פשוט דהעיקר הוא דאבא שאול אף לענין מיתה קאמר דחייב במזיד בשוה פרוטה, וכן מוכח ממאי דאמרי' התם בסוף הסוגיא עלה דאמרינן דאף רב פפא הדר ביה ומייתי הא דתניא במעילה, ופריך מאן שמעת ליה דאמר הזיד במעילה במיתה רבי היא וכו', מ"ט דרבי אמר ר"א גמר חטא חטא מתרומה וכו', ומינה מה תרומה בכזית אף מעילה בכזית, ומתקיף לה רב פפא ממאי דרבי כרבנן ס"ל דילמא כאבא שאול ס"ל דאמר יש בה שוה פרוטה אע"ג דלית בה כזית ע"כ, ואם איתא דאבא שאול לא אמר כי אם לענין חומש אבל למיתה בעי כזית איך מוקי לרבי כאבא שאול, אלא ע"כ צ"ל דאבא שאול אפילו לענין חיוב מיתה קאמר, ויליף לה מקרא דונתן את הקודש דמוכח מינה דתשלומי קרן וחומש בשוגג הוא בשוה פרוטה, וכיון דבשוגג חייב אפילו פחות מכזית ה"ה במזיד לענין חיוב מיתה דזה תלוי בזה, דבאופן שחייב בשוגג חייב נמי במזיד: ואין לתמוה על סברת אבא שאול דאי ס"ל בעלמא כרבנן דסתם אכילה בכזית, א"כ הכא הא בין במזיד ובין בשוגג כתיב לשון אכילה וסתם אכילה בכזית, וא"כ אף דגלי קרא בתרא דונתן את הקודש דבעינן שוה פרוטה, מ"מ אכתי נמי נימא דתרתי בעינן כזית ושוה פרוטה דבהכי אתי שפיר הני תרי קראי. דאין זה תמיה די"ל דס"ל לאבא שאול דכיון דלא מצינו בכל התורה כולה שום דבר שהצריך הכתוב תרי שיעורי כזית ושוה פרוטה, דבכל האיסורין הוא בכזית בלבד, ולא יש שיעור דשוה פרוטה כי אם במעילה ובשוה פרוטה בלבד סגי, וא"כ ה"ה בתרומה דמאחר דחדית לן קרא דבעינן שוה פרוטה, תו ליכא למימר דבעינן נמי כזית שיעורא אחרינא וזה לא מצינו, ועכצ"ל דקרא דאיש כי יאכל קדש בשגגה ההוא פרט למזיק כדאמרינן התם:

וקרא דכל זר לא יאכל קדש דגבי מזיד, י"ל דכבר נודע מ"ש הרא"ם דלר"י דחצי שיעור אסור מן התורה ס"ל דסתם אכילה שבתורה בכל שהוא, אלא דאתיא הלכתא ואפקיה ממשמעותיה לענין עונשין, אבל לענין איסורא כדקאי קאי, אבל לר"ל דחצי שיעור מותר מה"ת, סתם אכילה בכזית אפילו לענין איסורא כמו שהארכתי שם בזה יעו"ש. וא"כ הכא דלאבא שאול שיעור תרומה לעונש מיתה או לעונש חומש דהוא בשוה פרוטה, ובפחות משוה פרוטה פטור, מכל מקום לענין איסורא אי הוי פחות משוה פרוטה ויש בה שיעור כזית אסור מן התורה אפילו אליבא דר"ל, דהכתיב וכל זר לא יאכל קדש, ואף דלענין עונש לא מחייב בכזית דהא כתיב ונתן את הקדש, מ"מ אהני לן לישנא אכילה דכתיב בקרא דוכל זר לא יאכל קדש דסתם אכילה בכזית לענין איסורא דאסור מן התורה, דלא דמי לסברת ר"ל דעלמא דפחות מכזית מותר בכל האיסורין דהתם שאני דבעינן קרא כדכתיב, וסתם אכילה לא הויא פחות מכזית, משא"כ הכא דאדרבא קרא דלשון אכילה מסייע לן לאסור מן התורה בכזית, אף דעונש ליכא בפחות משוה פרוטה, ומאחר דרב פפא מוקי דרבי נמי ס"ל כאבא שאול, א"כ שפיר יכולין אנו לומר דאפילו לסברת הרא"ש ורע"ב דס"ל דלר"ל לא מצינן לאוקמי מתניתין דקתני ואסורין לזרים בחצי שיעור, אפשר לומר דמתני' אתיא כאבא שאול וכרבי דס"ל לענין עונש בשוה פרוטה, וא"כ ה"פ דמתניתין דחייבין עליו מיתה וחומש בשוה פרוטה ואם הוא פחות משוה פרוטה כל שיש בו כזית שלם אסור לזרים מן התורה:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה