אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות כד ס"ק א

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות כד ס"ק א

אות כג

ת"ר [יט, א] קדש לי כל בכור וכו'. כתב רש"י וז"ל, הך רישא וכו' כל בכור כלל אפילו נקבות ת"ל זכר אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר, וזהו כלל ופרט השנוי במדה ראשונה של שלש עשרה מדות, שהפרט בא למעט את הכלל ממשמעו ולהעמידו על הפרט ואין בכלל אלא מה שבפרט וכו' עכ"ל. וצריך להבין דהא בכלל ופרט המרוחקין זה מזה פלוגתא הוא אי דנין או אין דנין, ומסקינן בפ"ק דפסחים (דף ו' ע"ב) דהני מילי בחד ענינא אבל בתרי ענינא דברי הכל אין דנין, וכתב רש"י בתרי עניני בב' פרשיות, בחד ענינא במקראות הסדורות בפרשה אחת עכ"ל, וא"כ הכא בפר' דקדש לי כל בכור דכתיב בפר' בא לא כתיב זכר, כי אם בפ' ראה בפ' כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר וכו', וא"כ כיון שמרוחקין כ"כ איך דיינינן במדה דכלל ופרט דאין בכלל אלא מה שבפרט. וכבר היה אפשר לומר דכלל ופרט זה דדן התנא הוא מקרא דקדש לי כל בכור וכו', ומקרא דוהעברת כל פטר רחם לה' וכל פטר שגר בהמה הזכרים לה', שכתוב שם בפרשת בא בסוף פרשת קדש לי וחשיב חד ענינא. אבל מדברי רש"י דנקט קרא דאשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר אינו נראה כן.: וכדברי רש"י מבואר במכילתא בפרשת בא [יג, ב] וז"ל, קדש לי כל בכור זה אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת, מכלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל, קדש לי כל בכור פטר רחם כלל אחד זכרים ואחד נקבות, כל הבכור אשר יולד פרט יצאו נקבות ממשמע, אני אקרא את הכלל מה ת"ל את הפרט, שאם אני קורא את הכלל אבל לא את הפרט, שומע אני כל שיולד ראשון בין זכר בין נקבה יהיה בכור, ת"ל כל הבכור זכרים ולא נקבות, אני אקרא את הפרט מה ת"ל את הכלל, ואם קורא אני את הפרט ולא את הכלל, שומע אני כל שהוא זכר בין שהוא פותח רחם ובין שאינו פותח רחם יהיה בכור, ת"ל קדש לי כל בכור עד שיהא זכר ופותח רחם עכ"ל. דמוכח בהדיא דקרא דפ' בא וקרא דפ' ראה קא דריש בכלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל כדברי רש"י. אבל קצת קשה דמדברי המכילתא נראה דכלל הצריך לפרט הוא לפרש דדוקא זכר ולא נקבה, ופרט הצריך לכלל הוא לפרש דדוקא זכר דפותח הרחם, ולענין מיעוט נקבה לא דריש במדה דכלל ופרט דאין בכלל אלא במה שבפרט כמ"ש רש"י, דהא במכילתא לא קתני חלוקה ג' דהבא אחר יוצא דופן כדקתני בברייתא דידן, דנוכל לומר דמציעתא וסיפא הוא וצריך לפרט וכו', וכיון דבמכילתא קורא כלל הצריך לפרט לענין מיעוט נקבה, מנ"ל לרש"י לומר דתנא דידן לא ס"ל הכי ודריש ליה במדה דכלל ופרט דאין בכלל אלא במה שבפרט:

ודע דמדברי המכילתא נראה דמאי דקורא קרא דקדש לי כל בכור כלל, הוא משום דכולל כל מיני בכור בין דאדם ובין דבהמה, וקרא דפ' ראה דכל הבכור אשר יולד בבקרך וגו' קורא אותו פרט, משום דאינו כולל כל מיני בכור כי אם בכור בהמה דוקא, אבל הכלל והפרט של הב' פסוקים אינו דורש. ואולם ראיתי להרב בצלאל בנימוקיו כ"י שכתב משם תוס' חיצוניות וז"ל, הקשה ה"ר יונה מטוליטולה על מה שכתוב בכמה ספרים וז"ל, מכלל שהוא צריך לפרט כיצד קדש לי כל בכור יכול אפילו נקבה ת"ל זכר, ונראה שיש כאן שיבוש בלשון, שלא מצינו כלל ופרט בכל התורה כזה, דזה הפסוק דקדש לי כל בכור זכר לא מצינו בשום מקום, דקרא דקדש לי כל בכור מצינו אבל תיבה דזכר לא מצינו בשום מקום באותו פסוק דקדש לי כל בכור, ואין לומר דדריש הזכר דקרא דהזכר תקדיש, דאם כן ליעביד כללא מהתם דברישיה דקרא כתיב כל הבכור, ואמאי הוצרך להביא קרא דקדש לי כל בכור שכתוב בפ' אחרת, אלא נ"ל דראוי להיות כתוב כן, כיצד תקדיש כל בכור יכול אפילו נקבה ת"ל הזכר תקדיש, והוא הקרא שבמשנה תורה פרשת ראה כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש. ושמא טעה הכותב תחלה מפני שראה בסמוך פטר רחם, ונדמה בעיניו שכבר הביא הכלל שלפניו והוא קדש לי כל בכור דכתיב בההוא קרא פטר רחם, ואינו כן דב' כללות וב' פרטות הוא דורש, הראשון כל הבכור תקדיש הזכר וזהו פרט הצריך לכלל, לפי שהזכר משמע אפי' פשוט ת"ל כל הבכור כלל ופרט, והשני הוא קדש לי כל בכור פטר רחם וזהו כלל הצריך לפרט עכ"ל:

וכפי דברי המכילתא הנזכר מבואר דלא דרשינן שני כללות וב' פרטות, אלא דקרא דקדש לי וכו' וקרא דכל הבכור האחד הוא כלל והב' הוא פרט, והכלל דקדש לי צריך לפרט דקרא דכל הבכור, והפרט דכל הבכור צריך לכלל דקדש לי, וכבר כתבתי דקרא דקדש לי נקרא כלל לפי שהוא כולל כל מיני בכור, ולא ידעתי למה הוצרכו לשבש הספרים מטעם דלא מצינו תיבת זכר בפסוק דקדש לי כל בכור, כיון די"ל דזכר דמייתי היינו מקרא דכל הבכור, דכיון דכלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל קא דריש, לא איכפת לן מפני שהם כלל ופרט המרוחקין זה מזה בב' פרשיות, דכלל זה לא נאמר כי אם במדה דכלל ופרט דאין בכלל אלא במה שבפרט, אבל במדה זאת דכלל הצריך לפרט וכו' לא נאמר דבר זה, ובפרט דבמכילתא הכי אמרינן. ואולי דס"ל כסברת רש"י דרישא דברייתא דיכול אפילו נקבה כלל ופרט, קא דרשי במדה דאין בכלל אלא מה שבפרט, ומש"ה שבשו הגירסא מטעם דהוו כלל ופרט המרוחקין:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה