מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על חלה · אות ב ס"ק יג
והנה בעיקר סברת ר"ח [בכורות יב, ב] דס"ל דבהמת שביעית פטורה מן הבכורה לא תעזוב נפשי לשאו"ל, דאפי' אם תמצי לומר דהא דאמרי' לענין שביעית לאכלה ולא לסחורה או ולא לשריפה, מצות עשה הוא, וכמו שהיא סברת הרמב"ן בספר המצות במצות עשה שהוסיף הרמב"ן על הרמב"ם ז"ל במצוה שלישית, דמצות עשה היא יעו"ש, וא"כ נאמר דה"ט דר"ח דפטורה מן הבכורה, מטעם דקי"ל דאין עשה דוחה עשה אחר, דהאי עשה דבכור והאי עשה דלאכלה אמר רחמנא מאי אולמא דהאי עשה מהאי עשה, מ"מ הא קי"ל דעשה אלים שיש בו כרת דוחה עשה, כדאמרי' בפרק תמיד נשחט (דף נ"ט ע"א) דעשה שיש בו כרת דוחה עשה דהשלמה, אע"ג דבעלמא אין עשה דוחה עשה יעו"ש, וכיוצא לזה אמרי' בפרק שלוח הקן (דף קמ"א ע"א) דעשה דמצורע דחמיר משום שלום בית דחי עשה דשלוח הקן, ועיי' בדברי התוס' בפ"ג דזבחים (דף ל"ג ע"ב) בד"ה לענין וכו', וא"כ הכא בעשה דבכור שהוא עשה אלים, דכל שהבכור הוא תם וראוי להקרבה אם שחטו בלא מום בחוץ חייב כרת כדין שחוטי חוץ, איך אנו מתירים אותו לשוחטו בחוץ בלא מום מפני עשה דלאכלה ולא לסחורה או ולא לשריפה, ולא אמרי' דליתי עשה דבכור דאלים הוא ולידחי עשה דלאכלה דשביעית. ואין לומר דלא שייך לומר ליתי עשה אלים וידחה עשה אלא כההיא דעשה דקרבן פסח דכבר חל עליו להקריב קרבן פסח ומחוסר כפרה, דבהכי אמרי' דאתי עשה דקרבן פסח ודחי עשה דהשלמה, משא"כ הכא דמעיקרא אמרי' דכשקנאה לבהמה בדמי שביעית הרי הבהמה נפטרת מבכורה משעת קנין כשאר הבהמות הפטורות מצד עצמן, וכשנולד הבכור לא חל עליו קדושה כלל, דהא ליתא, דאכתי אעיקרא דמילתא אני דן דמידי הוא טעמא דשייך לומר דנפטרה בהמה זאת מבכורה משעת קנין, מטעם דלא מצי לאקטורי אימורין דלאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה, דמנא ליה הא דמעיקרא לא חל על הבכור שום קדושה, הא כיון דמצינו בעלמא דעשה אלים דוחה עשה קל, א"כ ה"ה הכא די"ל דלעולם דחל קדושה על הבכור בפטר רחם, ואי משום הקטרת האימורין דלשריפה לית לן בה, דכך היא המדה דלקיים עשה אלים דחינן עשה קל: