אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות מ ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות מ ס"ק ב

אות מ ס"ק א

גרסינן בפרק הזרוע וכו' (דף קל"ד ע"א). וגבי קרבן אשתו כתב רש"י וז"ל, ספק ילדה כשהיתה נכרית ספק משנתגיירה מביאה קרבן, דספק איסור כרת הוא לאכול בקדשים עד שתביא כפרה, דמחוסר כפורים אסור לאכול בקדשים וענוש כרת עכ"ל. ובפ"ד דנזיר (דף כ"ט ע"א) אמרינן, ר"י בר' יהודה אומר מנין לחטאת העוף שהיא באה על הספק שאינה נאכלת, ת"ל והזב את זובו לזכר ולנקבה מקיש נקבה לזכר וכו' יעו"ש. מתבאר משם דהא דספק יולדת מביאה חטאת העוף אף דהוי ספק חולין בעזרה הוא, דילפינן לה מקרא דהיקשא דזכר ונקבה וכמו שמתבאר מדברי התוספות שם. והנה כי כן יש לחקור שהרי כתב הר"ם בפי"א מהלכות שגגות דין ב' וז"ל, יראה לי שאלו החייבים קרבן מספק אינם מביאין קרבן שמא יכניסו חולין בעזרה, ואם תאמר והלא חטאת העוף באה על הספק ואינה נאכלת, מפני שהמביא אותה מחוסר כפורים אסור לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו, אבל מי שאינו מחוסר אינו מביא קרבן מספק עכ"ל. ולפי סברת הר"ם בכמה דוכתין [פ"י מה' כלאים הכ"ז, ופ"ט מה' טומאת מת הי"ב] דאיסור כל הספיקות אינו אלא מדבריהם דמדאורייתא כל ספק שרי, א"כ איך אפשר לומר דלא התיר קרא כי אם חטאת עוף שבא להכשיר לאכול בקדשים, הא מן התורה כיון דהוי ספק מחוסר כפורים מותר הוא לאכול בקדשים כדין כל ספק, וא"כ אמאי התיר קרא חולין בעזרה בחטאת העוף, טפי משאר קרבנות דבספק לא יביא, כיון דמן התורה כולם שוים דכולם לא חשיבי מחוסר כפורים, ומדגלי קרא גבי חטאת העוף דמביאה על הספק, וע"כ לאו מטעם הכשר אכילת קדשים הוא, א"כ משם י"ל דה"ה לכל החייבים קרבן מספק. ומהתימה על מהר"י קורקוס כ"י שכתב שם בהל' שגגות וז"ל, וחילוק חטאת העוף הבאה על הספק נכון, וי"ל עוד דהתם איכא קרא כמבואר בנזיר ונתבאר במקומו, אלא כי היכי דלא תימא נילף מינה הוצרך רבינו לחילוק זה עכ"ל, דאיך לא שם לבו דלדעת רבינו בדין הספיקות אין לחלק בהכי, ואכתי איכא למימר דנילף מינה:

ואין להקשות על הר"ם באופן אחר בלאו הכי, דכיון דאיהו ס"ל דלענין איסור כל הספיקות מותרין מן התורה, אם כן גם בספק יולדת למה חייבה התורה קרבן על הספק הא מספיקא פטורה, דהא ליתא, דסברת הר"ם אינו אלא באיסורין, אבל במצות עשה אם נסתפק אם קיים המצוה או אם חייב לעשות המצוה מן התורה חייב מספק לקיים העשה, דכיון דעשה אלים מלאו דהא קי"ל דאתי עשה ודחי ל"ת, לענין ספק נמי אלים וחייב מספק. דדוקא לענין לאוין דילפינן מאשם תלוי דמסתמא כיון דלא מחייב אלא בהוקבע איסורא, אבל בספק חלב ספק שומן לא מחייב אשם תלוי, ש"מ דספק מותר מן התורה, אבל במצות עשה אין ללמוד מהתם. אלא דלא שייך זה אלא בעשה דליכא שום חשש איסור אם יקיים העשה פעם ב', אבל במצות עשה דקרבן דאיכא משום איסור חולין בעזרה לא אזלינן לחומרא, וע"כ איצטריך קרא להתיר חטאת העוף על הספק דלא ניחוש אחולין בעזרה, ודוקא גבי חטאת העוף ולא שאר קרבנות דהבו דלא להוסיף עלה כיון דאיכא משום חולין בעזרה. ואולם זו היא שקשה להר"ם שכתב דאין ללמוד מחטאת העוף, דשאני התם דבא להכשיר לאכול בקדשים, דהא לפי שיטתיה כיון דהוי ספק מחוסר כפרה מותר לאכול בקדשים. ואפשר לומר דמה שכתב הר"ם דהחייבים קרבן מספק אינם מביאים דשאני חטאת העוף, י"ל דמדרבנן אסרו להביא קרבן מספק שמא יביא חולין בעזרה, דדוקא במחוסר כפורים דמדרבנן אפילו בספק אסור לאכול בקדשים, משום הכשר קדשים לא אסרו חכמים להביא מטעם חולין בעזרה, והן כשאר מחוסרי כפרה כמו מצורע. דאין לומר דדוקא בחטאת העוף דיולדת דכתיב בהדיא מהיקש, אבל לא בשאר מחוסרי כפרה דמדרבנן אסרו, דאינו כן דמטעם היתר אכילת קדשים לא אסרו אפילו בשאר מחוסרי כפרה, אבל בשאר קרבנות דלא אסירי בקדשים אסרו חז"ל להביא מספק שמא יביא חולין בעזרה, דאף דמן התורה חייב להביא חכמים עוקרין דבר תורה בשב ואל תעשה ואסרו להביא. ועיין במ"ש מרן הכ"מ בפ"ז דהלכות פסולי המוקדשים דין י' שנראה מדבריו קצת דמדרבנן הוא יעו"ש ודו"ק:

והנה לפי האמור נמצא, דאפילו לדעת הר"ם ס"ל דבספק מצות עשה אזלינן לחומרא מן התורה בדליכא שום נדנוד איסור משא"כ בקרבן, ולזה איצטריך לחייב בספק חטאת העוף דיולדת. והנה כי כן יל"ע דמנין לנו דבספק ילדה קודם שנתגיירה או אחר שנתגיירה נמי חייבת בקרבן, הא הסכימו כל הפוסקים דאפילו לדעת רבוותא החולקים על הר"ם בספק האיסורים דספיקא אסור מן התורה, היינו דוקא בדבר דליכא למימר העמד דבר על חזקתו, אבל בדאיכא חזקה כגון בספק קדושין דאיכא למימר העמד אשה בחזקת פנויה וכן כל כיוצא לזה, ספק כזה אינו אלא מדרבנן, וא"כ לדעת הר"ם נמי דמודה דבמצות עשה חייב מן התורה, היינו כההיא דספק ילדה דבר שחייבת בקרבן או לא, דליכא שום חזקה לא לחייב ולא לפטור, אבל בנתגיירה ומספקא לן אם ילדה קודם או אח"כ, הא איכא למימר העמד אשה על חזקתה דעד עכשיו נכרית היתה, ואף דעכשיו נתגיירה והרי היא גיורת לפנינו לא מפני זה איתרע חזקתה, ואכתי שייך לומר העמד אותה על חזקתה שמתחילה נכרית היתה, וכמו שמתבאר בפ' עשרה יוחסין [עט, א] בההיא דמקוה שנמדד ונמצא חסר, דדוקא משום דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו לא מוקמינן המקוה על חזקתו, אבל אי לאו האי טעמא הוה מוקמינן מקוה על חזקתו, אע"ג דעכשיו הרי הוא חסר לפניך. ועיין במה שהאריך בזה מהרימ"ט בח"א סי' מ"א ד"מ יעו"ש שהביא כמה ראיות ע"ז יעו"ש. וא"כ ה"ה הכא דאיכא למימר העמד אשה אחזקתה שהיתה נכרית מתחלה והשתא נתגיירה אחר שילדה, וכל דאיכא חזקה להתיר אינה חייבת מן התורה. וצריך לומר דהכא מדרבנן הוא דמייתי קרבן, דמן התורה מוקמינן לה בחזקת גויה, וגם לענין אכילת קדשים מן התורה מותרת לאכול כיון דאיכא חזקה דהתירא, אך קשה דכיון דאיכא איסור שמא תביא חולין בעזרה, למה החמירו חז"ל כיון דמן התורה פטורה, וגם איסור אכילת קדשים אינו אלא מדרבנן, דכל דאיכא חזקת דגופא דהיתר דמוקמינן אותה בחזקת גויה כשילדה, לכ"ע בספק כזה אינו אלא מדרבנן, ואיסור חולין בעזרה הוי מדאורייתא ואיך דחינן איסור חולין בעזרה מפני איסור דרבנן:

איברא דראיתי לרש"י בפ"ק דכריתות (דף ז' ע"ב), גבי מתניתין דהמפלת ואין יודע מה הפילה וכו' שכתב וז"ל, וחטאת לא מצי לאתנויי דאין חטאת נדבה, ומיחייבה בספק ואינו נאכל דשמא לאו בת קרבן היא ומליקתה כנבילה בעלמא, ומשום חולין על המזבח לא איכפת לן דכיון דאין למזבח אלא דמה לא חשיבא אכילה, ובמסכת נזיר ילפינן דחטאת העוף באה על הספק עכ"ל. דלפי דבריו נראה, דבחטאת העוף כיון דאין למזבח אלא דמה ליכא משום חולין בעזרה, ולפ"ז אתי שפיר הכא בגר דלא חששו משום חולין בעזרה, ואולם דנראה דמספקא ליה לרש"י סברא זאת, שהרי סיים וכתב ובמסכת נזיר ילפינן דחטאת העוף באה על הספק, דנראה דכוונתו לומר דאף את"ל דאיכא משום חולין בעזרה, הא ילפינן לה מקרא. ומדברי הר"ם דפי"א מהלכות שגגות הנז"ל, נראה בהדיא דגם בחטאת העוף שייך דין חולין בעזרה. ובדברי רש"י קשה, שהרי מדברי רש"י בפ"ד דתמורה (דף כ"ג ע"א), גבי מאי דאמרינן מלמד שאם היתה אכילה מועטת אוכלין עמה חולין שכתב וז"ל, ואי קשיא הא אין מכניסין חולין לעזרה, הא לא קשה יאכלם מבחוץ ואח"כ יכנסו ויאכלו המנחה עכ"ל. דנראה דס"ל בדבר דלא עביד כעין הקרבה איכא איסור הכנסת חולין בעזרה, וכמו שהאריך בסברת רש"י הרמ"ל בפ"ב מהל' שחיטה [ה"ג ד"ה והנראה] יעו"ש, וא"כ איך אפשר דבחטאת העוף כיון דאין למזבח אלא דמה ליכא משום חולין בעזרה, ויש ליישב:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה