אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות מז ס"ק א

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות מז ס"ק א

אות מו ס"ק ג

רב הונא בריה דרב [כז, א] יהושע כי מתרמי ליה חמרא דתרומה רמי תרתי נטלי דחולין וחדא וכו':

הנה גרסתינו בגמרא אשר לפנינו היא, הוי רמי תרי נטלי דחולין וחדא נטלא דתרומה ושקיל חדא מכאן ואילך רמי חדא וכו', דלפי גירסא זאת מתחלה כי בטל חדא נטלא דתרומה בתרי דחולין הוה שקיל לחדא דתרומה, וכן ע"ז הדרך, וכן נראה דגריס רש"י ז"ל, דאף דבדפוס חסר מלשון רש"י זה, מ"מ הרב בצלאל בהגהותיו [שטמ"ק אות י"א] כתב וסיים בדברי רש"י שכתב בד"ה חמרא דתרומה דח"ל וז"ל, הוה רמי תרי דחולין וחדא דתרומה לבטלה ברוב והוה שקיל חדא נטלא דתלתא ושביק תרתי, ומכאן ואילך רמי חדא לגו תרתי לבטלה והוה שקיל חדא והוו להו תרי כמעיקרא לבטולי אחרינא, אוכל וכו' עכ"ל. וכן נראה גירסת הרגמ"ה מלשון שהביא הרב ז"ל, חדא דתרומה ושקיל חדא ואכיל לה, ומכאן ואילך רמי חדא דתרומה באותן שבטלו האחד ושקיל חדא, וכן היה עושה עד שכלה כל התרומה ומבטלה עכ"ל. ואולם משם התוס' חיצוניות כתב הרב בצלאל ז"ל [נדפס בשטמ"ק השלם], הוה רמי תרתי נטלי דחולין וחדא דתרומה והיו אז כולן חולין, ומכאן ואילך הוה רמי חדא דתרומה לבטלה ושקיל לה, ולפי זה לא היה צריך להשים בתחלה שתים של חולין דבאחת היה די, אלא שמא ישכח כשירצה ליטול ויטול אחד קודם שישליך לתוכו, וגם לכך לא היה נוטל [אחד] מאותם שלשה שבכלי מיד שבטל הראשונה וישארו ב' של חולין, שמא ישכח ויטול אחת מאותם שתים קודם שישליך אותה שירצה לבטל ולא תתבטל אותה שישליך שם בפעם השני, וי"מ דמיד שהיה מבטל אחת בשתיהן היה נוטל אחד ושביק תרתי ומכאן ואילך רמי חדא לגו תרתי לבטלה והוה שקיל חדא והוו להו תרי כדמעיקרא לבטל האחד עכ"ל תוספות חיצוניות: וכגירסת התוס' חיצוניות הנזכר נראה דס"ל להר"ם בפי"ג מהלכות תרומות דין י"א שכתב וז"ל, תרומת ח"ל מותר לבטלה ברוב וכו', ולא עוד אלא אם היה לו יין של תרומת ח"ל נוטל ממנו לוג אחד ונותן עליו ב' לוגין חולין ונמצא הכל ג', ואח"כ נוטל מיין של תרומה לוג ונותן לתוך הג' ומגביה מארבעתן לוג ושותה, וחוזר ומשליך לתוכן לוג אחד וחוזר ונוטל לוג ושותה וכן נותן לוג וכו', עד שיכלה כל היין של תרומה וכו' עכ"ל. והראב"ד השיג על דבריו, אמר אברהם טועה בזה שאינו כן בבכורות וענין זה אסור שהרי מחצה על מחצה הוא עכ"ל. ונראה דבהא פליגי דהר"ם גירסתו כגירסת התוספות הנזכר, והראב"ד גירסתו כגירסת רש"י והרגמ"ה והי"מ דכתבו התוס'. וכן כתב מרן הכ"מ שם דפלוגתייהו תלוי בגרסאות, ושורש גדול לדבריו מדברי הראשונים הנזכר. ולענין השגת הראב"ד כתב מרן, די"ל דמאחר שלא השליכם בבת אחת אמרינן קמא קמא בטיל, דנמצא כפי זה דמאי דנקט דלא היה נוטל מהג' מיד שבטל הראשונה, לרבותא נקט דלא מבעיא בנוטל מהג' דאיכא רובא דחולין, כי אם אפילו השליך ב' מתרומה דהוי מחצה על מחצה מותר דאמרי' קמא קמא בטיל. וזה יש לתמוה על התוספות שדחקו עצמם לומר דה"ט דלא היה נוטל מהג' שבכלי מיד שבטל הראשונה, שמא ישכח ויטול אחד מן השנים קודם שישליך אותה שירצה לבטל, דזה דוחק גדול, בהיות שיש לומר דלרבותא נקט הכי דאפילו בכה"ג דהוי מחצה על מחצה מותר דקמא קמא בטיל, כדרך שכתב הר"ם דלרבותא היא וע"ז כתב ולא עוד אלא וכו': והנה רבינו הרמב"ן נראה דגרס כגירסת התוספות והר"ם דלא גרסי ושקיל חדא קודם לישנא דומכאן ואילך וכו', אבל יש חילוק דגירסת רבינו ומכאן ואילך שקיל חדא ורמי חדא, וס"ל לרבינו כסברת הראב"ד דמחצה על מחצה אסור, דאחר שבטל האחד בב' של חולין דוקא שקיל חדא (ואכיל) ואח"כ רמי חדא דתרומה עוד לבטלה בב' דכבר הנך תרי דפיישן חולין נינהו, אבל רמי חדא דהיינו דרמי חדא דתרומה בתוך הג' ושקיל חדא לא, דכיון דקודם דשקיל הוו ב' דתרומה וב' דחולין הוו מחצה על מחצה ואסור דלא אמרינן קמא קמא בטיל כדעת הראב"ד. ונלע"ד דגירסת הראב"ד היא כגירסת רבינו, דגרס מכאן ואילך שקיל חדא ורמי חדא, דבהכי לא קשה מה שדקדק מרן הכ"מ על גירסת הראב"ד, וכ"כ מהר"י קורקוס ז"ל בביאורו, דלגירסת הראב"ד אין לשון מכאן ואילך מתישב כהוגן שהרי גם מתחלה כן הוא רמי חד ושקיל ואין הפרש בין בתחלה לבסוף יעו"ש, אבל לפי האמור א"ש, דהראב"ד לא גרס בתחלה ושקיל חדא, כ"א מכאן ואילך שקיל חדא ורמי חדא כגירסת רבינו:

ויש לעמוד בסברת הראב"ד שכתב דענין זה אסור שהרי מחצה על מחצה הוא, שהרי דעת הראב"ד הביאו דבריו הרשב"א והר"ן והריטב"א בחי' בפרק בתרא דע"ז [עג, א], דאע"ג דלית הלכתא כרב דימי ורב יצחק באיסורי משהו, אבל באיסורי נותני טעמים הלכתא כוותיה דאמרינן ראשון ראשון בטל ול"א חוזר ונעור, והביא דבריהם בארוכה הרב פר"ח בסי' צ"ט ס"ק כ"א בד"ה ועדיין נשאר לנו לברר ענין חוזר ונעור יעו"ש, וא"כ כיון דהראב"ד עצמו ס"ל דאמרינן קמא קמא בטל ואינו חוזר ונעור, מ"ש הכא דס"ל דאפילו לא נתן ב' לוגין בבת אחת כי אם בזה אחר זה דאסור כיון דהוי מחצה על מחצה, כיון דבתחלה הרי נתבטל הלוג הראשון ואח"כ שנותן הב' אינו חוזר ונעור, דאע"ג דהפר"ח שם העלה דאפילו לדעת הראב"ד דס"ל קמא קמא בטיל, אם נתרבה האיסור כ"כ בתערובת עד שהרוב הוי איסור לכ"ע חוזר ונעור, דהיינו דוקא כשהרוב הוי איסור אבל מחצה על מחצה אינו חוזר ונעור, כמו שנראה מהראיות שהביא הרב פר"ח שם, וכמו שנראה ג"כ בס"ד הרב פר"ח במסקנת דבריו שם שהעלה הוא לענין דינא כמ"ש, כללא דמלתא דאפילו מחצה על מחצה חוזר ונעור כל דליכא רובא דהיתרא, דאלמא לדעת הראב"ד אינו כן דבמחצה על מחצה אמרינן קמא קמא בטיל, וכן כתב הרב פרי תואר ז"ל דכתב דלהר"ם והראב"ד מחצה בדבר יבש אמרינן קמא קמא בטיל יעו"ש. ובשלמא לדעת הרמב"ן א"ש דאיהו לטעמיה אזיל דסבירא ליה דאף בשאר איסורין אמרינן חוזר ונעור, כמ"ש הרשב"א והריטב"א והר"ן משמו, ואולם לדעת הראב"ד קשה:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה