מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות לז ס"ק א
והנה מה שהקשה רבינו לסברת הר"ם [פ"ד מה' בכורות הי"ג] דס"ל דהא דפיקה לענין פיטור בכורה, מהא דתנן [בכורות יט, ב] טינוף פוטר, ומהא דתנן [שם כא, ב] בהמה ששפעה חררת דם, דאי אמרת דה"ט דפטר משום דאמרינן ולד הוה אלא שנימוק, אי הכי הו"ל ספק שמא לא העגיל ראש כפיקה והבא אחריו ספק בכור. יש ליישב דכבר כתבנו [לעיל ריש אות ל"ו] דתבלין מצא הר"ם לסברא זאת מההיא דיצאת מליאה דפרק המפלת, דלא ס"ל כמ"ש רש"י דהמיעוט שמא ילדה רוח דלא שייך עבור של רוח בבהמה, ועכצ"ל דהמיעוט שאינו פוטר הוא בנפל שלא העגיל כפיקה. והנה כי כן כיון דאמרינן התם דרוב יולדות דבר הפוטר ומיעוט יולדות דבר שאינו פוטר, ע"כ צ"ל דכל עיבור שהוכר עוברה כההוא דיצאת מליאה הרוב הוא דהולד העגיל ראש כפיקה של ערב, ואיכא מעוטא דאפילו דהוכר עוברה לפעמים עדיין לא העגיל ראש כפיקה, וכיון דאינו אלא מעוטא י"ל דהא דתנן טינוף פוטר וההיא דחררת דם מיירי בשכבר הוכר עוברה, ומשו"ה הבא אחריו לא הוי ספק דהא קי"ל דלא חיישינן למיעוטא ובתר רובא אזלינן, ורובא דאיתיה קמן דכל שהוכר עוברה דמסתמא העגיל ראש כפיקה, וכבר כתב הסמ"ג בעשין רי"א דניכר עיבורה הוא בשליש זמן עיבורה יעו"ש:
ואולם יל"ע אפי' לפי שיטה זאת, מההיא דאמרינן בפרק בהמה המקשה (דף ע"ז ע"ב) גבי מתני' המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים, מ"ט רוב בהמות יולדות דבר קדוש בבכורה ומיעוט בהמות יולדות דבר שאינו קדוש בבכורה ומאי ניהו נדמה וכו' יעו"ש. ואם איתא דנפל שלא העגיל ראש כפיקה אינו פוטר מן הבכורה, א"כ אמאי לא אשכח הש"ס כי אם מיעוט דנדמה דדבר שאינו מצוי הוא, בהיות כי אפשר לומר דאפי' מיירי בשהוכר עוברה איכא מעוטא שלא העגיל ראש כפיקה ואינו קדוש בבכורה, דפשיטא דכיון דאינו פוטר אינו קדוש ומיעוט זה הוא מיעוט מצוי טפי מנדמה ואמאי לא קאמר ליה: