אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות כד ס"ק ג

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות כד ס"ק ג

אות כד ס"ק ב

והנה למאי דמשני רבינא בשמעתין [יט, ב] דלעולם סבר תנא דבכור לדבר אחד הוי בכור, ומיתורא דבכור הוא דמייתי לבא אחר יוצא דופן, פריך הש"ס דא"כ נימא דיתורא דקרא אינו אלא היכא דיצא זכר דרך דופן וזכר דרך רחם, אבל אם יצאת נקבה דרך דופן וזכר דרך רחם ליקדש דמיתורא דקרא אין ללמוד אלא חד. ויל"ע דהא כתיבי תרי קראי הא' קדש לי כל בכור והב' כל הבכור אשר יולד בבקרך וגו', ואם איתא דאי אפשר ללמוד מקרא ב' האופנים אפילו הבא אחר יוצא דופן דנקבה, מ"מ מתרי קראי למה לא נוכל ללמוד שניהם, דאם איתא דדוקא בזכר אחר זכר א"כ לשתוק קרא בקרא שני מבכור, ולימא קרא כל אשר יולד מבקרך הזכר תקדיש, ומדכתיב גם שם כל הבכור ש"מ למעט אפילו זכר אחר נקבה דלזכר אחר זכר ל"ל תרי קראי, וי"ל ודו"ק: והנה לפי המסקנא דהעיקר כסברת אביי, לענין הלכה הבא אחר יוצא דופן בכל גוונא לא הוי בכור, דאפילו זכר דרך רחם אחר נקבה יוצא דופן לא הוי בכור. ואולם מספקא לי למאי דקי"ל [מו, א] דנפל פוטר הבא אחריו, אם הוא דוקא בנפל דיצא דרך רחם אבל בנפל נקבה שיצא דרך דופן, ואח"כ זכר בן קיימא דרך רחם אי הוה בכור או לא, דאפשר לומר דקרא דבכור לא ממעט אלא בבא אחר יוצא דופן שיצא בן קיימא, דבכה"ג לא קרינן ביה בכור לבא אחריו כיון דאינו אלא בכור לרחמים ולזכרים אבל לולדות לא, אבל כשיצאת הנקבה נפל דרך דופן דכה"ג הבא אחריו הוי ראשון לזכרים ולרחמים ולולדות, דהולד שיצא דרך דופן לא חשיב ולד כיון דנפל היה, אפשר דקרינן ביה בכור או דלמא ל"ש:

ואפשר להביא קצת ראיה להצד הראשון, דהא אמרינן במכילתא בסוף פרשת בא על הפסוק [יג, יב] וכל פטר שגר בהמה הזכרים לה' וז"ל, אין פטר שגר בהמה אלא ששיגרתו אמו דהבא אחריו אינו בכור, וכן כתב רש"י בחומש שגר בהמה נפל ששגרתו אמו ושלחתו בלא עתו, ולמדך שהוא קדוש בבכורה לפטור את הבא אחריו עכ"ל. דנמצא דעיקר דין זה דנפל פוטר ילפינן מהאי קרא, ובכור אדם נמי דנפל פוטר הוא דילפינן מהיקשא דהוקש בכור אדם לבכור בהמה, בקרא דקדש לי כל בכור באדם ובבהמה וכדאמרינן במכילתא בקרא דקדש לי כל בכור [יג, ב] וז"ל, ד"א הקיש בכור אדם לבכור בהמה, מה הבהמה הנפלים פוטרין בו הבכורה אף האדם פוטרים בו את הבכורה עכ"ל:

וצריך להבין דלפי המסקנא דהכא דמקרא דבכור ילפינן דלא מקרי בכור אלא כי הוי בכור לכל מילי, ומש"ה זכר הבא אחר יוצא דופן אפילו דנקבה לא הוי בכור אף דהוא ראשון לזכרים ולרחמים, כיון דחסר אחד מהם דאינו ראשון לולדות לא הוי בכור, א"כ אמאי איצטריך קרא לאשמועינן דהבא אחר הנפל פטור הא מקרא דבכור נפקא, דמשמע דבעינן שיהיה בכור לכל מילי, והבא אחר הנפל לא חשיב בכור לכל מילי, דהא אפילו דהנפל היתה נקבה והבא אחריו ראשון לזכרים מ"מ אינו ראשון לרחמים ולולדות. וע"כ צ"ל דאיצטריך קרא דכל שגר בהמה דבלא"ה הוה אמינא דהבא אחר הנפל לא ממעטינן מקרא דבכור, דכיון דהראשון נפל לא נקרא ולד ולא נקרא פטר רחם, דהבא אחריו שהוא בן קיימא הוא נקרא ראשון לולדות ולרחמים ולזכרים, וכיון דאי לאו קרא דכל פטר שגר הו"א הכי, א"כ י"ל דאף השתא דחדית לן קרא דנפל פוטר, הוא דווקא בנפל שיצא דרך רחם דבהכי הבא אחריו אינו ראשון לרחמים, אף דהוא חשיב ראשון לולדות ולזכרים, אבל בנפל שיצא דרך דופן דהבא אחריו הוא ג"כ ראשון לרחמים, מנ"ל דהנפל פוטר אף בכהאי גוונא, כיון די"ל תפסת מועט תפסת, ולא חדית לן קרא דכל פטר שגר בהמה, כ"א דוקא בנפל דפטר את הרחם כמשמעותו דקרא דקאמר וכל פטר שגר בהמה, אבל בנפל שלא פטר את הרחם לא אמרינן דפוטר הבא אחריו, ואולם לא מצאתי גילוי לדין זה בדברי הפוסקים:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה