מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות יד ס"ק ד
מתני' [יג, א] לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וכו' מצות פדיה קודמת וכו':
ראיתי למהר"ש גורמיזאן בחידושיו כ"י שכתב על מתני' וז"ל, ותמיה לי למאי דתני לוי לעיל (דף י' ע"ב) דעריפה קנסא הוא דקנסו הכתוב, הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו, מה שייך לומר מצות פדיה קודמת והא עריפה מעיקרא ליכא, אלא לבתר דלא רצה לפדותו משום קנסא דהפסיד ממון כהן וצ"ע עכ"ל. וכיוצא לזה כבר עמד הראב"ד ז"ל בריש פרק י"ב דהל' בכורים [ה"א] על דברי הר"ם שכתב דעריפה מצות עשה היא יעו"ש באורך. ולדידי י"ל דלק"מ עפ"י מה שראיתי במכילתא בפ' בא על פסוק ואם לא תפדה וערפתו [יג, יג] וז"ל, אם לא תפדה וערפתו מכאן אמרו מצות פדיה קודמת למצות עריפה, דבר אחר אם לא תפדה וערפתו אם אין אתה פודהו עורפהו הואיל ואיבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו עכ"ל, מפורש יוצא מהמכילתא דב' פירושים וב' דרשות יש בפסוק, דלפירוש ראשון הוא דב' מצות הן ומצות פדיה קודמת, ולפי' הב' עריפה לאו מצות עשה הוא אלא משום קנסא, והא דתני לוי דמשום קנסא הוא אתי כדרשא השניה דבמכילתא, אבל אנן לא קי"ל כהך דרשא אלא כדרשא הראשונה דעריפה נמי מצות עשה היא אלא שמצות פדיה קודמת, כיון דסתם לן תנא דמתני' דהכא דלא כתנא דלוי דהא קתני מצות פדיה קודמת למצות עריפה, אלמא דסתם לן תנא דהעיקר כדרשא הראשונה דמכאן אמרו מצות פדיה קודמת למצות עריפה, וזה דעת הר"ם ז"ל דפסק דשתיהם מצות עשה נינהו ולא משום קנסא הוא, דהלכה כסתם מתני' דהכי דרשינן ליה לקרא, ולא כדרשה דלוי והדבר אחר שאמרו במכילתא דמשום קנסא הוא: